שוק התרופות לסרטן רותח: כך הגיעה ביונד הישראלית להסכם עם סאנופי עוד לפני שערכה ניסויים בבני אדם

ביונד ביולוג'יקס מצאה מנגנון חדש ומבטיח לתרופות נגד סרטן • לצד הקורונה, שוק האימונותרפיה בסרטן רותח: עסקאות רבות נחתמות בשלבי פיתוח מוקדמים מאוד • ההסכם יכול להגיע עד סכום של מיליארד דולר בהתאם להצלחת הפעילות המשותפת

מעבדה של ביונד. הניסויים הקליניים ייערכו גם בישראל / צילום: סטודיו תומאס, תומר שלום
מעבדה של ביונד. הניסויים הקליניים ייערכו גם בישראל / צילום: סטודיו תומאס, תומר שלום

חברת ביונד ביולוג'יקס הודיעה היום על חתימת הסכם למכירת זכויות הפיתוח והשיווק העתידיות במוצר המוביל שלה בתחום הטיפול בסרטן באמצעות מערכת החיסון, לחברת התרופות הבינלאומית סאנופי. ביונד תקבל 125 מיליון דולר במקדמה, ותשתמש בחלק מהכסף להמשך פיתוח המוצר והבאתו לשלבים המוקדמים של הניסויים הקליניים, שצפויים להיערך בין היתר בישראל. כיום המוצר נמצא בשלב הניסויים בבעלי חיים.

אם המוצר יעבור את הניסויים הראשונים בהצלחה, הוא יעבור לידי סאנופי וביונד תוכל לקבל עד מיליארד דולר בהתאם להתקדמות המוצר בשלבי הרגולציה עד אישור, וכן בהתאם להיקף המכירות, והיא תיהנה גם מתמלוגים מההכנסות, בשיעור דו ספרתי. מדובר באחד מהסכמי המסחור הגדולים שרשמה חברת תרופות ישראלית עבור מוצר שעדיין נמצא בניסויים, וכנראה הגדול ביותר עבור מוצר שעוד לא הגיע לניסויים בבני אדם.

שלוש דרכים לתקוף גידול

חברת ביונד הוקמה על ידי קבוצה של יוצאי חברת cCam, שעסקה גם היא בתחום הסרטן, ונמכרה לחברת מרק האמריקאית בעסקה עם מקדמה של 95 מיליון דולר, והיקף פוטנציאלי של 605 מיליון דולר, שלא התממש משום שהמוצר לא הצליח בניסויים קליניים אצל מרק. ד"ר תהילה בן משה, שניהלה את cCam, היא גם המנכ"ל של ביונד, ואליה הצטרף כמייסד גם סמנכ"ל הכספים אורי שילה.

החברה התפתחה בדרך מיוחדת. במקום לגייס סכום משמעותית מקרנות הון סיכון בתחילת דרכה, היא נתנה שירותי מחקר ופיתוח בתחום ההתמחות שלה עבור חברות אחרות, במקביל לבניית פורטפוליו המוצרים העצמאיים שלה. רק כאשר הרגישה שהיא מתקדמת מספיק במוצרים המקוריים, החליטה לחשוף אותם ולהתמקד בהם, ואז גם גייסה הון סיכון: תחילה גיוס סיד קטן מקרן Israel Biotech Fund, משקיעת הביומד רונית בנדורי ומשקיעים פרטיים נוספים, ואז עוד 17 מיליון דולר מ-IBF, קרן SBI הישראלית-יפנית, הראל ביטוח וחברת הביוטק הענקית המתמחה בסרטן, Celgene (שנמכרה לפני כשנה).

המוצר שסביבו נעשתה העסקה הוא נוגדן שתוקף גידולי סרטן מוצקים בדרך חדשה לגמרי, או יותר נכון בשלוש דרכים שונות. הוא מתחבר לקולטן בשם ILT2, שנמצא בשלוש זרועות שונות של מערכת החיסון - בתאי T, בתאי (NK (Natural Killers ובמקרופגים, תאים שהתפקיד שלהם הוא לבלוע תאים אחרים כדי לחסלם. הסרטן "השתמש" במטרה הזו, שנמצאת על גבי תאים חיסוניים מסוגים שונים, כי היא מטרה נוחה לעכב את כל התגובה החיסונית של הגוף, והוא שולח סיגנל לקולטן הזה, שמאותת לכל שלוש הזרועות שהגידול הזה הוא אינו זר ואין לתקוף או לאכול אותו. הנוגדן של ביונד מפריע לסרטן "לדבר" איתו ולשכנע אותו שהוא לא מזיק.

