הפרקליטות: יש ראיות שנתניהו היה מעורב ב-150 דרישות לסיקור מוטה בוואלה

הפרקליטות הגישה היום את כתב האישום המתוקן נגד נתניהו • בכתב האישום המתוקן פירטה הפרקליטות את כלל דרישות הסיקור המוטה לכאורה של נתניהו ובני משפחתו מאתר החדשות וואלה ואת המקרים שבהם הדרישות נענו

בנימין נתניהו + שרה נתניהו בטקס בחאן ירושלים / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות
בנימין נתניהו + שרה נתניהו בטקס בחאן ירושלים / צילום: אלכס קולומויסקי-ידיעות אחרונות

הפרקליטות הגישה היום (א') לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום מתוקן בתיקי האלפים, ובו תיקון לאישום הראשון הנוגע לפרשת 4000 הידועה גם כתיק וואלה-בזק, זאת בהתאם להוראת הרכב השופטים מיום 14.12.20

לחצו כאן לכתב האישום המתוקן (התיקונים מסומנים בצהוב)

על-פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתקופות הרלוונטיות לאישום הראשון התקיימה בין הנאשם 1, ראש הממשלה בנימין נתניהו, לבין הנאשמים שאול אלוביץ' ואיריס אלוביץ', בעל השליטה בקבוצת בזק ורעייתו, מערכת יחסים שוחדית של "תן וקח". מערכת יחסים זו כללה דרישות והתערבויות בסיקור תקשורתי בדרכים שונות באתר וואלה שבשליטת בזק, היענות חריגה לדרישות אלה ו"צנזורה עצמית" שנעשתה באתר על רקע הדרישות האמורות, זאת כנגד הציפייה שבתמורה לכך נתניהו יקדם עבור בני הזוג אלוביץ' אינטרסים כלכליים משמעותיים; ואכן בתמורה למתת ביצע נתניהו פעולות שלטוניות שהיו בעלות חשיבות מכרעת לאלוביץ' ורעייתו והיטיבו עמם ועם העסקים שבשליטת אלוביץ'.

הפרקליטות מנתה 315 אירועים קונקרטיים הכוללים דרישות מאתר וואלה להיטיב את הסיקור של הנאשם ובני משפחתו. מתוך האירועים הללו, קיימות לטענת הפרקליטות אינדיקציות למעורבותו של נתניהו עצמו בכ-150 דרישות עבורו ועבור בני משפחתו. הפניות כוללות דרישות להטיב את הסיקור התקשורתי של נתניהו ובני משפחתו, להגדלת זמן החשיפה של ידיעות חיוביות או מחיקה, דרדור או שינוי כותרות של ידיעות שליליות על נתניהו או בני משפחתו, דרישות לסיקור שלילי של יריבים פוליטיים, דרישה למנוע שידור ראיון שנערך עם נתניהו וכיוצ"ב. הפירוט מופיע בנספח א' של כתב האישום.

כן הודגש בכתב האישום המתוקן כי ראש הממשלה נתניהו היה מודע לכך שבני משפחתו פונים לבני הזוג אלוביץ' בדרישות לסיקור, בהיקף ניכר ובאופן שיטתי. דרישות אלה, כמו גם אירועי "צנזורה עצמית" שבוצעו על רקע הדרישות האמורות, פורטו גם הן בנספח האמור, בסך-הכול 315 דרישות, המהוות את רכיב ה"מתת" במערכת היחסים השוחדית כאמור.

יש לציין כי חלק ניכר מאוד מתוך הדרישות נוגע לענייניה האישיים של משפחת נתניהו. כך לדוגמה, במרץ 2014 הגיעה דרישה לפרסם דירוגה של שרה נתניהו במקום הראשון ברשימת "פורבס" של הנשים החזקות בישראל, וכן דרישה שתיערך כתבה חיובית בעניין אליה יצורפו תמונות יפות של שרה נתניהו. הדרישה נענתה על-ידי עורך וואלה דאז, אילן ישועה, תוך ההנחיה הכללית של שאול אלוביץ'.

כך לדוגמה, גם בדצמבר 2014 הועברה דרישה במעורבות ראש הממשלה נתניהו שלא לפרסם ידיעה הנוגעת לשיער של שרה נתניהו. "הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה לנאשם אלוביץ' וכן לישועה באמצעות רובינשטיין. הדרישה טופלה במעורבות הנאשם אלוביץ'. הדרישה נענתה".

בינואר 2013 דרש נתניהו כי יועלו פרסומים הנוגעים לתמיכת נפתלי בנט בציפי לבני ובשלי יחימוביץ'. "הנאשם נתניהו היה מעורב בדרישה. הדרישה הועברה באמצעות רובינשטיין לנאשם אלוביץ'. הדרישה טופלה במעורבות הנאשם אלוביץ'. הדרישה נענתה".

בפברואר 2013 הגיעו דרישות לפרסום תיקון הנוגע לשמלה שלבשה שרה נתניהו. לטענת הפרקליטות, נתניהו עצמו היה מעורב בדרישות שנענו במעורבות שאול אלוביץ'.

