החיסונים יעילים ועוזרים במניעת הדבקה, אז למה נתוני התחלואה עדיין בשיא?

הסגר והחיסונים לא הצליחו להפחית באופן משמעותי את העלייה בתחלואת הקורונה בישראל, וכעת עולה השאלה מה יקרה עם צמצום ההגבלות • האם צפויה עלייה נוספת בהיקף החולים, מה אפשר ללמוד מנתוני המתחסנים והאם בפסח הקרוב נוכל כבר לחגוג את ליל הסדר עם המשפחה?

אנשים מחכים בתור להתחסן לקורונה בפתח תקווה / צילום: Associated Press, Oded Balilty
אנשים מחכים בתור להתחסן לקורונה בפתח תקווה / צילום: Associated Press, Oded Balilty

התקווה שהייתה באוויר עם תחילת מבצע החיסונים התנפצה אל קרקע המציאות: סגר שלא הצליח להפחית באופן משמעותי את מספר המאומתים או החולים קשה ותחלואה גדולה מזו שהכרנו בקרב צעירים וילדים. אז מה קורה כאן? מה צפוי בחודשים הקרובים? והאם בפסח הקרוב נוכל באמת לחגוג את ליל הסדר עם המשפחה?

ב-9 בינואר ראיינו את פרופ' רן בליצר, מנהל מכון המחקר וראש תחום החדשנות בשירותי בריאות כללית, וראש קבינט המומחים המייעץ לקבינט הקורונה. הוא היה אופטימי לגבי השפעת החיסונים, אך פסימי לגבי חודשי החורף בגלל המוטציה הבריטית, שכבר אז ידענו שהיא מידבקת יותר. בינתיים התברר שהיא גם קטלנית יותר. "זה עוד יכול ללכת עקום לגמרי", הזהיר אז. "תראו את הגרפים של בריטניה, הם שטוחים על הצד, עולים בלבד". התרחיש שהוא הציג, התממש, אם כי הסגר והחיסונים המהירים בכל זאת כנראה מנעו ממנו להתממש במלוא חומרתו. במקום גרף שטוח על הצד קיבלנו גרף שלא זז: אין שינוי בתחלואה הקשה. מערכת הבריאות נמצאת באותה הנקודה של סף קריסה, כבר מעל חודש.

השבוע הציג קבינט המומחים בראשות בליצר את האפשרויות לתקופה הקרובה, ואף אחת מהן לא נעימה. האופציה שבה בחר רוב העולם עד כה, והיא סגרים לסירוגין, כבר לא תעבוד במדינת ישראל - העם אמר את דברו ואינו מסוגל או לא מעוניין לשמור סגר, ולא צפויים שינויים באכיפה או באמון הציבור.

לכן הקבינט התלבט בין אסטרטגיה של "הכלה" - להשאיר את המגבלות בערך על מה שהן היום, לבין אסטרטגיה של "ספיגה", כלומר עלייה בתחלואה שמשמעותה תפקוד לקוי של מערכת הבריאות. ספיגה, במובן של לספוג קורבנות עודפים שינבעו ממערכת בריאות שאינה מתפקדת כראוי.

מודלים שהציג פרופ' ניר גביש, פרופסור למתמטיקה שימושית במחלקה למתמטיקה בטכניון, לקבינט המומחים צופים שרק בתנאים אידיאליים של משמעת ציבור מצוינת אחרי הפתיחה החלקית של המשק והתחסנות מהירה וגבוהה, אפשר לשמור על "הכלה". בכל תרחיש מעט פחות אופטימי, צפויה עם פתיחת המשק עלייה של פי שלושה במספר החולים קשה, ולכן גם במספר המתים - עד כדי אלפים רבים נוספים של מתים בתוך חודשים ספורים. המומחים מעריכים שבמצב זה, יהיה כנראה שינוי בהתנהגות הציבור (יותר ריחוק ויותר מתחסנים), וגם עלייה במספר המחלימים. שני הדברים האלה יחד יובילו לבסוף להקלה מסוימת במצב, אבל זה יקח עוד חודשים.

בכל זאת אופטימיות: החיסון מפחית אפילו הדבקה

איך הגענו למצב שבו דווקא כשהגיעו החיסונים, המספרים עלו? נתונים שהחלו להצטבר בישראל, מעידים שזה לא משום שהחיסונים לא עובדים. הם לא מושלמים, ולא מגינים על כל מתחסן במאה אחוז, אבל הם מורידים בצורה משמעותית לא רק את התחלואה, אלא גם את ההדבקה. כך על פי נתונים שמתאספים בישראל, ראשונה בעולם.

