העבודה תוביל בשמאל מרכז? חולדאי צפוי להסכים להיות מס' 2 של מיכאלי

מרב מיכאלי עשתה כיו"רית העבודה מהלכים מנהיגותיים: דרישה מהשרים שמולי ופרץ לפרוש מהממשלה וקביעת ריצ'רץ' מגדרי ברשימה - והעלתה את המפלגה בסקרים מעל אחוז החסימה • האם חולדאי "יעשה אהוד ברק"? • גם ברשימה המשותפת עוסקים בפירוק והרכבה

מרב מיכאלי / צילום: אלעד מלכה
מרב מיכאלי / צילום: אלעד מלכה

שבוע לפני מועד הגשת הרשימות לכנסת, ואף שזה נראה בלתי אפשרי, הבלגן ואי הוודאות גדולים אף יותר מבמערכות הבחירות הקודמות. השאלות האידאולוגיות הגדולות ברובן נדחקו, ורבים מהבוחרים בסופו של דבר יעמדו בפני מה שמכונה "הצבעה אסטרטגית", כלומר הצבעה לא בהכרח עבור המפלגה שמייצגת את עמדותיהם, אלא זו שקרובה ליישם מהלך פוליטי שהם מעדיפים.

הסוגיה העיקרית כאן היא היחס לראש הממשלה בנימין נתניהו: מחנה רק נתניהו אל מול רק לא ביבי (רל"ב). התפרקות מחנה השמאל מרכז לרסיסים מתחילה להתגבש חזרה, והפירוק וההרכבה האלה מזכירים ילד שפירק את בנייני הלגו שלו וכעת הוא יושב לבנות מחדש. וההרכבה הזו מעידה על הפיחות באידאולוגיות, לעומת האסטרטגיה הפוליטית. שני הסיפורים הפוליטיים של השבוע הם צמיחת העבודה והעימות ברשימה המשותפת.

השמאל מרכז: "הישראלים" יתייצבו מאחורי מיכאלי

מרב מיכאלי, לאחר בחירתה הסוחפת גם אם הצפויה, מעלה את העבודה בחזרה אל מעל אחוז החסימה, ועושה צעד חשוב להוביל את האיחוד הקטן בשמאל הישראלי.

מיכאלי הייתה צריכה להראות מנהיגות והיא עשתה את זה בשני צעדים המשקפים את מה שהטיפה לו כל העת. ראשית, ההוראה לשרים איציק שמולי ועמיר פרץ לפרוש מהממשלה כנציגי העבודה, מה שהביא לניתוקם המלא מהמפלגה. שמולי לא הגיב כלל לפנייה, ופרץ זעם אך נאלץ להתפטר מהכנסת ולפרוש מהעבודה, כדי להישאר שר "לפי בקשת בני גנץ".

הצעד השני היה קביעת הריצ'רץ' המגדרי ברשימה, לא כולל אותה עצמה, ונשיאת הדגל האידאולוגי העיקרי שלה. בחירתה בתמיכת רוב הגווארדיה הוותיקה של המפלגה ושני המהלכים המנהיגותיים ישתקפו בסקרי סוף השבוע, והכי חשוב מעלים אותה מעל השותף הפוטנציאלי והמתבקש רון חולדאי.

מיכאלי אומרת כי תפתח במו"מ מעשי רק לאחר בחירת חברי רשימת העבודה בפריימריז ביום שני, אבל שיחות כבר היו והנה מה שמסתמן. אם אכן הסקרים יראו על הובלה משמעותית של מיכאלי והעבודה על פני מפלגת הישראלים, חולדאי ייאלץ לתת לה את הבכורה ברשימה המאוחדת. התנאי שהועלה, מקומות 2 ו 3 לישראלים לחולדאי עצמו ולאבי ניסנקורן, ואחר כך ריצ'רץ' בין המפלגות.

ויש עוד אפשרות אחת: שחולדאי "יעשה אהוד ברק" כלומר יביא לחיבור כמו בבחירות בספטמבר 2019 לכאורה כדי לרוץ בראש אבל ייסוג לאחור לאחר החיבור, למקום לא ריאלי או בכלל יפרוש ויישאר בלשכת ראש עיריית תל אביב. רשמית אצל חולדאי לא מאשרים ולא מכחישים, אבל בפועל הדרישה למיקומה של מיכאלי בראשות הרשימה לא תמנע חיבור, זה ברור לכל הבכירים ב"ישראלים".

חולדאי אמר בסוף השבוע כי אינו פוסל חיבור עם בני גנץ וכחול לבן. האמירה הזו נתפסת כמהלך של מו"מ מול מיכאלי, כדי להראות שיש לחולדאי עוד אפשרויות, אבל בפועל, החיבור הטבעי ביותר הוא של חולדאי עם העבודה. זה יהיה החיבור הראשון, מעריכים בשתי המפלגות, ומיכאלי לא תסכים להצטרפות גנץ, גם זה ברור. אופציות הצטרפות נוספות לחיבור הזה הן עפר שלח ומפלגת הוותיקים של דני יתום, גם הוא מיוצאי העבודה. זליכה פחות צפוי להצטרף, ובעיקר בגלל אישיותו שנדמית כפחות קואופרטיבית, תכונה נדרשת בחיבורים מסוג זה.

רון חולדאי - ראש עירית ת"א / צילום: שלומי יוסף
 רון חולדאי - ראש עירית ת"א / צילום: שלומי יוסף

המשותפת: המחלוקות רק התחדדו

מנגד דווקא ברשימה המשותפת האידאולוגיה היא זו שעשויה להביא לפירוק. עד לשעת הדפסת הטור עדיין לא ברור אם יהיה פירוק, או שהמשותפת שוב תרוץ יחד. סדרת פגישות במהלך השבוע לא הביאה לתוצאות, והמחלוקות רק התחדדו. הצדדים פרסמו הודעות נגדיות ותוקפניות, וברע"ם הודיעו כי מועצת התנועה תתכנס להחליט על פרישה מהמשותפת.

