הוא צילם את התוכנית עובדה בשנותיה הראשונות, היום הוא מנהל חברה של מאות מיליונים

אישי: בן 58, נשוי ואב לארבעה, גר ברמת השרון

מקצועי: מנכ"ל ומייסד ג'נסל לאנרגיה ירוקה מתאי דלק

אני: לא פוחד מכישלון. מאוד נחוש ואופטימי, ותמיד ממשיך הלאה.

משפחה: מאיראן - אבא ממשפחת סוחרים מבוססת שמטעמי ציונות עלתה לארץ בשנות ה-50, חשבו שהגיעו לת"א ומצאו את עצמם באופקים. אמא ממשפחת סוחרים פחות אמידים שהגיעו לחיפה. ההורים הכירו בשידוך וחיו בטהרן, שם נולדו אחיי הגדולים. אבא ניהל מפעל קמח ובתי דפוס, והם עלו לארץ, לאופקים. אבא עבד בטקסטיל, וכשעברנו להוד השרון עבר לסיעוד, ואמא הייתה עקרת בית.

ילדות: הוד השרון כשהייתה מושבה עם כבישים לא סלולים ופרדסים. היינו ביער, שיחקנו בכדורגל, וגרנו 6 נפשות בדירה של 50 מטרים. כל גרוש הלך לחינוך ולהשכלה. למדתי בתיכון הולץ בת"א במגמת טכנאות תעופה - שלושה אוטובוסים לכל כיוון, ולכן לא נשאר לי כמעט זמן פנוי. מאז שהייתי קטן חלמתי להטיס מטוסים והייתי מנוי על ביטאון חיל האוויר. התקבלתי לקורס טיס, אבל בחצי הדרך שוחררתי ונשארתי ביחידות המיוחדות של החיל.
קולנוע וטלוויזיה: תחביב שהתמסרתי אליו במקביל ללימודי כלכלה וניהול באוניברסיטת ת"א. התחלתי כמושך כבלים ונער מים, ובהמשך הייתי עורך, במאי, צלם ומפיק והקמתי את אולפני "מוקד אור וידיאו". עשיתי פרסומות, עבדתי בשביל הערוץ הראשון, ואילנה דיין צילמה אצלי את "עובדה" בשנותיה הראשונות.

אילה: אשתי, בוגרת מנהל עסקים ושיווק ואשת שיווק נחשבת, שמייעצת לחברות טכנולוגיה לפני פריצה ומעצבת עבורן את מסלול ההמראה. אהבה גדולה. בני לנדא הכיר בינינו כשעבדה באינדיגו כמנהלת שיווק. יש לנו ארבעה ילדים ואנחנו גרים ברמת השרון.

בני לנדא: לפני כ-32 שנה נפגשנו לראשונה, כשאחרי שנים של פיתוח, בני הציג לשוק את המוצר הראשון של אינדיגו וביקש ממני להפיק לו סרט תדמית. התמזל מזלי לפגוש אותו ועד היום הוא הגורו שלי ואני גאה שצמחתי לאורו. כל מה שאני יודע זה בזכותו - התעוזה, הדרך שבה הוא מוביל אנשים. נוצרה בינינו כימיה שנמשכת יותר מ-30 שנים, כשסביבה חברות טובה. הוא לוקח אותי איתו ואני קורא לו למיזמים שלי.

קריירה: אינדיגו הייתה בית ספר טוב מהרווארד וייל. הייתי בצוות שהשיק את המערכת בעולם ועזר לייצב אותה כחלופה לטכנולוגיות הדפוס המיושנות. במקביל, עשיתי טוויסט: עזבתי את עולם הקולנוע, הטלוויזיה והמיתוג והקמתי רשת חברתית בטלפונים סלולריים טיפשים, הרבה לפני פייסבוק, שהצליחה טכנולוגית אבל פחות מסחרית. ב-2011, חבר טוב שלי מחיל האוויר, גיל שביט, סיפר לי שמצא את מה שכולם מחכים לו - טכנולוגיה של תאי דלק. חשבתי שהוא מתכוון למשהו שקשור למכוניות כשפגשתי את גנדי פינקלשטיין, טכנולוג מוכשר. ככה קמה ג'נסל, שהונפקה לפני 3 חודשים בבורסה בת"א לפי שווי של 800 מיליון שקל אחרי הכסף. בני לנדא הוא בעל המניות הגדול בחברה ומחזיק כשליש מהמניות שלה.

ג'נסל: מפתחת פתרונות אנרגיה ירוקה מבוססת על תאי דלק, טכנולוגיה שפותחה לנאס"א ולצוללות, הפועלת ע"י תגובה כימית בין יסודות ללא בעירה ופליטת חומרים מזיקים. 50% מאוכלוסיית העולם חיה עם בעיות בייצור חשמל, חלקם עם גנרטורים מזהמים, מרעישים ויקרים. רצינו להמציא תא דלק שיוכל לעבוד 24/7 עם תחזוקה מינימלית ולספק חשמל זמין, נקי וזול. יש לנו התקנות ופרויקטים בארה"ב, אוסטרליה ואירופה, במערכות גיבוי לרכבות תחתיות שחייבות רציפות תפקודית, במרכזים לוגיסטיים גדולים שעלולים להיתקל בהפסקות חשמל, ובתי מלון שחוששים שאורחיהם ייתקעו בקומה ה-40. באפריקה, מרכז אמריקה ומזרח אסיה אנחנו עובדים עם הבנק העולמי בפרויקטים גדולים ועם חברות הסלולר ששורפות שם 20 מיליארד דולר בשנה על דיזל, ומציעים להן חלופה שתוזיל את עלויות התפעול ביותר מ-30%. אנחנו נמצאים ב-18 מדינות ומעסיקים 90 עובדים. הפרויקט הבא שלנו: מכונית מבוססת מימן המופק מאמוניה.

בועה: להגיד שכל חברות האנרגיה הירוקה והטכנולוגיה הן בועה, שאין בהן כלום, והשווי שלהן גבוה, זו הכללה. צריך להסתכל על הנכסים של החברה, המדע, פטנטים, השווקים שאליהם היא הולכת. הקורונה לימדה אותנו את חשיבות הטכנולוגיה והצורך ברציפות תפעולית בגלל המעבר לדיגיטל.

פנאי: קריאה וספורט. ריצה ושחייה מנקות לי את הקופסה.

תפיסת עתיד: להפוך את ג'נסל לאחת משלוש החברות שמובילות את התחום בעולם.