ביידן מבקש מאזן כוחות חדש ביחסי ארה"ב עם סעודיה

הממשל רוצה לבחון בקפדנות את התנהלות הממשלה בריאד, ובד בבד לשמור על היחסים האסטרטגיים

הנשיא ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Alex Brandon
הנשיא ג'ו ביידן / צילום: Associated Press, Alex Brandon

בתוך ניסיונותיו של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן לכוונן מחדש את מדיניות ארצו מול ערב הסעודית, הוא מבקש מאזן כוחות חדש, במסגרתו הפיקוח האמריקאי על ריאד יגבר מבלי לפגוע בשותפות האסטרטגית שהיום מציינים 76 שנים להיווסדה - כך אמרו פקידים אמריקאים, בהווה ובדימוס.

בחינת היחסים עם הממלכה עתירת הנפט נרחבת ממה שדווח. לצד מכירות כלי נשק ובחינה של המערכה שניהלה סעודיה בתימן, פקידים אמריקאים בוחנים האם ארה"ב עשתה מספיק לגבי מעורבותם של פקידים סעודים בהתנקשות בעיתונאי ג'מאל חשוקג'י, ובוחנים נושאים אחרים הקשורים ליחסים בין שתי המדינות.

במהלך הקמפיין לנשיאות, ביידן כינה את סעודיה מדינה "מנודה". מאז, הממשל החדש ניסה לבסס טון אחר, המדגיש את העובדה שארה"ב תעזור לסעודיה להתגונן בפני מתקפות מצד כוחות הנתמכים בידי איראן באזור, אפילו בתוך כך שהממשל קורא לשים קץ למלחמת האזרחים בתימן, שסעודיה נעשתה מעורבת בה ב־2015.

אומנם היחסים התקלקלו בעשור האחרון, אך וושינגטון וריאד עדיין זקוקות זו לזו מבחינות רבות, החל בהתמודדות עם איראן וכלה במלחמה נגד טרור ומדיניות האנרגיה, כך אמרו בכירים אמריקאים בהווה ובדימוס.

"די קשה לדמיין אסטרטגיה אזורית שיכולה לעבוד אם הסעודים לא יהיו חלק ממנה", אמר דניס רוס, אשר שירת בתפקידים מרכזיים הקשורים למזרח התיכון תחת נשיאים רפובליקאים ודמוקרטים.

במהלכים הראשונים שעושה ביידן כנשיא, אמר רוס "מה שאני רואה זה ניסיון ליצור איזון, לשלוח מסר שאנו מוכנים להטיל כמה מגבלות" על התנהגותה של סעודיה. רוס הוא כיום חבר במכון וושינגטון למדיניות המזרח הקרוב.

הסעודים שלחו מסר משל עצמם. הממשלה בריאד שיחררה ביום רביעי על תנאי את לוג'ין אל־חתלול, פעילה לזכויות נשים שנעשתה מפורסמת לאחר שנכלאה לשנתיים וחצי על פעילותה למען זה שנשים יורשו לנהוג בערב הסעודית. השינוי הזה אכן קרה - כשהייתה בכלא. כיום היא נמצאת במאסר על תנאי ומוטל עליה איסור יציאה מסעודיה.

שני יועצים מלכותיים בסעודיה אמרו שגזר הדין של חתלול קוצר לבקשת נסיך הכתר מוחמד בין סלמן, אשר ביקש להקל בלחץ מוושינגטון. בכירים סעודיים אומרים שמערכת המשפט במדינה היא עצמאית. ביידן בירך על שחרורה של חתלול, ואמר שזה היה "הדבר הנכון לעשות".

פעילי זכויות אדם בירכו על השחרור של חתלול, אך ביטאו חוסר ביטחון לגבי השאלה האם ביידן ישמור נושאים כאלה בראש סדר העדיפויות בטווח הארוך. הרשויות בסעודיה כלאו מאות אנשים מכל קצוות הקשת הפוליטית בשנים האחרונות, ומוחצים כל סימן של התנגדות לשלטון בעוצמה.

"זו תהיה תוצאה איומה לגמרי אם שנה מעכשיו המלוכה הסעודית תחזור לדיכוי פנימי והתערבויות אנטי־דמוקרטיות מבחוץ, פשוט מפני שתגיע למסקנה שממשלות במערב הפכו את העמוד", אמר סנג'יב ברי, מנהל בפועל של קבוצת השתדלנות Freedom Forward.

בשבוע שעבר שחררו הסעודים שני אנשים בעלי אזרחות סעודית ואמריקאית, לאחר שלפני כן סירבו לבקשות ממשל טראמפ לשחררם.

