מפעל ימית סינון שוקל מעבר מיו"ש לישראל בגלל שביתת פלסטינים

מנהל מפעל ימית סינון, עופר תלמי, מעסיק 80 עובדים פלסטינים • לאחר בקשת העובדים להעלאת שכר, וסירובו של תלמי, הכריזו הראשונים על שביתה, השני פרסם התנצלות וכעת גופים אנטי ישראליים משתמשים במקרה כדי לנגח את ישראל

פועלים פלסטיניים חוצים את גדר ההפרדה בדרך לעבודה בישראל
צילום:PA
Oded Balilty
פועלים פלסטיניים חוצים את גדר ההפרדה בדרך לעבודה בישראל צילום:PA Oded Balilty

הסיפור הזה משלב פוליטיקה וכלכלה, וגם את התלות הרבה של הכלכלה הפלסטינית בזו הישראלית. המתח שבין היכולת של מפעלים ישראלים בגדה לעמוד במשבר הקורונה, בין השאר בזכות העלות הזולה של פועלים פלסטינים לבין רצונם של הפלסטינים לקבל שכר כמו בישראל.

כ-80 אלף פועלים ישראלים נכנסים כל יום לישראל, ולפי נתונים של המנהל האזרחי הישראלי - גוף של משרד הביטחון המקשר בין הפלסטינים לשלטונות הישראליים - הם משתכרים ממוצע של קרוב ל-6,000 שקל (כ-1,800 דולר) בחודש. בסביבות שכר המינימום הישראלי, וכמעט פי ארבעה מהשכר הממוצע בתוך שטחי הרשות הפלסטינית.

עוד כ-30 אלף פלסטינים עובדים במפעלים ישראלים בשטחי יהודה ושומרון (הגדה המערבית), רובם באזורי תעשייה סמוך להתנחלויות, וגם בבניין. השכר בקרב עובדים אלה לפי נתוני המנהל האזרחי נמוך אך במעט מאלה העובדים בישראל, כ-5,500 שקל בחודש, וכל אלה זוכים לתנאי שכר ועבודה לפי החוק הישראלי, כלומר הפרשות סוציאליות לפנסיה, דמי הבראה, חופשות וכו'.

לפי גורם בכיר במנהל האזרחי ששוחח עם אל מוניטור, ההכנסות של 120 אלף הפועלים הללו היוו יותר מרבע מכלל ההכנסות של משקי הבית ברשות הפלסטינית בגדה ב-2019, והשנה הנתח הזה גדל יותר, בגלל משבר הקורונה שפגע קשה בכלכלה הפלסטינית.

ישראל, מנגד, נסמכת רבות בענף הבנייה למשל על הפועלים הפלסטינים, וגם בשיא התחלואה והסגרים לא מנעה את כניסתם. המפעלים הישראליים בגדה נמצאים שם בין השאר בשל כוח העבודה הפלסטיני הזול יותר.

הקביעה כי החוק הישראלי יחול על הפלסטינים העובדים בישראל או בגדה, היא בפסיקת בג"ץ מ-2007, כשתשעה שופטים קבעו פה אחד כי לאומיותם של הפועלים לא מאפשרת למעסיקים לתת להם תנאים שונים מאשר העובדים הישראלים. 

אלא שמפעל "ימית סינון" שנמצא בבעלות ישראלית, המייצר מסנני מים לבתים ולחקלאות, נמצא באזור התעשייה "ניצני שלום" שבשטח המוגדר פלסטיני, ליד העיר טול כרם, ולכן פסיקת בג"ץ לא חלה עליו, ולא החוק הישראלי. הוא מעסיק 80 עובדים פלסטינים, המרוויחים בין 5,000-6,000 שקל בחודש.

הפועלים הללו, רבים מהם כבר שני עשורים במפעל ועם ניסיון מקצועי רב, ביקשו העלאת שכר, לאחר שהתאגדו בארגון העובדים הישראלי "מען" המתמחה בעובדים פלסטינים. לפני שנה החל מו"מ, אלא שבשל משבר הקורונה הוא נסחב חודשים ארוכים.