הניסויים הקליניים של החברות פייזר ומודרנה בחיסוני הקורונה שלהן הראו יעילות ברורה ומרשימה ביותר, אבל השאירו פתוחה את השאלה האם מנעו גם הדבקה לא תסמינית? הנתונים הישראלים, שאמנם אינם חלק ממחקר מובנה ואידיאלי, בהחלט מעידים שכן.

פרופ' ערן סגל, שכבר פרסם נתונים מרשימים לגבי הירידה בתחלואה בקרב בני 60+ שחוסנו ראשונים, פרסם נתונים נוספים המראים את הירידה בשיעור החולים קשה מקרב בני 60 ומעלה, שבמקור היו בסיכון הגבוה ביותר, לעומת יתר קבוצות האוכלוסיה.

אפשר לראות כי מתחילת קמפיין החיסונים, שיעור המאומתים מבין בני ה-60 ומעלה הוא היום קצת מעל 7%, שיעור המאושפזים בני 60+ הוא כ-50% מכלל המאושפזים, לעומת כ-62% לפני הסגר (שימו לב שזה אומר שבבתי החולים היום כמחצית מן המאושפזים הם בני פחות מ-60). שיעור בני ה-60 ומעלה מקרב החולים קשה בבתי החולים הוא כ-63%, לעומת 76% לפני תחילת קמפיין החיסונים. הדפוסים היו בדיוק הפוכים בסגר השני, עם עלייה בשיעור המאומתים והחולים קשה.

הסבר חלופי אפשרי הוא שהמוטציה הבריטית, שהפכה דומיננטית יותר בחודשיים האחרונים, מעדיפה את החולים הצעירים. אולם, זה לא מסביר את הירידה הלינארית כמעט בגרפים של המבוגרים, ככל שעבר זמן מאז קיבלו את החיסון שלהם (כלומר ככל שהם פיתחו יותר נוגדנים). אבל אין בכך כדי להסביר נתונים קודמים שפרסם סגל, בהם הראה שבערים בהן בני ה-60 ומעלה חוסנו מאוחר יותר, תופעה זו גם החלה מאוחר יותר, למרות שהמוטציה הבריטית הגיעה לרובן מוקדם יותר.

מחקר של מכון המחקר והחדשנות קאהן סגול מכבי (KSM), המתבסס על נתוני קופת חולים מכבי, מראה אותה מגמה מכיוון אחר. נבחנו בו רק מתחסנים (רובם בני 60 ומעלה), ונמצא כי שיעור המאומתים בקרבם ירד מ-40 אלף ב-12 הימים הראשונים ל-15 אלף בימים 13-21 לחיסון, כלומר ירידה של 60% כבר 12 יום אחרי המנה הראשונה. נתונים שפרסמו קופות החולים כללית ולאומית מראים מגמות דומות, והם מצטרפים לנתונים כוללים מכל הקופות שפרסם משרד הבריאות.

כל הנתונים הללו מראים כאמור לא רק ירידה בתחלואה אלא גם בהידבקות. כאמור, מדובר במידע שיוצא לראשונה מישראל, והוא למעשה המידע שבעבורו היה משתלם לחברת פייזר להעביר לישראל חיסונים נוספים.

ומה לגבי הדבקה הלאה? מחקר נוסף, שנערך בימים אלה על ידי מכון KSM ויפורסם בקרוב לציבור, מראה שאצל מחוסנים שבכל זאת אומתו לקורונה פחת הסיכון להעביר את המחלה לבני בית לא מחוסנים (כולל ילדים) לעומת מי שלא חוסנו.

אבל, כאמור, ההשפעה איננה בינארית. לא כל מי שמתחסן מוגן. בקרב המחוסנים יש מאומתים, יש חולים, יש חולים קשה ויש אפילו נפטרים (ספורים). הסיכון נמוך דרמטית מאשר בלי החיסון, אבל הוא קיים. ככל שהתחלואה תהיה מפושטת יותר, גם הסיכוי הקטן הזה, יגדל יותר.

למרות האפקטיביות, התחלואה עוד תעלה

התקופה הקרובה תהיה קרב "הורדות ידיים" בין החיסון לבין דפוסי התחלואה. החיסונים יהיו אחד מבין מכלול כלים ב"מלחמה על ה-R", אותו מקדם הדבקה מוכר. כלומר, ככל שנתחסן, נוכל להגיע לאותן תוצאות תחלואה ותמותה במדינה, עם פחות מגבלות. פחות חיסונים - יותר מגבלות או יותר תחלואה ותמותה. כאמור, המודל של גביש המניח התחסנות לא מלאה, מראה כי ידה של המחלה תהיה על העליונה בחודשים הקרובים. ה-R לא ירד מתחת ל-1. המגיפה אל תדעך אלא תתפשט.

