היצוא הישראלי מתאושש מהקורונה - ועמו גם מניית כיל

למרות התחזקות השקל, יצוא השירותים מישראל ממשיך לבלוט לטובה, ובאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות • כלכלני פסגות מספקים המלצה חיובית לענף הדשנים כולו, ובפרט למנייתה של כיל, אחת היצואניות המקומיות הגדולות

רביב צולר, מנכ"ל כיל / צילום: נטלי כהן קדוש
רביב צולר, מנכ"ל כיל / צילום: נטלי כהן קדוש

נגיף הקורונה שינה את הסדר העולמי בשנה האחרונה, כשמצד אחד שירותי הטכנולוגיה נהנים מהשלכות המשבר, ומצד שני ענפי השירותים בכלל, ושירותי התיירות בפרט, ספגו את המכה הקשה ביותר. למזלה של ישראל, משקל התיירות בכלכלה המקומית נמוך יחסית ועומד על כ-1.5% מהתוצר, בעוד משקל השירותים האחרים (שירותי מחשוב, שירותי תוכנה, שירותים למסחר, מו"פ ועוד, או במילים אחרות - הייטק) משמעותי יותר, כ-13% מהתוצר.

עוד הרבה לפני הקורונה, אחד השינויים המבניים הבולטים שעברו על המשק הישראלי לאורך השנים היה הפיכת ישראל למעצמת הייטק, ובזכות כך היצוא הישראלי נהפך לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של המשק. המספרים מצביעים באופן מובהק על שינוי מגמה בשנים האחרונות בהרכב היצוא של ישראל, כשחלקו היחסי של יצוא הסחורות יורד והולך, ואילו יצוא השירותים גדל והולך.

בהתאם לגידול החד שרשם יצוא השירותים בשנים האחרונות, גדל משקלו בסך היצוא מישראל לשיעור הגבוה מאז ומעולם, ברמה של 46% נכון לסוף הרבעון השלישי של 2020. זאת, מן הסתם, על חשבון משקלו של יצוא הסחורות. במספרים, בעשור האחרון יצוא השירותים כמעט הכפיל עצמו, וזינק להיקף של כ-38 מיליארד שקל בכל רבעון (בממוצע) בהשוואה לעשור שלפניו, אז עמד על כ-20 מיליארד שקל.

 
  

מה מניע את היצוא הישראלי מנקודת מבט מאקרו כלכלית? בבדיקה שערכנו, עולה כי לאורך זמן המשתנים המובהקים שבולטים בתרומתם לשינויים ביצוא הם הסחר העולמי (CPB) ומדד המניות של נאסד"ק, שנותן איתות גלובלי לרמת הפעילות הכלכלית בענפי הטכנולוגיה. בשנים האחרונות, הסחר העולמי התמתן והלך, ואילו בשנה האחרונה התחיל להתכווץ בשל השפעת משבר הקורונה - מה שמסביר את החולשה ביצוא הסחורות של ישראל. מצד שני, מדד הנאסד"ק רק שובר שיאים, כאשר בשנה האחרונה זינק בכ-43%, ומהווה אינדיקאטור תומך לבריאות יצוא השירותים של ישראל.

נוסף על משתנים אלה, אי אפשר להתעלם מהשפעתו של השקל, אבל חשוב להבין כי תרומתו נמוכה יותר בהשוואה למשתנים האחרים שצוינו, ולכן אנו עדים להמשך התרחבות ביצוא, למרות ייסוף מתמשך של השקל לאורך השנים.

היצוא צפוי להמשיך לגדול השנה

קשה להתעלם באחרונה מהתחזקות השקל ומהגורמים שעומדים בבסיסו - הגידול המואץ ביצוא השירותים בשנים האחרונות הוא הגורם העיקרי למאזן הסחר החיובי של ישראל במאזן התשלומים, ולצד הירידה החדה ביבוא חומרי אנרגיה (בפרט מאז תחילת ההפקה ממאגרי הגז) התרומה לעודף בחשבון השוטף נהפכת למשמעותית יותר - מה שדחף את התחזקותו המבנית של השקל מול סל המטבעות. במקביל, ישנם גורמים נוספים שהביאו להתחזקות השקל בתקופה האחרונה - שינוי הכיוון של הדולר בעולם, העלייה בשווקים העולמיים (השקל הוא מטבע מחזורי - נוטה להתחזק בתקופות של עליות בשווקים, בין השאר, כתוצאה ממדיניות הגידורים של המוסדיים בישראל), כניסת ישראל למדדי האג"ח העולמיים, שהובילה לכניסת זרים לשוק האג"ח המקומי, ועוד.

ובכל זאת, למרות התחזקות השקל, יצוא השירותים ממשיך לבלוט לטובה, ובאחרונה מסתמנת התאוששות גם ביצוא הסחורות. ואולם, השאלה הגדולה היא כמה זמן זה עוד יכול להימשך? בבנק ישראל ציינו בהחלטת הריבית האחרונה כי בשלב מסוים תיתכן השפעה לא לינארית של שער החליפין על היצוא, ובכך התחזקות השקל עשויה לגבות מחיר גדול יותר מהיצוא הישראלי. עם זאת, קשה להצביע על רמה מסוימת שממנה והלאה השפעה זו תבוא לידי ביטוי. בינתיים, בנק ישראל מנסה למנוע עד כמה שניתן את לחצי הייסוף, ורכש מט"ח בהיקף שיא של כ-22 מיליארד דולר ב-2020, אבל למרות זאת, הדולר צנח לשפל של 24 שנים אל מול השקל.