 
  

אם הגישה הזאת נכונה, ויש להוכיח זאת בניסויים מתקדמים יותר, התרופה של ביונד תוכל להפעיל נגד הגידול הסרטני שלוש זרועות שונות של מערכת החיסון, כך שגם אם הסרטן יוכל לשוב ולפגוע באחת מהן בדרך אחרת, שתיים עדיין יהיו פעילות. "בניסויים בבעלי חיים ובניסויים בתאי חולי סרטן במעבדה, ראינו תגובה חיסונים מאוד חזקה. לקח לנו זמן לשכנע את עצמנו ואחרים שזה אמיתי", אומרת בן משה. "אנחנו כל הזמן מנסים להבין בדרכים נוספות איך הסרטן נוצר ואיך הוא חומק ממערכת החיסון, ואיזה חולה מתאים לאיזו תרופה".

בנוסף לתרופה הזו, החברה מפתחת שתי תרופות נוספות, המבוססות על התקשורת בין מערכת החיסון לבין הסרטן.

פתרון לא רק לסרטן

זוהי רק זרוע אחת של הפעילות של החברה. בנוסף, היא פיתחה מנגנון הולכת תרופות ייחודי, שמצליח להביא מולקולות גדולות (חלבונים, נוגדנים - המולקולות שרוב התרופות החדשניות של 20 השנים האחרונות מבוססות עליהן) ממש לתוך התאים. היום ניתן להביא לתוך התאים בעיקר מולקולות קטנות.

החלום הוא להביא לתוך התא נוגדנים שיעכבו לא רק את התקשורת של הסרטן עם הגוף, אלא את התהליכים בתוך התא שהופכים אותו לסרטני. הטכנולוגיה להכנסת חלבונים לתוך תאים מתאימה לא רק לסרטן אלא גם למחלות נוספות שמבוססות על שיבוש שמתרחש בתוך התא.

"זו ביולוגיה חדשה לגמרי", אומרת בן משה. "משהו מאוד מורכב אבל גם מעניין ומרגש, עם התחלה של תוצאות".

הניסוי הראשון ב-BND-22 בבני אדם, שתערוך כאמור ביונד בעצמה, בין היתר בישראל, יחל על פי התוכניות בערך באמצע 2021.

עסקאות בלי מוצר

ציינו כי העסקה של ביונד חריגה בהיקפה ביחס לשלב שבו נמצאת החברה. זה נכון לשוק הישראלי ולחברות בתחומים רפואיים רבים, אבל בשוק העולמי ספציפית בתחום האימונותרפיה לסרטן, המצב הזה כרגע לא חריג. תחום הסרטן הוא היום התחום המרכז את רוב פעילות הפיתוח והפעילות הפיננסית בשוק התרופות, ובתוך תחום הסרטן, תחום האימונו-אונקולוגיה, טיפול בסרטן על ידי גיוס מערכת החיסון לעזרה, הוא היום התחום המוביל. בגלל התחרותיות הרבה על נכסים בתחום, החברות מוכנות לרכוש אותן בשלבים מאוד מוקדמים. הן גם סבורות כנראה כי הן מבינות היום את המחלה טוב מספיק כדי להעריך אם מוצר מסוים הוא בעל סיכוי סביר להצליח בבני אדם, על פי ניסויי המעבדה והחיות.

כמה גורמים מובילים למגמה הזו. האחד הוא חומרת המחלה. תחום הסרטן הוא גורם המוות מספר 1 בעולם, מספר 2 בארה"ב, אחרי לב. שתי המחלות הללו הורגות 500-600 אלף איש בשנה, בעוד הגורם השלישי, תאונות, נמצא הרחק אחריהן עם 167 אלף איש בשנה. מחלת הסרטן שכיחה הרבה יותר בגילאים מבוגרים, אך היא גורם המוות הראשון או השני גם בכל קבוצות הגיל הצעירות - 15-50, ולכן היא נמצאת במודעות הציבורית. השיטות הטובות להילחם בסרטן הן גילוי מוקדם וטיפול לפני שהגידול הספיק להתפתח, אולם עדיין ישנם חולים רבים שהגילוי של המחלה שלהם מתרחש מאוחר יותר. בשלב זה הם נכנסים לאזור ביניים של תחלואה - הם לא חולים כרוניים, אבל גם לא חולים במחלה אקוטית שצפויה לעבור. השכיחות, משך המחלה, ההתנדנדות בין תקווה לחוסר תקווה והסבל בתקופה שבין האבחון לבין המוות במקרים בהם המחלה אכן מתגלה כחשוכת מרפא, הפכו את הפתרון לסרטן לצורך בוער.

