השתתפות עובדים במימון הפנסיה התקציבית – אם לא עכשיו, אימתי?

לא יהיה כנראה עיתוי טוב יותר לתיקון עוול היסטורי במערכת הפנסיה בישראל ולהשוות את השתתפות העובדים זכאי הפנסיה התקציבית להשתתפות כלל העובדים השכירים במשק

 

 

פנסיה / עיצוב: גלובס
פנסיה / עיצוב: גלובס

רבות נכתב על הפנסיה הטובה במדינה - הפנסיה התקציבית. אומנם ההצטרפות אליה פסקה בתחילת האלף, אך כל מי שכבר חבר במועדון האקסקלוסיבי, נשאר בו עד סוף חייו (וחיי שאריו).

אינני ממליץ לקצץ בפנסיות עצמן. מי שמקבל פנסיה כחוק לאחר שנות עבודה ארוכות, אינו צריך להיות קורבן של מנגנון כלכלי בעייתי.

עם זאת, יש בהחלט מקום לתקן עוול היסטורי ולהשוות את השתתפות העובדים שיקבלו בעתיד פנסיה תקציבית להשתתפות כל השכירים האחרים במשק בחיסכון הפנסיוני.

מבקר המדינה כתב דוח ביקורת מיוחד ב 2016 על הסדרי הפנסיה במדינה ובו פרקים נרחבים על הבעיות בניהול הסדרי הפנסיה התקציבית. באחד הפרקים ציין את אי-יישום החלטות ממשלה להגברת השוויון בתנאי התעסוקה בין מבוטחי הפנסיה התקציבית למבוטחי הפנסיה הצוברת.

בואו נבין במה מדובר.

כל עובד שכיר במדינה חוסך לפנסיה, בין אם כחלק מהסכם אישי מול המעסיק, כחלק מהסכם קיבוצי או כחלק מצו ההרחבה לפנסיה חובה. מקובל שכשני שליש מהחיסכון לפנסיה הוא על חשבון המעסיק, וכשליש הוא על חשבון העובד. בממוצע, יוצא שבערך סך של משכורת חודשית וחצי מכיסו של המעסיק ועוד כשלושת רבעי משכורת על חשבון העובד מופקדים כל שנה לתוך הפנסיה. זה מנגנון סביר והוגן.

אין זה משנה אם השכיר מבוטח בפנסיה ותיקה הסתדרותית גירעונית (שהולאמה על-ידי המדינה ב-2003), בביטוח מנהלים מבטיח תשואה, בביטוח מנהלים משתתף ברווחים, בקרן פנסיה חדשה, בקופת גמל או בכל מוצר או תוכנית פנסיונית אחרת. כולם כולל כולם מוותרים על כ-6%-7% משכרם החודשי לטובת החיסכון הפנסיוני (בנוסף למה שהמעסיק מפקיד).

לרשימה הארוכה הזו יש רק חריג אחד, בן חורג, פריבילג, פרוטקציונר יש יאמרו, שנקרא מבוטח בפנסיה תקציבית. מבוטחי הפנסיה התקציבית הם עובדי הוראה והשכלה גבוהה, סוהרים ושוטרים, אנשי קבע ועובדי משרד הביטחון, רשויות מקומיות ועובדי מדינה נוספים.

מבוטח בפנסיה תקציבית נהנה מפטור כמעט מלא מהשתתפות בחיסכון הפנסיוני שלו. לעומת השכיר הרגיל, הוא מוותר אך ורק על 2% משכרו לטובת הפנסיה, כלומר השכיר הרגיל מוותר על פי 3 משכרו בהשוואה לחברו הפריבילג.

אין לכך כל הצדקה, לא כלכלית ובוודאי לא חברתית.

האם יהיה אי-פעם חלון הזדמנויות כמו היום לתקן את העוול, כאשר מיליון איש מובטלים (ולא מפקידים לפנסיה), כאשר הממשלה הבאה תיאלץ להתמודד עם גירעון מטורף, כאשר המגזר הפרטי חבול ופצוע בעקבות הקורונה? האם תוכל הממשלה שתקום לאחר הבחירות לסרב לדרישה לתקן את העיוות הזה? לא, היא לא תוכל. לא נותר עוד פוליטיקאי אחד שמעז להגן על הפריבילגיה הזו בקול רם.

ואכן, הממשלה ביקשה מספר פעמים להעלות את השתתפות עובדי המדינה ומערכת הביטחון בפנסיה שלהם.

בהחלטה מספר 4140 של הממשלה מיום 09.08.2005 הוחלט "להגדיל את התשלומים שעובדים ונושאי משרה יישאו בהם לצורך מימון הסדרי הפנסיה התקציבית מהם הם נהנים" לשיעור של 5.5%.

בהחלטה מספר 370 של הממשלה מיום 05.08.2015 הוחלט שוב על "הגברת השוויון בתנאי התעסוקה בין מבוטחי הפנסיה התקציבית למבוטחי הפנסיה הצוברת" ולהגדיל את ההפרשה של העובדים לפנסיה התקציבית בשיעורים של עד 7% לפי מדרגות שכר.

מה קרה להחלטות חשובות ונכונות אלה? כלום. הן פשוט לא בוצעו. יש להניח כי יותר מדי חתולים עמדו מסביב ושמרו על השמנת שלא תברח.

נשאלת השאלה האם יש תקדים לפגיעה בעובדים על-ידי חיובם בהגדלת הפקדותיהם לפנסיה? בהחלט. ב- 2003, כחלק מהצלת והלאמת הקרנות הגרעוניות של ההסתדרות הוחלט להעלות את השתתפות העובדים ל-7% משכרם. ב-2005 הוחלט על השתתפות עובדי המדינה בפנסיה התקציבית בגובה 2% משכרם (במקום 0%). ב-2016 הוחלט לעדכן את צו ההרחבה לפנסיה חובה ולהעלות את שיעורי הפקדת כלל העובדים במשק ל-6%. בקיצור, צעדים כאלה כבר ננקטו בעבר ויושמו בהצלחה. אין כאן שום תקדים.

ב-2019 שילמה המדינה פנסיות תקציביות בסך כ-22 מיליארד שקל. ההתחייבות האקטוארית העתידית שלה מוערכת בכ-700 מיליארד שקל (!), כאשר שיא ההוצאה צפוי בשנת 2038 לעמוד על כ-36 מיליארד שקל. לשם השוואה, תקציב משרד הבריאות כולו עומד על כ-41 מיליארד שקל בשנה.

מדוע כעת?

ראשית, לעולם לא מאוחר לתקן עוול היסטורי ואי-צדק חברתי. אך במיוחד כעת בתחילת 2021, כאשר כלכלת ישראל במשבר קשה בעקבות מגפת הקורונה, כאשר עוד ממשלה תקום שתיאלץ להתמודד עם גירעון מרקיע שחקים ,וכאשר עובדי המגזר הציבורי נפגעו משמעותית פחות מעובדי המגזר הפרטי - אין עיתוי טוב יותר להשוות את השתתפות העובדים זכאי הפנסיה התקציבית לשאר העובדים במשק ולהעלות אותה לפחות ל-6% משכרם. זהו צדק חברתי, כלכלי ומוסרי מובהק ביותר. מי יעז להתנגד? 

הכותב הוא מדריך כלכלי בעל רישיון פנסיוני, מרצה בנושאי פנסיה וכלכלת המשפחה וחבר הנהלת פורום החוסכים לפנסיה

צרו איתנו קשר *5988