המודל שעשוי למנוע את הקמת תחנת הכוח הבאה

מודל חדש של המשרד להגנת הסביבה, שמתפרסם לראשונה בגלובס, מחשב את הנזק הכלכלי מזיהום אוויר • המחקר בוצע במפרץ חיפה, אולם ניתן להשתמש בו עבור כל פרויקט תשתית • לתשומת לב ועדת המנכ"לים

שריפה במפעל שמן מפרץ חיפה - קרדיט  / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה / צילום: אילן מלסטר המשרד להגנת הסביבה
שריפה במפעל שמן מפרץ חיפה - קרדיט / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה / צילום: אילן מלסטר המשרד להגנת הסביבה

בסוף החודש תסיים ועדת המנכ"לים את עבודתה, ותגיש את מסקנותיה באשר לעתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. כשהפוליטיקאים עסוקים במרוץ הבחירות החוזר, כלל לא בטוח שאיש מהם ימהר להזיז את תפוח האדמה הלוהט, ולקדם את שלב מסקנות הוועדה לכדי יישום. אך מחקר חדש של המשרד להגנת הסביבה המתפרסם לראשונה בגלובס, מציג את תג המחיר של זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה, באמצעות מודל חדשני המאפשר להעריך את העלויות הבריאותיות והכלכליות כתוצאה מפליטת מזהמי אוויר שונים.

המטרה העיקרית של המחקר הייתה הערכת תוספת התחלואה, התמותה והעלויות הכלכליות הנגרמת בשל הפליטות המקומיות במפרץ חיפה. מהמחקר עולה, כי עלות תוספת זיהום האוויר מסקטורי התעשייה והתחבורה במפרץ חיפה עומדת על כ-1.4 מיליארד שקל, נכון לשנת 2015. עלות זו שקולה לעלות לנפש במפרץ בסך 1,835 שקל בממוצע לתושב (או כ-6,800 שקל למשק בית), ומשקפת את הנזק הכלכלי המושת על הציבור כתוצאה מתחלואה ותמותה שמקורן בזיהום אוויר.

המחקר, שבוצע על ידי חוקרים ממכללת תל חי, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה, מצא כי תחמוצות חנקן גורמות לרוב התחלואה והתמותה, ולעלות הגבוהה ביותר. בנוסף, נערכה השוואה בין הסקטורים השונים והשפעתם על התחלואה והתמותה, וממנה עולה כי התמותה כתוצאה מזיהום תחבורתי גבוהה משמעותית מהתמותה הנגרמת מהזיהום התעשייתי.

מספר האנשים שמתו כתוצאה מנזקי זיהום אוויר מוערך במחקר ב-94-183 בשנת 2015. בהערכה הנמוכה, 11 מקרי מוות מוקדמים באותה שנה נגרמו בשל נזקי זיהום האוויר שלהם אחראית התעשייה, ו-80 מקרי מוות מוקדמים בשל נזקי התחבורה המבוססת על דלקים מזהמים.

עבודת המחקר לוותה על ידי המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, ועברה הערכה על ידי מומחה מארגון הבריאות העולמי. למרות שהמחקר משקף את תמונת המצב במפרץ חיפה בשנת 2015 בלבד, זוהי הפעם הראשונה שמתבצע בישראל חישוב כלכלי של השפעת הזיהום על המשק לפי פרמטרים של תמותה ותחלואה באזור גיאוגרפי נתון.

עד כה, ההערכות בישראל עסקו ברובן בתמותה ומספר מצומצם של סוגי תחלואה, לפי הפליטות של ארובות המפעלים וברזולוציה מדינתית. במחקר הנוכחי ההערכה נעשתה בצורה פרטנית הן מבחינת הסימפטומים, הן מבחינת המזהמים והן מבחינת השכונות השונות במפרץ חיפה.

הנזק בתוך חיפה מתפלג באופן שונה. שכונות כמו נווה שאנן סובלות מנזקים גבוהים מזיהום, אך בחלק מהן הסיבה היא צפיפות האוכלוסייה בסיכון. נשר, רכסים וקריית אתא סובלות מנזקים גבוהים מזיהום אוויר באופן חלקי, מכיוון שמדובר באזורים צפופים מאוד. עם זאת, שכונת הדר, כמו גם קריית חיים מזרח, סובלות מזיהום גבוה ומנזקיו, מבלי להיות מסווגות כצפופות או בעלות אוכלוסייה בסיכון גבוה.