נקודת חיכוך אפשרית בין ארה"ב וסעודיה לגבי נושא רגיש יותר ויותר הנוגע לזכויות אדם כבר נמצאת על האופק. הבית הלבן הבטיח לפרסם דוח לא מצונזר לגבי תפקידם של בכירים סעודיים בהריגה וביתור גופתו ב־2018 של חשוקג'י, תושב ארה"ב, בקונסוליה הסעודית באיסטנבול. על פי הערכה חשאית של ה־CIA, ניתן לקבוע בביטחון בינוני־גבוה שהנסיך מוחמד הורה על חיסולו של חשוקג'י. הנסיך הכחיש זאת, אך אמר שהוא נושא באחריות האולטימטיבית, מפני שהוא האיש השולט במדינה.

טראמפ עמד לצד הנסיך מוחמד אל מול הביקורת הבינלאומית החריפה בעקבות ההתנקשות. הממשל הטיל סנקציות על 17 בכירים סעודיים שהיה להם תפקיד בהריגת חשוקג'י. צעדים אחרים של ממשל ביידן עשויים לכלול סנקציות נוספות נגד סעודיה, או שחרור של מידע נוסף הידוע לארה"ב לגבי ההריגה.

בכירים אמריקאים בדימוס אמרו שבתוך כך שביידן מבצע הערכה מחדש של גישתה של ארה"ב, עליו להיות מודע לשינויים בתוך ערב הסעודית, והאזור כולו, בשנים האחרונות.

סין ורוסיה שתיהן הגדילו מעורבותן במפרץ, ומבקשות להחליף את ארה"ב כספקיות הביטחון של האזור, כך אמרה קירסטן פונטנרוז, אשר פיקחה על ענייני המפרץ במועצת הביטחון של הבית הלבן תחת ממשל טראמפ. הסתמכות על בייג'ינג או מוסקבה לא תהיה אידיאלית מנקודת הסתכלות סעודית, "אך זה גם לא כאילו אנחנו האופציה היחידה שלהם", אמר פונטנרוז, שהיא כיום חברה במכון המחקר Atlantic Council.

קשרי ארה"ב וסעודיה החלו בחג ולנטיין של שנת 1945, אז הנשיא פרנקלין רוזבלט פגש את המלך עבדול עזיז איבן סעוד, מייסד סעודיה, על סיפונה של ספינת מלחמה אמריקאית בתעלת סואץ. השניים הגיעו להסכם: אמריקה תספק לסעודים ביטחון, והם ייתנו לאמריקה גישה לנפט.

עבור ארה"ב, ההסכם ספג מכה קשה במתקפות של 11 בספטמבר 2001, אז 15 מתוך 19 התוקפים היו אזרחי סעודיה. גם מעורבות הצבא הסעודי במלחמה בתימן, שנהרגו בה אלפי אזרחים, שוחקת את היחסים.

עבור הסעודים, ההסכם הגרעיני של ארה"ב עם איראן, יריבתה האזורית העיקרית של סעודיה, הוסיף ליחסים עם ארה"ב ממד של זהירות, כך אומרים בכירים אמריקאים ובמפרץ. ביידן אמר שיתחיל מחדש בשיחות הגרעין עם איראן, אך תחת תנאים מחמירים.

הסנאטור כריס מרפי (דמוקרט מקונטיקט) אמר שוושינגטון לא צריכה את תמיכתה של ריאד על מנת להתחיל במשא ומתן על כניסה מחדש להסכם הגרעין, שטראמפ נסוג ממנו.

"אנו צריכים לשתף פעולה עם הסעודים איפה שיש לנו מטרות משותפות, כמו שיתוף מודיעין לגבי פעולות נגד טרור, אבל זה לא אומר שאנו צריכים לתמוך בכל פעולה סעודית באזור גם במחיר של פגיעה באינטרס הביטחון האמריקאי", אמר מרפי בהודעה לוול סטריט ג'ורנל. הסנאטור הוא מבקר חריף של המלחמה בתימן.

עם שימת הדגש על חצי האי ערב בתחילת נשיאותו, הכריז ביידן על עצירה בתמיכת ארה"ב במתקפה הסעודית בתימן, ומינה נציג מיוחד לעזור בסיום הסכסוך שם.

התגובה הציבורית בסעודיה הייתה התמקדות באיומים המשותפים מאיראן ומתימן, ובהבטחה של ביידן לעזור לממלכה להתגונן מפני אויביה.

דניס רוס אמר שבתוך מאמציו למסגר מחדש את היחסים, אל לו לנשיא לדלג על השינויים שנסיך מוחמד עשה בתוך סעודיה, כולל הגדלת זכויות הנשים, החלשת מוסדות הדת וניסיונות לגוון את הכלכלה. שינויים אלה "הם במידה רבה מתואמים לאינטרס שלנו", אמר.

צרו איתנו קשר *5988