לדברי פרופ' מנפרד גרין, ראש התוכנית הבינלאומית לתואר שני בבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, כדי להגיע לאיזון ללא מגבלות כלל עם הווירוס הדומיננטי או הווריאנט הבריטי, יש לחסן 80%-85% מהאוכלוסייה כולה. אנחנו לא שם, ולא בטוח שנגיע לשם. עדיין יש וצפויה כנראה להמשיך להיות אוכלוסייה מספיק גדולה של 'לא מחוסנים', כך שללא מגבלות ואולי אפילו עם מגבלות לא מיושמות, התחלואה תהיה דווקא במגמת עלייה בחודשים הקרובים. אבל שינויים קטנים, כמו עטיית מסיכות על האף, יכולים לעשות הבדל גדול לטובת הטיית הכף.

פרופ' מנפרד גרין / צילום: אוניברסיטת חיפה
 פרופ' מנפרד גרין / צילום: אוניברסיטת חיפה

"אבל אם רק תשימו את המסכה על האף ולא על הסנטר, כבר המצב שלנו יהיה יותר טוב", אומר גרין. "אתם שמים אותה על הסנטר ומרימים כשמתקרבים למישהו. הכוונה טובה, אבל אז המסכה תופסת מאותו אדם שמולכם את כל החולירות, ואז מורידים את מצבור הנגיפים הזה כך שיישב לכם בדיוק מתחת לאף. זה יותר גרוע מלא להשתמש במסכה. אם חייבים להוריד בין מפגש למפגש, אז תורידו אותה לגמרי", הוא מזהיר.

פרופ' אורנה בראון-אפל מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה, אופטימית שלפחות בחלק מן האזורים במדינה, יהיה שיפור. "אין ויכוח על כך שרואים את האפקט של החיסונים. אנחנו צפויים לראות אותו באופן חזק יותר כעת, כאשר האפשרות להתחסן נפתחת עבור אוכלוסיות שבזמנים רגילים נדבקות יותר".

פרופ' אורנה בראון-אפל / צילום: תמונה פרטית
 פרופ' אורנה בראון-אפל / צילום: תמונה פרטית

קבינט המומחים: להתכונן למצב ספיגה

על פי התרחישים הללו אנחנו יכולים לצפות בתקופה הקרובה לתמונות כפי שראינו באיטליה או בניו יורק לפני כשנה. ואחרי כן מה? כנראה בכל זאת שינוי בהתנהגות הציבור, יחד עם עלייה במספר המחלימים, אשר יחד עם המתחסנים כן יהוו "חיסוניות עדר". וכל זה - בתנאי שלא תגיע מוטציה חדשה עמידה בפני החיסון ובפני נוגדני המחלימים. כמה זמן זה ימשך? תלוי בכמות המתחסנים ובהתנהגות הציבור.

ההמלצה של קבינט המומחים היא לנצל את התקופה הקרובה כדי להתכונן לספוג באופן הכי פחות גרוע את העלייה הצפויה. בתחום הבריאות - להשקיע בתשתיות ובתקנים. בתחום החינוך - בדיקות סקר ומגבלות דיפרנציאליות, שיבדילו הן בין אזורים גיאוגרפיים, והן בין מורים מתחסנים ללא מתחסנים. המחוסנים ילמדו פרונטלית, והלא מחוסנים - מרחוק.

לגבי המסחר, התרבות והדת, המומחים ממליצים לנסות לקיימה ככל האפשר ללא התקהלות בחללים סגורים, בשילוב מדיניות של בדיקות מהירות ודרכון ירוק.

מה לגבי הבידודים? "אני חושב שאפשר לתת היום פטור מבידוד למי שהתחסן", אומר גרין. "הסיכוי שלו להידבק קטן יותר, והסיכון להדביק קטן יותר, ובשילוב ביניהם הוא בסך הכול לא מאוד מסוכן. התועלת של הדרכון הירוק בתמרוץ התחסנות גבוהה מהנזק כפי שאני רואה אותו. לאותו אדם אמשיך להמליץ לעטות מסכה ולשמור על ריחוק".

בפסח הבא, משפחות שבהן כולם מחוסנים למעט הילדים יוכלו לחגוג יחד כמעט ללא חשש?
בראון-אפל: "אני חושבת שכן".