8 מחלות נבדקו

בשלב הראשון של המחקר העריכו החוקרים את ההשפעות הסביבתיות של פליטות מזהמי אוויר ממקורות תעשייתיים, תחבורתיים ואחרים (למשל, תחנות דלק). השפעות אלה באות לידי ביטוי כתוספת לריכוזי הרקע של המזהמים באוויר באזור מפרץ חיפה. ההשפעה נבחנה עבור ארבעה מזהמים: PM2.5 , תחמוצות חנקן, אוזון ובנזן (עבור כלי תחבורה בלבד, ורק בהתבסס על התוספת הצפויה של תחלואה בסרטן דם לכל יחידת זיהום נוספת של בנזן).

המחקר אמד את התחלואה לאחר חלוקת אזור המפרץ ל-179 אזורים סטטיסטיים, מתוכם ב-156 ישנה אוכלוסייה בסיכון לתחלואה/תמותה . בסך הכול נבדקו 8 קבוצות של מחלות המיוחסות לנזקי זיהום אוויר - סכרת סוג 2, לידת תינוקות במשקל לידה נמוך, סרטן ריאה, מחלות לב וכלי דם הכוללים מחלות לב ושבץ מוחי, מחלות נשימה כולל מחלת ריאות חסימתית כרונית, אסטמה ודלקת ריאות חריפה, ותמותה כללית למעט מתאונות.

בהתבסס על השלב הראשון, נעשתה הערכה של תוספת התחלואה והתמותה בגין חשיפת קבוצות אוכלוסייה בסיכון לתוספת זיהום האוויר. השפעות אלה תלויות במספר גורמים כמו רמות הריכוזים, הרכב האוכלוסייה (שיעור קבוצות בסיכון מתוך כלל האוכלוסייה) ועוד. בשלב האחרון של המחקר הוערכו ההשפעות הכלכליות של תוספת התחלואה והתמותה. ערך חיי אדם במחקר הוערך ב-12.95 מיליון שקל לאדם בודד, ושנת חיים הוערכה ב-350 אלף שקל.

ההטיה של התעשייה

תוצאות המחקר משקפות כאמור את תמונת המצב ב-2015 בלבד, כאשר בפרק הזמן שחלף חל שיפור בכל הפרמטרים במפרץ חיפה. כך למשל, בעקבות התוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר במפרץ נרשמה הפחתה של 56% מפליטות המזהמים האורגניים הנדיפים בשנות התוכנית (2015-2018) - שכוללים חומרים מסרטנים - מעבר ליעד שהוצב. בנוסף, פליטות תחמוצות החנקן הופחתו בשנות התוכנית ב-26%, החלקיקים ב-13% ותחמוצות הגופרית ב-10%.

גם בסקטור התחבורה נרשם שיפור; השקת אזור מופחת פליטות בחיפה מתחבורה, שאליו אין כניסה לרכבי דיזל מזהמים, הובילה לירידה של 24% בשיעור הפיח השחור באוויר בשנה האחרונה, ושל 34% מאז השקת האזור. בנוסף, מאז איסור כניסה לרכבי דיזל מזהם לאזור המגורים נרשמה ירידה של 19% בריכוזי תחמוצות החנקן - מזהם אופייני לתחבורה.

עם זאת, לא התבצעה הערכה של נזקי הפליטות מנמל התעופה ומנמל חיפה - הלוקות בהערכת חסר באופן כללי במדידת זיהום האוויר בישראל. כך למשל, במחקר שפורסם בשנה שעברה, עלה כי הספינות בנמלי חיפה ואשדוד מזהמות כמו תחנת כוח גדולה, וכי הזיהום שקול לכ-15% מכלל הפליטות של מזהמים מסוכנים לבריאות.

למרות שחלקה של התחבורה בנזקים הבריאותיים ובעלויות החיצוניות גבוה יותר מזה של התעשייה לפי המחקר, החוקרים מדגישים כי התוצאות מוטות לתחבורה על חשבון הזיהום התעשייתי, מפני שהמודל מניח שאנשים לא גרים באזור התעשייה עצמו.

יחד עם זאת יש לזכור כי האזור אכן משמש מקום עבודה עבור אנשים רבים. זוהי מורכבות ידועה במחקרים שבוחנים מקום מגורים בלבד, בלי לעסוק במיקומים בזמן העבודה. מחקר עתידי עשוי להשתמש בכמה הנחות מוסכמות כדי "להקצות מחדש" תושבים לאזורי התעשייה, שבהם אמנם איש אינו מתגורר, אך ישנה פעילות כלכלית משמעותית לאורך שעות היום.

השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, סבורה שהמחקר הנוכחי יכול לשמש כלי משמעותי בוועדת המנכ"לים, המתקרבת לשעת הכרעה. לדבריה, "למרות השיפור הניכר בשנים האחרונות באיכות האוויר בחיפה, המחקר מוכיח את העלות הבריאותית והכלכלית הגבוהה של זיהום האוויר במפרץ, ומחזק את הפעילות שלנו להפחתת זיהום האוויר במפרץ מסקטור התחבורה, האנרגיה, והתעשייה. אנו פועלים באופן נחוש לגמול את ישראל מהדלקים הפוסיליים ולעבור לתחבורה חשמלית, שתפחית את זיהום האוויר מהעיר חיפה וממרכזי הערים ברחבי הארץ".

גילה גמליאל / צילום: תמר מצפי
 גילה גמליאל / צילום: תמר מצפי

אמנם, כדי לקבל תמונת מצב עדכנית יהיה צורך לערוך ניתוח מחודש עם כלי העבודה שפותחו במחקר זה, וליישם אותם על הנתונים שהצטברו עד היום. אך ועדת המנכ"לים עדיין יכולה להשתמש במחקר כבסיס לקבלת החלטות - כיוון שהוא מהווה כלי משלים למחקרים ולמדדים אחרים שבוצעו עד כה, ובהם מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, המציג גם הוא אומדן עלויות כלכליות של זיהום האוויר.

עדכון נתונים מהיר

ד"ר ארנה מצנר, מנהלת תחום בכיר (מדע ומחקר) במדען הראשי של המשרד להגנת הסביבה, מסבירה כי המחקר מספק כלי עבודה למשרד באופן שמשלב פליטות והפיכתן לריכוזים, ובחינת השפעתן על בני אדם, ומשם גם את העלות הכספית.

לאחר שבמשך שנתיים עמלו החוקרים על ביצוע המודל החדש, עדכון של הנתונים יוכל להיעשות בפרק זמן קצר יותר, ויאפשר לוועדת המנכ"לים לבחון ברזולוציות עדכניות את העלויות החיצוניות של הזיהום במפרץ חיפה. כעת, בוחנים במשרד את עדכון מסד הנתונים כך שיכלול ויכמת את השפעות פליטות הנמל, התחבורה והתעשייה.

פרופ' ניר בקר, ראש החוג לכלכלה וניהול במכללה האקדמית תל חי ומוביל המחקר, מסביר כי למרות השיפור במדדי הזיהום באזור המפרץ, גם התוצר לנפש עלה, וערך הזיהום עלה בהתאמה. המחקר לא יועד לבחון את סגירת התעשייה במפרץ חיפה, אלא לבדוק פרמטרים של עלות-תועלת בניהול אזורים בעלי השפעה סביבתית. למשל, האם נכון להזיז כביש, או לבטל ארובה מסוימת בשל נזק רב.

פרופ' ניר בקר / צילום: המכללה האקדמית תל חי
 פרופ' ניר בקר / צילום: המכללה האקדמית תל חי

ואמנם, ייתכן כי ההשפעה של המודל החדש רחבה בהרבה מאשר בחינת עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה. כעת עומד לרשות המשרד להגנת הסביבה כלי המאפשר למדוד השפעה סביבתית של כל פרויקט תשתית בישראל - מכביש חדש, לתחנת כוח מבוססת דלקים מאובנים ועד אסדת גז בים.

לדברי בקר, "המודל שלנו מאפשר לבדוק מראש השפעה של כל פרויקט תשתית בצורה חדשנית. אם עד עכשיו בדקו את עלויות הזיהום לפי פליטות, עכשיו אנחנו מתחילים מהאזור עצמו. איך הפליטות הופכות לריכוזים, ואיך הם משפיעים על תחלואה.

"אפשר לקחת מתקן היפותטי, לבדוק מה תחום ההשפעה שלו, מי גר באזור ומה הפונקציות הבריאותיות, כמה אנשים יהיו יותר חולים וכמה ימותו, ולתרגם את זה לכסף. כך יוכלו לבדוק, לפי כיווני הרוח, איפה ההשפעה העיקרית ואיזה ארובות להזיז או לבטל. זה נכון למפרץ חיפה, אבל זה יכול להיות נכון לכל פרויקט בישראל". 

צרו איתנו קשר *5988