נזכיר כי לטענת הפרקליטות, הסיקור המוטה לטובת נתניהו ומשפחתו מהווה שוחד לכאורה שקיבל נתניהו משאול אלוביץ', הבעלים של וואלה לשעבר, בתמורה לסיועו לפי הנטען לקבוצת בזק של אלוביץ' בהחלטות רגולטוריות שהיו שוות כמיליארד שקל עבור בזק.

הפרדה בין נתניהו לבין בני משפחתו 

כמו כן, גם כאן בהוראת השופטים, הפרקליטות תיקנה את כתב האישום כך שהיא הפרידה בין נתניהו לבין בני משפחתו שאינם נאשמים בתיק, שרה ויאיר נתניהו. נזכיר כי בכתב האישום המקורי שהוגש לא נערכה הפרדה כזו, והפרקליטות השתמשה בביטוי הכללי "נתניהו ומשפחתו" ביחס לדרישות הסיקור.

בהחלטת שופטי ההרכב, רבקה פרידמן-פלדמן, משה בר-עם ועודד שחם על הצורך בתיקון כתב האישום נגד ראש הממשלה, נאמר כי "בענייננו ניסחה המאשימה כתב אישום ארוך ומפורט הכולל שלושה אישומים. עם זאת, בתיאור העובדות המהוות את העבירות באישום הראשון (פרשת 4000. ח',מ') חסרים לא מעט פרטים, כנטען על-ידי באי-כוח הנאשמים. פרטים אלה מהותיים ורלוונטיים להגנתם של הנאשמים. בנסיבות אלה אנו מורים על תיקון כתב האישום".

לדברי השופטים, כאמור, "יש לעשות הפרדה בכתב האישום בין נתניהו לבין בני משפחתו, שאינם נאשמים, הן בפירוט הדרישות המיוחסות לכל אחד מהם, והן בפירוט 'המתן' שניתן, על-פי הנטען, לכל אחד מהם. ככל שטענת המאשימה, בסעיפים השונים של כתב האישום, היא כי דרישות של בני המשפחה וקבלת טובות הנאה על-ידיהם נעשו בידיעת הנאשם - עליה לציין זאת במפורש בכתב האישום".

עוד נכתב בהחלטה כי "על המאשימה למסור פירוט של טובות ההנאה שעל-פי הנטען ניתנו ונלקחו כשוחד ופירוט הזמנים, ככל שהללו ידועים. כן יש לפרט, ככל שהדבר ידוע למאשימה, באמצעות מי פעלו הצדדים. בתוך כך, אין מקום להכללות והיעדר פירוט תחת ביטויים כ'בין היתר'; 'לרבות'; 'דרישות משמעותיות'; 'פרשות שונות'; 'עובדים אחרים' ללא פירוט; 'גורמים שונים' ללא פירוט, 'גורמים מטעמו' ללא פירוט, וכיוצא באלה".

עם זאת, טענת נתניהו כי כתב האישום הוגש בחוסר סמכות, וכי עומדת לו הזכות להגיש בקשת חסינות מהכנסת - נדחתה. 

נתניהו: "הבלון של תיק 4000 התפוצץ" 

מטעמו של ראש הממשלה בנימין נתניהו נמסר בתגובה: "התפוצץ הבלון של תיק 4000. הפרקליטות בקושי הצליחה למצוא 10 פניות תקשורתיות של ראש הממשלה לוואלה ב-4 שנים, ממוצע של פנייה אחת בחצי שנה, בשעה שבתקופה זו נכתבו על ראש הממשלה בוואלה כ-10,000 כתבות.

"זה חלקיק מזערי ממספר הפניות של פוליטיקאים אחרים למו"לים, עורכים וכתבים. כל שאר הפניות התקשורתיות שהפרקליטות מציינת הן פניות שגרתיות מטעם הדוברות, כגון דיברור נאומו של ראש הממשלה בקונגרס נגד הגרעין האיראני או דברור ביקוריו המדיניים ביפן.

"באופן אבסורדי, הפרקליטות מגדירה פעולות דוברות שגרתיות אלה כפעולות פליליות. נחשף הבלוף, והתברר שלא היו פניות חריגות מצד ראש הממשלה, ולא הייתה היענות חריגה מטעם וואלה.

"מעניין לראות כמה פעמים פנו היועמ"ש והפרקליטות לכתבי משפט מסוימים, עורכים ומו"לים ב-4 השנים האחרונות.

"ושיא האבסורד - בשום מקום בעולם לא הוגש כתב אישום נגד איש ציבור בגלל סיקור תקשורתי. זה מה שקורה כשמנסים בכל דרך לתפור תיק לראש ממשלה חזק מהימין".

*** חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב האישום נגדם על-ידי היועמ"ש, ראש הממשלה בנימין נתניהו ואיש העסקים שאול אלוביץ' מכחישים את הנטען נגדם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות. 

צרו איתנו קשר *5988