"באוצר לא הבינו את עומק המשבר": המשפט הכי חשוב ששודר ב"עובדה"

ב"עובדה" העדיפו להחמיא לעצמם על ההישג העיתונאי שבעצם קיום הראיון, וויתרו על ההזדמנות ההיסטורית לברר מה באמת קרה במשרד האוצר בזמן משבר הקורונה • למעט משפט אחד שגם הוא כנראה שודר כמעט בנס

שאול מרידור, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר / צילום: איל יצהר
שאול מרידור, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר / צילום: איל יצהר

"לקח לנו באוצר לא מעט זמן להבין את גודל האירוע ואת כמות הכסף שיעלה למדינה". את המשפט המהדהד הזה אומר הממונה על התקציבים לשעבר, שאול מרידור, שבע דקות אחרי תחילת התוכנית "שומרי האוצר שוברים שתיקה" ששודרה אתמול. בראייה היסטורית זו כנראה האמירה המשמעותית ביותר שנאמרה בכתבה. אמירה שהייתה יכולה לשמש נושא לכתבה בפני עצמה נבלעה במהירות וכנראה שרק בנס לא נותרה על רצפת חדר העריכה. במקום לשאול את גיבורי התוכנית שלהם שאלות קשות או אפילו מתבקשות - העדיפו ב"עובדה" להתהדר בהצלחתם לשכנע את השניים להתראיין אצלם.

כלכלנים, נבחרי ציבור ועיתונאים, כולל עיתון זה, הזהירו במשך חודשים גע האוצר מגיב לאט מדי ומאוחר מדי למשבר הכלכלי האדיר המתפתח. תוכניות הסיוע היו חלקיות ובהיקף קטן מדי, והסיוע עצמו לא הועבר לבעלי העסקים ולשכירים בזמן. רק לקראת סוף השנה הורגש שיפור של ממש בקצב הביצוע - אבל כמה נזק נגרם למשק ולכלכלה בגלל האיחור בתגובת האוצר? האם היה ניתן למנוע או לצמצם את הפגיעה באלפי בעלי עסקים ומאות אלפי שכירים שאיבדו את עבודתם? מדוע איחרו באגף התקציבים להבין את ממדי המשבר - האם בגלל הדנ"א של האגף הזה, שדוגל באחריות תקציבית ומנסה לטרפד כמעט כל הצעה להוציא כסף שמעלה פוליטיקאי? האם הופקו לקחי הכשל בהבנת משבר הקורונה באגף תקציבים ובאוצר? כל השאלות המתבקשות האלה לא הוצגו למרידור - וחבל.

עורכי התוכנית "עובדה" ששודרה אתמול ויתרו על ההזדמנות לערוך ניתוח עמוק ואמיתי של התמודדות המדינה עם המשבר הכלכלי שחוללה מגפת הקורונה. הם העדיפו להביא סיפור אישי עם מסר ציבורי מטריד: מרידור ומנכ"לית האוצר קרן טרנר, שני פקידים בכירים, מוכשרים, חדורי ערכים ומוטיבציה, התפטרו ממשרותיהם לאחר שהגיעו למסקנה שהשר הממונה עליהם לא סופר אותם ולא מעוניין לשמוע את דעתם המקצועית. על-רקע תמונות ביתיות ומשפחתיות חמימות (שניהם יושבים בבית בגלל הצינון) הסבירו מרידור וטרנר בצורה משכנעת: הדרג הפוליטי דורס את הדרג המקצועי במשרדי הממשלה ואת המחיר על תהליך קבלת ההחלטות הזה ישלם בסופו של דבר האזרח.

טרנר ומרידור מציגים עובדות, חלקן חדשות לביסוס הטענה. חלוקת הצ'קים לכל אזרח למשל למרות שלא מעט כלכלנים בישראל ובעולם דווקא מצאו בה הגיון כלכלי מסוים; דרישת שר האוצר, ישראל כ"ץ, להציג הערכת חסר של מיליארד שקל באחד מסעיפי ההוצאה התקציביים - כדי לפנות את הכסף לצרכים אחרים; ישיבת וועדת הכספים של הכנסת לאישור תוספת של 11 מיליארד שקל שבמהלכה איים כ"ץ על פקידיו וח"כ מיקי זוהר ניסה לנטרל את אגף התקציבים מתהליך חלוקת התקציב; ההתעלמות הבוטה של כ"ץ מדעותיהם המקצועיות של מרידור, טרנר והיועץ המשפטי עו"ד אסי מסינג.

ועדיין גם כאן היה מקום לשאול, את טרנר למשל, כיצד ייתכן שהופתעה כל-כך מהתנהלותו של ישראל כ"ץ אחרי שעבדה במחיצתו שנים רבות. האם כ"ץ השתנה - ואם כן מה גרם לכך? את מרידור היה מקום לשאול מה דעתו על בכירי הדרג המקצועי הנוכחיים באוצר. אם הם מצליחים לעבוד עם השר. האם לשיטתו הם יסמנים חסרי עמוד שדרה?

במקום שאלות קשות ובירור אמיתי זכינו בהתהדרות בלתי פוסקת של עורכי "עובדה" בהצלחתם לשכנע את טרנר "לשבור את שתיקתה". עם כל הכבוד והאמפטיה לטרנר (וגם למרידור) - הישג עיתונאי גדול לא היה כאן.

צרו איתנו קשר *5988