בית המשפט דחה את בקשת נתניהו: המענה לכתב האישום לא יידחה

המחוזי בירושלים דחה את בקשת רה"מ לדחיית המענה לכתב האישום נגדו, וקבע כי "הגשת כתב האישום המתוקן מחייבת התאמות בתשובה", אך "אין בה כדי להצדיק דחיית הדיון" • עם זאת, עמדת היועמ"ש נדחתה, והוא התבקש להציג אמסכתא לאישור פתיחה בחקירה נגד נתניהו

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת סנגורי ראש הממשלה בנימין נתניהו והורה לפרקליטות להציג אמסכתאות לכך שהיועמ"ש אביחי מנדלבליט אישר בזמן אמת לפתוח בחקירות פליליות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו.

עם זאת, בית המשפט דחה את בקשת נתניהו לדחות את מועד התשובה לאישום שנקבע לתאריך 13 בינואר בשבוע הבא. "לא מצאנו כי יש מקום לדחות את מועד התשובה לאישום. כתב האישום המקורי נמצא בידי הנאשמים מזה כשנה. ניתן להניח כי הגשת כתב האישום המתוקן מחייבת התאמות בתשובה לאישום, אך אין בה כדי להצדיק דחיית הדיון. כך גם הדיון הקבוע בערר שהגישו הנאשמים בנוגע לקבלת חומרי חקירה".

מלכתחילה קבע בית המשפט כי "עומדת לנאשם 1 (בנימין נתניהו, א"ג) הזכות הדיונית לקבלת האישורים, כפי שנטען בסעיף 9.5 לבקשתו, בהיותם מסמכים רלוונטיים החוסים תחת 'חומרי חקירה', בהתאם לחוק. אנו מורים למאשימה למסור להגנה את האישורים, בפורמט הקיים לגבי כל אחד מהם, בתוך 7 ימים".

התובעת, עו"ד ליאת בן-ארי, הגישה אתמול (ג') להרכב בית המשפט המחוזי בירושלים מזכר של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, אשר מתייחס לדרישת בית המשפט להציג את אישוריו לפתיחה בחקירות נגד ראש הממשלה בתיקי האלפים, כפי שמחייב חוק היסוד.

מנדלבליט טען כי לא רק שניתנה הסכמה ראשונית על-ידו לפתיחת הבדיקות או החקירות בשלושת תיק החקירה, כל אחד בזמנו, כמתחייב מהחוק, אלא הוא גם אישר אישית בשלבים שונים עוד עשרות רבות של פעולות חקירה בתיקים. זאת, לדברי מנדלבליט, אף שעל-פי החוק נדרשת הסכמתו לפתיחת חקירה בלבד.

מנדלבליט עדכן את בית המשפט כי הוא זה שאישר, הסכים וליווה את מהלכי הבדיקה והחקירה בעניינו של ראש הממשלה. מלבד זאת, מנדלבליט פירט את התאריכים בהם קיבל החלטות לפתוח בבדיקות פליליות מקדימות שהתפתחו בהמשך לחקירות בעניינו של ראש הממשלה. לטענת מנדלבליט, את ההחלטות הוא קיבל בהליך עבודה סדור ומקצועי שנעשה עם רשויות האכיפה.

עוד נטען על-ידי מנדלבליט כי החוק כלל לא מחייב הסכמה בכתב מאת היועץ המשפטי לממשלה, והחוק אינו דורש כי ההסכמה תיניתן בפורמט מסוים.

לדברי מנדלבליט, "אפשר שהסכמה כזו תהיה מתועדת בתרשומת פנימית בלבד או בכל דרך אחרת. כאשר רוצה המחוקק לקבוע דרישת 'הסכמה' מסוג נוקשה יותר כמו 'הסכמה בכתב', הוא עושה זאת במפורש".

עו"ד בן-ארי ביקשה כי בית המשפט יראה במזכר זה מילוי הוראת בית המשפט. כעת מבהיר הרכב השופטים כי אין בכך די. "לא ניתן לראות בחלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטת המשיבה, ההסכמה הנדרשת, כמסמכים 'פנימיים', אשר אין למסרם, ולא די בהפניה של היועמ"ש למסמכים אלה, חלף מסירת המסמכים לידי המשיב". לדברי השופטים, "על המשיבה להעביר ללא דיחוי להגנה את אותם חלקים של המסמכים בהם נמצאת, לשיטתה, הסכמת היועץ".

לבסוף צוין כי "המדינה רשאית להשמיט או להשחיר ממסמכים אלה חלקים אחרים, ככל שלשיטתה הם מהווים תרשומת פנימית או דיון פנימי". 

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדו, ראש הממשלה בנימין נתניהו מכחיש את המיוחס לו, לא הורשע בביצוע עבירה, ועומדת לו חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988