הסיבה השנייה היא דווקא התקווה. בשנים האחרונות מתרחשת מהפכה בטיפול בסרטן, שסובבת בעיקר סביב התחום שבו עוסקת ביונד, של רתימת מערכת החיסון במגוון דרכים לתקוף טוב יותר את הגידול הסרטני. בין השיטות: הנדסה גנטית של תאי מערכת החיסון כך שיכירו טוב יותר את הגידול, התערבות במנגנונים בהם הסרטן משתמש כדי לחסון את פעילות מערכת החיסון נגדו, "חיסונים נגד סרטן" שעוזרים להכיר למערכת החיסון את התא הסרטני, ועוד.

תמריץ להשקעה

גם מבחינה כלכלית, סרטן היא היום מחלה המתמרצת השקעה. המחירים של תרופות לסרטן הם גבוהים, כי התרופות נחשבות מצילות חיים (גם אם רובן בפועל מאריכות חיים), ויש להן ייצוג גובה בסלי התרופות העולמיים, ביחס לשכיחות המחלה. בכל מחלה מנסים בדרך כמה אופני טיפול, זה אחר זה או במשולב, כך שיש הזדמנות לחברות רבות הפועלות בכל תת סוג של המחלה להפוך לחלק מסטנדרט הטיפול.

לעומת זאת, המגמה בשנים האחרונות לחלק את מחלות הסרטן לכמה שיותר סוגים, שכל אחד מהם מקבל טיפול קצת שונה (מגמה מבורכת מבחינת התוצאה הרפואית שלה), הובילה לכך שכל תת-סוג סרטן נחשב "שוק יתום", שוק שקל יחסית להגיע אליו עם מערכי שיווק ממוקדים ולא גדולים, וגם הרגולציה עבור התחום מקדמת מוצרים דרך הניסויים הקליניים במהירות רבה. סרטן מתת-סוג נדיר יכול להגיע לשוק אחרי ניסויים באלפי חולים או אפילו רק במאות. לעומת זאת תרופה חדשה למחלת לב או סוכרת דורשת אלפים רבים של חולים בניסוי אם לא עשרות אלפים, ותקופות מעקב ארוכות.

כתוצאה מכך, נוצרה דינמיקה בשוק שבה גם כשחברות תרופות משקיעות במוצרי סרטן בשלבים יחסית מוקדמים של פיתוח, הן יכולות לראות את התמורה תוך זמן יחסית קצר. לכן גם קרנות הון סיכון או משקיעים בבורסה מוכנים להשקיע בחברות בשלבים עוד יותר מוקדמים, כי גם הם רואים את התמורה מהר יחסית, וכך מגיע כסף רב למחקר ראשוני בתחום.

ארגון הבריאות העולמי אפילו פרסם בעבר דוח שלפיו כל שיטות התמרוץ של ממשלות לפיתוח תרופות חדשות לסרטן יוצרות הסטה לא פרופורציונלית של משאבים לתחום הזה, על חשבון מחלות אחרות. עם זאת, יש לציין כי בשנים האחרונות נמצאו נקודות חפיפה רבות בין חברות סרטן לחברות בתחומים אחרים, בעיקר על רקע השימוש במערכת החיסון למלחמה בסרטן, שמלמד אותנו דברים על מערכת החיסון שהם רלוונטיים למחלות חיסוניות-עצמוניות (אוטואימוניות), וגם למחלות זיהומיות.

לדוגמה, חברת ביונטק, שפיתחה את החיסון לקורונה המשווק על ידי פייזר, החלה בתחום החיסון לסרטן. לכן בהחלט ייתכן שההשקעה הגבוהה בתחום האימונותרפיה בסרטן, והסכומים הגבוהים הזורמים למחקרים מוקדמים ובסיסיים בתחום יוכלו להועיל גם לתחומים אחרים. 

ביונד ביולוג'יקס

נוסדה ב-2016 על ידי ד"ר תהילה בן משה, המשמשת כיום כמנכ"לית, אורי שילה, המכהן כסמנכ"ל הכספים, וקבוצה של מדענים ומפתחי תרופות ישראלים ● החברה, שמפתחת תרופות לסרטן, פועלת ממשגב ● משקיעים מובילים: קרן ההשקעות IBF וחברת הביטוח הראל

סאנופי

חברת פארמה רב-לאומית, חמישית בגודלה בעולם לפי מכירות של תרופות מרשם ● המטה שלה בפריז, צרפת, ובראשה עומד פול הדסון ● מעסיקה כ-100,400 עובדים ● שווי שוק: כ-121 מיליארד דולר

צרו איתנו קשר *5988