מנהל המפעל עופר תלמי אמר שאינו יכול לעמוד בדרישות הפועלים בגלל המשבר. אלה לא ויתרו, וב-31/12/20 הכריזו על שביתה. תלמי, שהופתע מהמהלך, שלח מכתב זועם בדוא"ל ליו"ר מען אסף אדיב, ובו כתב בין השאר כי הוא נותן את כל התנאים בחוק לעובדיו והוסיף משפט שנועד להראות כי אין מדובר באדמה ישראלית, ולכן החוק הישראלי לא חל עליו: "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל, ואני לא מוכן שעובד פלסטיני ייקשר למדינת ישראל בכל דרך שהיא". העובדים הפלסטינים התרעמו על כך והמכתב פורסם בתקשורת הפלסטינית והישראלית.

אחד מהעובדים השובתים, חליל שיהאב, אמר: "אנחנו עובדים שנים במשכורות מינימום, עובדים מקצועיים ומקבלים שכר מינימום, ועכשיו הוא (תלמי) אומר גם שהוא לא רוצה לתת לעובדים תנאים בגלל שהם ערבים, לא בגלל שאין לו כסף".

תלמי הבין את טעותו ופרסם מכתב התנצלות לעובדים בערבית וגם אזהרה כי המשך ההשבתה תגרום לסגירת המפעל. הוא הבטיח מענק של 1,000 שקל אם העובדים יחזרו לעבוד וגם את חידוש המשא ומתן על תנאי השכר. "אני מבקש להתנצל ולחזור בי מביטוי שרשמתי בשעת כעס במכתבי הקודם בדבר הזכות על ארץ ישראל. אין לעניין זה כל השלכה על ענייני עבודה, אני מצר על כך וכואב את העובדה שאסף אדיב ניצל אמירה זו כדי להציג אותי בתקשורת כ'גזען' או כאכזרי לעובדים. יש לי קושי גדול לראות את שערי המפעל שלנו סגור ברובו, באופן שעלול לפגוע בפרנסה של כולנו. אנחנו בתקופה קשה, והשביתה פוגעת בכולנו והיא מאיימת על קיומנו".

לטענת הנהלת המפעל, אדיב העביר את המכתב גם לגופים אנטי ישראליים, ועותקים ממנו הגיעו גם לארגון BDS המשתמש בו כדי לנגח את ישראל. לדבריהם, מטרתו במקרה הזה אינה לסייע לעובדים אלא מטרה פוליטית. וכך נמסר לנו מתלמי: "ימית מעסיקה עובדים פלסטינים יותר מ-35 שנים ופועלת לפי החוק. אנו מעניקים להם זכויות ובכלל זה שכר משופר, תשלום דמי פנסיה, דמי מחלה, דמי הבראה ופיצויי פיטורין. אסף אדיב, מנכ"ל מען, מנצל ניצול ציני את התקופה הקשה שבה ימית, כמו חברות תעשייה אחרות בארץ ובעולם, מתמודדות עם קשיים עצומים בשל משבר הקורונה. הניסיון להתערב בשם אידאולוגיה כביכול, גורמת נזק אדיר ליחסי עבודה טובים ודו קיום אמיתי שנמשך שנים רבות".

אדיב מכחיש את הדברים ובשיחה עם אל מוניטור אמר כי כל מטרתו השגת תנאים טובים יותר לפועלים מקצועיים ואיכותיים, וכי אם תלמי היה רק מודיע על נכונות להעלות שכר מיד אחרי המשבר הכל היה נפתר. לדבריו, רק בגלל שלא הייתה הפרשה לפנסיה, חסך תלמי מיליונים במשך שנות קיום המפעל.

אזור התעשייה "ניצני שלום" קיים כבר עשרות שנים, והוא מאלה שנבנו לאחר הסכמי אוסלו, בשנות התשעים, בדיוק למטרה הזו, אספקת עבודה ופרנסה מכובדת לפלסטינים כשבעלי המפעלים הישראלים נהנים מעלות העבודה הזולה ביחס לישראל. הסכסוך הכספי הזה בתוספת אמירה לא מוצלחת של בעל המפעל, מכניסה את הפוליטיקה לעניין, מה שמחריף את הבעיה ועלול לגרום להפסד של כל הצדדים. עלי, פועל שביקש שלא למסור את שמו המלא אמר: "אני מוכן לסלוח לעופר, אבל הוא צריך להבין שמגיע לנו יותר, ואם הוא באמת בעד דו קיום, שיראה שהוא מוכן לזה, ונעזור למפעל להתגבר על המשבר". אם זה יקרה, המודל של אזורי התעשייה המשותפים עשוי לשרוד, אם לא, כולו עומד בסכנה.

צרו איתנו קשר *5988