המהלכים שמבהירים שמשרד התקשורת מוריד את הכפפות מול הוט

הוט מצאה עצמה בימים האחרונים מול מציאות שונה מזו שהורגלה אליה, לאחר שמשרד התקשורת העמיק את הפיקוח וקנס אותה ב-6 מיליון שקל • מה גרם לשינוי ואיך קשורה לכך עסקת IBC?

טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יח"צ
טל גרנות-גולדשטיין, מנכ"לית HOT / צילום: יח"צ

בחברת הוט מוצאים לאחרונה גישה סלחנית הרבה פחות בקרב הרגולטור העיקרי שלהם, משרד התקשורת. בתחילת השבוע חשפנו את כוונת המשרד להעמיק את הרגולציה כלפי החברה ולדרוש ממנה להקל על מפעילי התקשורת שלהם היא מספקת שירותים במסגרת "השוק הסיטונאי".

וזה לא המהלך היחיד שמשקף את שינוי הגישה. בשבוע שעבר הטיל המשרד על החברה קנס בסך 6 מיליון שקל בשל העיכובים ותקיעת המקלות בגלגלים ביישום השוק הסיטונאי ברשת שלה. בהוט ככל הנראה לא רגילים לגישה זה.

מדוע זה קרה? במשרד הרגישו שהוט מותחת את החבל טיפה יותר מדי ומרשה לעצמה דברים שאף מפעיל אחר לא הרשה לעצמו. את נקודת השבר אפשר אולי לייחס לשני מקרים. הראשונה, כאשר הוט לא עמדה בדיווחים כפי שציפה ממנה המשרד בנושא המנויים הכפולים בשוק האינטרנט. כל המפעילים הגיבו בזמן ונתנו פירוט מלא. היחידה שהתעוררו איתה בעיות הייתה הוט, שטענה שהיא לא יכולה לחלץ את הנתונים כפי שהמשרד ביקש. בשורה תחתונה רק לאחר כמה שבועות של דיונים המשרד הצליח לקבל תמונת מצב משקפת של המנויים הכפולים אצלה.

האירוע השני נסוב סביב העסקה עם IBC. מספר שבועות לפני שהוט הודיעה על כך שהיא רוצה להיכנס ל-IBC, היא עוד ניהלה שיחות עם המשרד על התנאים שיאפשרו לה להיכנס בעצמה להשקעות בסיבים אופטיים. המשרד עשה כל מה שהיה יכול כדי לעזור להוט במהלך הזה, העיקר שתשקיע. שר התקשורת הקודם יועז הנדל אף הקל עליה בחובות רגולטוריות. במקום זאת הוט החליטה לחבור ל-IBC. להוט כמובן יש הזכות לפעול כראות עיניה והיא לא חייבת לעשות משהו שהיא סבורה שהוא לא כלכלי עבורה. אבל כאשר במשך שנים החברה דורשת ודורשת עוד ועוד הקלות כתנאי לפריסה ולהשקעה ובסוף היא חוברת למתחרים, יש מי שהרגיש במשרד שכל המאמצים היו לחינם.

תיקון בשוק התקשורת

ההחלטה של רשות התחרות לאשר את העסקה לכניסת הוט לשותפות ב-IBC, טומנת פוטנציאל להרחבת התחרות בתחום תשתיות התקשורת והתחרות בפריסת סיבים אופטיים. שוק התקשורת מבצע כאן תיקון ומייצר את הפלטפורמה היחידה שעשויה להתמודד עם בזק, שאף שהיא מרוסנת על ידי הרגולטורים, היא עדיין כוח שמאיים על השחקנים.

במסגרת העסקה קונה הוט 23% ממניות IBC בתמורה ל-170 מיליון שקל והיא תהיה שותפה במיזם יחד עם סלקום ותש"י, שיחזיקו בבעלות שווה, וחברת חשמל, שתחזיק 30% ממנו.

עבור הוט מדובר במהלך מרשים: היא מקבלת הרבה ונותנת מעט. הבעלים פטריק דרהי מעולם לא ראה את עצמו מתחרה בבזק, והוא דחה על הסף את התפיסה של משרד התקשורת שלפיה הוט היא חברת תשתיות שנייה לבזק.

רשת סיבים פתוחה

למרות הביקורת על הוט, צריך להודות ביושר שלעסקה יש פוטנציאל לייצר כאן תחרות בתשתיות בשל העובדה שמוקמת רשת סיבים בפריסה רחבה לבזק (משרד התקשורת מחייב את IBC בפריסה של 1.7 מיליון בתי אב), אבל לא פחות חשוב, גם במבנה השוק החדש שבו לכאורה מוותרים על פריסת סיבים עצמאית של הוט, הרשת של IBC נותרת פתוחה. למשל עבור מתחרה כמו פרטנר, שתוכל לרכוש ממנה שירותים אף שהיא מתחרה בה.

בנוסף, החשש הגדול לקראת אישור העסקה, שנחשף בגלובס, היה העובדה שההוצאה של הוט מהשוק תפגע בתחרות בתחום תשתיות תקשורת. אלא שהרשות מצאה שהוט מתכוונת להמשיך ולהיות שחקן פעיל ברשת הקיימת שלה.

גם העיכוב של הוט בהשקת טלוויזיה על גבי האינטרנט צפוי להסתיים בקרוב והתחרות בשוק תחריף עוד יותר. יש שאלה האם בכלל יש מודל כלכלי לטלוויזיה במודל המסורתי, אבל להישאר ב-2021 ללא טלוויזיה מבוססת אינטרנט זה מזכיר קצת את בזק שנותרה ללא פתרון סיבים אופטיים בגלל מריבות עם הרגולטור.

מהוט לא נמסרה תגובה.

צרו איתנו קשר *5988