על-פי רוב הדיווחים, הסכסוך בסוריה היה המלחמה המתועדת ביותר בהיסטוריה. אבל הר הראיות - מיליוני סרטונים, צילומים, פוסטים ברשתות חברתיות וצילומי לוויין - לא מיתרגמים בקלות לאצבע מאשימה לגבי פשעי המלחמה שבוצעו במהלך המלחמה. בגלל זה, האו"ם, רשויות אירופאיות וארגוני זכויות אדם הבונים תיקים לתביעה בפשעי מלחמה, פנו לכלי חדשני: אינטליגנציה מלאכותית.
לאחר שמשטרו של בשאר אסד יצא בסך-הכול כשידו על העליונה לאחר כמעט עשר שנים של לחימה, המאמצים לנקוט לפחות צעדים מסוימים לגבי אחריות לזוועות צוברים תאוצה, בעיקר בבתי דין באירופה. מתחילת הסכסוך בסוריה, פעילים בשטח סיכנו את חייהם כדי לתעד הפרות של זכויות אדם, החל בעינויים והתקפות נגד מפגינים וכלה בירי רקטות ללא אבחנה או הטלת פצצות דלק.
כעת, אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה עשויים לשחק תפקיד חיוני בהבאת פושעי המלחמה של סוריה לדין, על-ידי סיוע במיון הכמות העצומה של הראיות. המאמץ עשוי להוות דוגמה לחקירות אחרות של סכסוכים בתקופה המודרנית.
"אתה יכול להשתמש בטכנולוגיה כדי להפיץ את המידע, ללכוד אותו וכעת לחפש בו, שזה דבר מאוד שונה ומשנה את הדרך בה אתה עובד", אמרה קתרין מרקי־אוהל, העומדת בראש סוכנות האו"ם שתפקידה לאסוף עדויות לגבי המלחמה בסוריה ולהרכיב תיקי תביעה.
הטכנולוגיה נועדה לעזור לעבד, לארגן ולנתח את הנתונים ולהקטין את הזמן שחוקרים אנושיים מבלים במיון טרהבייטים של סרטונים ותמונות טראומטיים. אלגוריתמים של אינטליגנציה מלאכותית עוזרים לאגד סרטונים של אותם מאורעות ולסנן החוצה עותקים כפולים או דימויים שאינם קשורים. אלגוריתמים עוזרים גם בזיהוי עצמים ומוצאים את המידע הרלוונטי לגבי כלי נשק מסוים, למשל, בעת הרכבת תיק.
ב־2017, האדי אל חטיב, מייסד "ארכיוני סוריה", קבוצת זכויות אדם עצמאית שאוגרת עדויות מתחילת הלחימה, רצה להרכיב מאגר מידע הניתן לחיפוש על כל ההתקפות בפצצות מצרר. חטיב מקווה שהמאגר יעזור לבנות תיק נגד המשטר הסורי ונותנת הגיבוי העיקרית שלו, רוסיה, בגלל שהשתמשו בנשק אסור לשימוש במהלך הסכסוך.
אולם הצוות הקטן של חטיב לא יכול למיין יותר ממיליון וחצי סרטונים באופן ידני על-מנת למצוא את אלה הקשורים לפצצות מצרר.
בחלק מהמקרים, הטכנולוגיה למיון העדויות קיימת, אך היא יקרה מדי עבור ארגוני זכויות אדם. לעתים קרובות יותר, הטכנולוגיה המאפשרת למכונות לזהות את הצליל או את הדימוי של פצצות מצרר או כלי נשק לא קיימת וצריכה להיבנות.
בגלל זה, חטיב פנה לאדם הארבי, מהנדס תוכנה היושב בברלין ומוביל את VFRAME, פרויקט בקוד פתוח המיועד להשתמש בלמידת מכונה על-מנת לקדם מטרות הקשורות לזכויות אדם, וביקש ממנו לתכנן כלי אינטליגנציה מלאכותית המסוגל לבצע חיפוש כזה.
הארבי ציפה למשימת קידוד כמו כשיוצרים אלגוריתם לחיפוש תמונות בגוגל, אבל חיש-מהר הבין שהיה חסר לו מרכיב חיוני לאימון האינטליגנציה המלאכותית: מספיק סרטונים ותמונות של פצצות מצרר.
"אני מחפש את הפריטים הספציפיים האלה לחקירות בנושאי זכויות אדם שאין מהם הרבה דוגמאות לעומת, למשל, חתולים באינטרנט", אמר הארבי.
הארבי בילה יותר משנה ביצירת מידע סינתטי כולל תמונות בשני ממדים שנועדו לשכפל את הסביבות בסוריה ושימוש במודלים של תלת־ממד על-מנת לשחזר סרטונים לאחר הטלת הפצצות בכל מיני מקומות בגרמניה.
לאחר שאימנו חוקרים את התוכנה על נתונים אלה, בדקו את הדיוק שלה על-ידי הרצתה על מאגר מוכר של צילומים. לאחר מכן שינו ואימנו מחדש את התוכנה כדי לשפר אותה.
בדירה של הארבי בברלין, דגמים קטנים בצבע אפור של פצצות מצרר, כולם מודפסים במדפסת תלת-ממדית - בעיקר פצצת AO-2.5RT - שהיו הנשק הפופולרי במלחמה בסוריה, מפוזרים על שולחן שרטוט מעץ.
עד אמצע השנה, הארבי וחטיב מקווים להשלים את בניית המאגר ולהתחיל לבנות תיק.