הודות למשקל הגבוה של ההייטק הישראלי בתוצר, הכלכלה הישראלית נפגעה פחות ממדינות מפותחות אחרות. בעוד מרבית רכיבי החשבונאות הלאומית נותרו רחוקים מהתאוששות מלאה, ביצועי היצוא לאורך המשבר בולטים לטובה ועלו במצטבר בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020 בשיעור של 10.9% בהשוואה לתקופה המקבילה ב-2019, ובכך קיזזו חלק גדול מהירידה בתוצר שהגיעה משאר הרכיבים ובפרט מהצריכה הפרטית.

במבט קדימה, גם בשנת 2021 תימשך המגמה החיובית בגידול היצוא מישראל, שייתמך בהתאוששות וגידול הסחר העולמי, הצפוי לגדול בכ-8.0% ב-2021 לפי קרן המטבע הבינלאומית. כמו כן, לפי תחזית מכון היצוא בישראל, סך היצוא הישראלי צפוי לעלות בשנת 2021 בשיעור דולרי של כ-7%. אם נוסיף על כך את ההסכם עם איחוד האמירויות ומדינות נוספות - פוטנציאל היצוא רק גדל והולך, וצפוי לתמוך בהתרחבות והתאוששות הכלכלה הישראלית במהלך השנים הקרובות.

מניית כיל התאוששה במהירות

אחת היצואניות הישראליות הגדולות היא חברת איי.סי.אל (כיל), שמנייתה רשמה התאוששות מהירה במחצית השנייה של 2020 על רקע שינוי בתנאי הרקע בתעשיית הדשנים שבה החברה פועלות.

כיל  (ICL) היא חברת כרייה, שפועלת יותר מ-80 שנה בתחום הכרייה וייצור של מוצרים מבוססי מינרלים לתעשיות שונות, אבל בעיקר עבור תעשיית החקלאות, המזון ומעכבי הבעירה. מוצרי החברה מבוססים בעיקר מינרלים מים המלח והנגב, והיא כורה בעיקר אשלג, פוספטים וברום. אתרי הכרייה והייצור של החברה ממוקמים בישראל, באירופה, באמריקה ובסין. החברה מעסיקה כ-13 אלף עובדים ברחבי העולם, מתוכם כ-4,700 בישראל.

לחברה יתרונות רבים בשווקים שבהם היא פועלת - הבולט שבהם הוא ריכוז המינרלים בים המלח, בעיקר ריכוז האשלג והברום. בתחום האשלג, כיל היא היצרנית השישית בגודלה בעולם, נחשבת לאחת מהספקיות המובילות בעולם של חומצה זרחתית נקייה, ובתחום הברום היא אחראית לייצורו של כשליש מהברום המופק בעולם. הפעילות שלה חובקת עולם ונתמכת ברשתות הפצה ואספקה גלובליות.

בשנים האחרונות שינתה כיל את התפיסה הארגונית שלה, והיא פועלת להרחבת סל המוצרים באמצעות פיתוח של מוצרים מורכבים ומיוחדים, שצפויים לתת מענה לצרכים המשתנים של האנושות. למרות השינויים, כיל עדיין נשענת על תחום הסחורות באופן מובהק.

בשנים האחרונות נרשם לחץ שלילי על מחירי האשלג והפוספט בעולם, בעיקר על רקע סטגנציה בצד הביקושים העולמיים וגידול בצד ההיצע. הגידול בצד ההיצע נבע בעיקר מהציפייה לעלייה בביקושים העולמיים, על רקע הגידול המתמיד באוכלוסיית העולם והצורך בגידול בשטחי זריעה עבור גידולים כמו סויה, תירס וחיטה. ציפיות אלה הובילו חברות כרייה בעולם להשקיע בהרחבת כושר הייצור ובפיתוח מכרות קיימים וחדשים. אלה התחילו להפיק כמויות נוספות למרות הסטגנציה בביקושים. מצב זה תרם לחוסר האיזון בשנים האחרונות וללחץ על המחירים.

מאז יולי 2020 אנו עדים לשינוי מגמה, נוכח עליית המחירים שנרשמת בתבואות החקלאיות (בעיקר סויה, תירס וחיטה) - עלייה של עשרות אחוזים, המונעת מעלייה בביקוש העולמי והירידה ביחס Stock/use. עליית מחירי הסחורות החקלאיות תומכת בחקלאים ומגבירה את צריכת הדשנים, בין השאר, גם על רקע הגידול בשטחי הזריעה.

שינוי מרענן זה בנתוני הרקע הוביל לשינוי מגמה בכל מניות חברות הדשנים, שזה זמן רב סבלו ממומנטום שלילי וירידות שערים - ומאז יולי מניית כיל רשמה עלייה של קרוב ל-60% בעקבות השינויים בסביבת העבודה שלה, בדומה לעליות השערים שרשמה נוטריאן הקנדית, אבל רחוק מעליות השערים שרשמה מוזאיק באותה תקופה, עם עלייה של יותר מ-120%, או K+S הגרמנית שרשמה עלייה של כ-70%.

זיהוי השינוי במגמה הוביל אותנו בפסגות להפוך את המלצתנו השלילית לחיובית לענף בכלל, ולמניית כיל בפרט, כבר בתחילת אוגוסט - ואנו צופים המשך מגמה חיובית בענף לתוך 2021. 

הכותבים הם כלכלן מחלקת מאקרו ומנהלת מחלקת מחקר בפסגות. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות או תחליף לייעוץ/שיווק המתחשב בנתונים של כל אדם, או תחליף לשיקול דעתו של הקורא, והוא אינו הצעה לרכישת ניירות ערך

צרו איתנו קשר *5988