יש שתי מחלוקות עיקריות: דרישת רע"ם מיתר חלקי המשותפת התנערות מהצבעות בעד הצעות חוק בענייני זכויות הקהילה הלהט"בית; השנייה, המחלוקת על המעורבות הפוליטית וההצטרפות לתמיכה במועמד זה או אחר לראשות הממשלה, או תמיכה בקואליציה מבחוץ.

נתחיל מהשנייה, שאינה מבשרת טובות לשמאל הישראלי. בל"ד, שבבחירות 2020 תחת הנהגת מטאנס שחאדה, הצטרפה להמלצה על גנץ לראשות הממשלה, חוזרת לעמדתה המקורית. בשיחה עם "גלובס" אומר היו"ר החדש של בל"ד, ח"כ סמי אבו שחאדה, כי הם כבר לא שם: "התברר לכולם כי בל"ד קראה את המפה הפוליטית טוב יותר מכולם, ושההמלצה הייתה טעות. לא כולם מודים בזה בפה מלא אבל יש הסכמה על כך".

אם כך, תלכו נגד מגמת ההשתלבות שבה תומכים חלקים גדולים בחברה הערבית?
"החברה הערבית מונה 1.7 מיליון והיא מאוד הטרוגנית. בל"ד מייצגת חלק ממנה, יש לנו האידאולוגיה שלנו ואנחנו שונים מבוחרי ותומכי שלוש המפלגות האחרות ובוודאי מהערבים שתומכים במפלגות הציוניות. נקדם את הדגל שלנו, מדינת כל אזרחיה, שנכנס עמוק לשיח האקדמי והאינטלקטואלי בישראל בכלל ובחברה הערבית במיוחד".

בחד"ש בוחרים בעמימות ואומרים: "נחכה לתוצאות הבחירות ונראה". כלומר מציעים להמתין ולראות אם בכלל יהיה צורך בתמיכת המפלגות הערביות בקואליציית רק לא ביבי, ואם כן מה יציעו תמורת תמיכה או המלצה אצל הנשיא. גם כאן יש נסיגה מהעמדה המוצהרת בעד השתתפות שעליה הצהיר לראשונה איימן עודה בראיון בגלובס.

טיבי אומר שיעשה הכול למען ריצה במסגרת המשותפת אבל אצל מפלגתו תע"ל שוקלים חבירה לרע"ם וריצה דו מפלגתית. היתרונות מובהקים: מניעת נפילה של רע"ם לבדה מתחת לאחוז החסימה, ועצמאות יחסית בהחלטות. סקר פנימי בקרב המצביעים הערבים הראה ש-36% בעד חיבור בין רע"ם לתע"ל, 36% נוספים תומכים בחיבור בל"ד-חד"ש, ו-28% בעד הצבעה למפלגות ציוניות.

ראש עיריית נצרת עלי סאלם תומך בפרישת רע"ם מהמשותפת. הוא אמר בראיונות בתחנות רדיו ערביות כי יתמוך ברע"ם ואף יציב מועמד מטעמו ברשימתה אם תתפצל מהרשימה המשותפת. הוא קרא לאחמד טיבי ומאזן גנאים להצטרף למהלך. לדבריו, "עידן המשותפת תם". גנאים היה יו"ר קבוצת הכדורגל בני סכנין בשיאה, שימש גם ראש עיריית סח'נין והוא מוכר מאוד גם בחברה הישראלית. הסקרים בקרב האזרחים הערבים הראו כי הם רוצים דמויות בעלות קשרים עם החברה היהודית וכאלה שמדברים עברית שוטפת כדי  שייצגו אותם בצורה טובה מול היהודים.

ח"כ מנסור עבאס יו"ר רע"ם אומר לגלובס כי אכן יש מגעים מתקדמים עם גנאים ואחרים, אבל שיש גם נבחרים של רע"ם שאין לדחוק לאחור. הוא אומר כי ההכרעה על פיצול תהיה ביום ראשון, והם ממתינים לתשובת יתר חלקי המשותפת להצעותיהם. 

"נראה שאנחנו בגישות מנוגדות. אני לא כופה את עמדתנו, רק שיקבלו שיש ניגוד כזה, ולא יבטלו אותנו. שנהיה מגוונים, וזו נקודת חוזק ולא נקודת תורפה. עמדת רע"ם בסוגיית תמיכה פוליטית אומרת שלא פוסלים איש, ומי שרוצה את תמיכתנו שיפנה אלינו ונדון. אנחנו רוצים להיות מעורבים בקבלת ההחלטות, ולהביא לשולחן פתרונות לבעיות של החברה הערבית. פחות מעורבים במי יהיה ראש ממשלה, כי כבר הוכח שלא אנחנו קובעים את זה. אבל יכולים להשפיע ולסייע. אם נרוץ לבד אנחנו משוכנעים בהצלחה, הסקרים שלנו טובים".

ולמה כל זה חשוב? החברה הערבית, וזה הוכח באינספור סקרים ומחקרים, רוצה להשתלב, רוצה חיים טובים יותר, תשתיות, חינוך, דיור ופתרונות לבעיית האלימות. הוויכוח בקרב הפוליטיקאים הערבים הוא בין אלה המצדדים בצעדים מרחיקי לכת להשתלבות פוליטית שתביא תוצאות של ממש, למהססים והמתנגדים, במפלגות שבהן לדור הישן של המנהיגים יש יכולת השפעה גדולה.

צרו איתנו קשר *5988