במקומות אחרים, פרויקט AI for Humanitarian Action של מיקרוסופט, בהשקעה של 40 מיליון דולר, ועמותה מעמק הסיליקון, Benetech, מעורבים בחיפוש אחר עדויות לשימוש בפצצות מצרר.
כחלק מהמאמץ הזה, מיקרוסופט השלימה בשנה שעברה קידוד של מערכת לזיהוי כלי נשק שמחפשת ומזהה סרטונים הקשורים לפצצות מצרר - וכמו כן אש תותחים, פיצוצים באופן כללי, ירי של טילים נגד טנקים מסוג טאו וסירנות - על בסיס הפסקול של הסרטונים. לפצצות מצרר צליל ייחודי כשהן מתפוצצות.
בשלב מוקדם יחסית, פעילי זכויות אדם האמינו שאם יראו לקהילייה הבינלאומית - שיש לה גישה מוגבלת לסוריה - מה קורה שם, זה יוביל להתערבות בינלאומית נגד משטר אסד. אבל זה לא קרה.
כעת, כשתשומת-הלב של העולם פונה לעבר האחריות לסכסוך, הר המסמכים מתגלה כחסר תקדים מבחינת היקפו והגיוון שבו ברישומי התיקים של פשעי מלחמה, כך לפי המנגנון הבינלאומי העצמאי וחסר הפניות של האו"ם (IIIM).
אולם כמות עצומה של מסמכים אינה מיתרגמת בקלות לעשיית צדק.
"סרטונים לא מדברים בשם עצמם, לא חשוב כמה סרטון כלשהו יכול להיראות חזק, וידאו לא הולך לנצח או להפסיד תיקים בתביעות על פשעי מלחמה", אמר קית' היאט, המפקח על ניהול מערכות מידע ב־IIIM. "סרטונים לא יכולים להראות עד כמה התקיפות היו נרחבות וסיסטמיות".
ללא הטכנולוגיה, "לא הייתה דרך לעשות זאת", אמר.
ה־IIIM משתמש בתוכנה לומדת על-מנת לסרוק מאות אלפי מסמכים בערבית - רובם צילומים באיכות ירודה - ומוצא תבניות בעלות רלוונטיות לפשעי מלחמה, כמו למשל חותמות רשמיות, בולים, או חתימות.
בבניית התיקים, חוקרים צריכים לא רק לבסס עדות לביצועם של פשעי מלחמה, הנמצאת לעתים קרובות בתמונות ובסרטונים, אלא גם את שרשרת הפיקוד שהובילה לביצוע הפשעים האלה, ואת זה ניתן לעתים למצוא במסכמים שהוברחו מסוריה.
"זו הדרך היחידה שיכולה לתת לאו"ם סיכוי כלשהו להבין סכסוך מורכב כמו המלחמה בסוריה", אמר. "זה גדול מכדי שאפשר יהיה לעשות את זה בדרך הישנה". חברי הIIIM משווים את זה לחיפוש מחט בערמה של מחטים.
לעומת הכמות העצומה של עדויות אלקטרוניות מהסכסוך בסוריה, לבית הדין הבינלאומי על המלחמה ביוגוסלביה היו 9 מיליון מסמכים - כמות הניתנת להכלה על גבי דיסק קשיח מודרני יחיד.
הצוות של IIIM העובד על המקרה של סוריה כולל "קציני גילוי אלקטרוני", בנוסף לעורכי דין, חוקרים ואנליסטים. חלקם בעלי ניסיון כמו של מרקי־אוהל, שופטת בצרפת בדימוס שעבדה בבית הדין הבינלאומי על יוגוסלביה, ואחרים עבדו על המשפט של אנרון (Enron).
באירופה מתרחשות עשרות חקירות, והוגשו תיקים רבים על פשעים שבוצעו במהלך המלחמה בסוריה, אבל אף אחד מאלה לא הסתמך על אינטליגנציה מלאכותית בבניית התיק. באוקטובר, שלוש קבוצות הגישו ביחד תלונה בגרמניה לגבי שתי מתקפות בנשק כימי.
רוב התיקים שהוגשו היו נגד אנשים מסוימים - לעתים קרובות פקידי ממשל זוטרים או לוחמים מקרב המורדים - על כך שעסקו בעינויים או כליאה, ותיקים אלה התבססו במידה רבה על דיווחי עדים שברחו מהלחימה וחיים כיום באירופה, כך אמר חטיב.
אולם הרכבת תיקים גדולים יותר, כולל השימוש הסיסטמי בפצצות מצרר, דורשת יותר עדויות חזותיות, ואלה נמצאות בארכיונים של קבוצות כמו שלו.
מומחים אומרים כי למידת מכונה תיתקל באתגרים משפטיים ותעלה שאלות רבות - כמו שהיה כשהחלו להסתמך לראשונה על עדויות כמו תביעות אצבע ובדיקות DNA - אבל איך יתמודדו בתי הדין עם האתגרים האלה, זו שאלה פתוחה כל עוד לא החלו דיונים בתיקים בהם אינטליגנציה מלאכותית משחקת תפקיד מפתח.
"לגבי כל כלי ניתוח יש תמיד איזה זמן השקה לפני שהוא מתקבל", אמרה כרמן צ'אונג, מנהלת בפועל של המרכז לצדק ואחריותיות, "ולא נדע איזה שאלות עלולות לעלות עד שהמקרה הראשון שבו אינטליגנציה מלאכותית ולמידת מכונה שיחקו תפקיד מרכזי יידון באולם הדיונים".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
