חינוך בימי קורונה: אלו שמקבלים החלטות לא מכירים את המערכת

ימי הקורונה מחייבים הטלת הגבלות על מערכת החינוך, אך עם הזמן מתברר כי אלו שמקבלים החלטות הנוגעות לבתי הספר אינם מכירים את סדרי העבודה הבסיסיים שלהם

ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בבית ספר / צילום: קובי גדעון, לע"מ
ראש הממשלה בנימין נתניהו בביקור בבית ספר / צילום: קובי גדעון, לע"מ

ככל שמתקדם המאבק בנגיף הקורונה הולך ומתברר שמקבלי ההחלטות אינם מכירים את סדרי עבודתם של בתי הספר. במקרים רבים מדי ההחלטות הנוגעות למערכת החינוך אינן מתכתבות עם המציאות, והתוצאות העגומות בהתאם.

המאבק בהתפשטות נגיף הקורונה מחייב להטיל הגבלות נוקשות על פעילות מערכת החינוך. בשנה האחרונה ראינו את מערכת החינוך סגורה לחלוטין, פתוחה לחלק משכבות הגיל, פועלת במתכונת של קפסולות, או מחויבת למגבלות שונות. אין ספק, שהרבה מאוד שיקולים ומשתנים נלקחים בחשבון כאשר מחליטים על הגבלות שכאלה: אפידמיולוגיים, כלכליים, חינוכיים וציבוריים. אבל נדמה שהאלמנט המהותי ביותר חסר: מקבלי ההחלטות לא מכירים את שגרת החיים של בתי הספר וכיצד מתנהלת בשטח עבודתם של המורות והמורים.

כך, למשל, מקבלי ההחלטות אינם לוקחים בחשבון את הזמן שנדרש כדי לבנות מערכת שעות בית ספרית. כל החלטה על שינוי במתכונת העבודה של בתי הספר - כמו למידה של חלק משכבות הגיל בלבד או הפחתת מספר המורים בכל כיתה - מחייבת הכנה של מערכת שעות חדשה, או לכל הפחות עריכת שינויים רחבי היקף במערכת הקיימת. הכנת מערכת שעות טובה לבית ספר בגודל בינוני נמשכת כחודש ושינויים רוחביים דורשים ימים ושבועות. אי אפשר להחליט על שינויים ממשיים בסדרי עבודתם של בתי הספר ולצפות שהם יהיו ערוכים ליישמם מהיום למחר.

כך גם הפיכה של החלטות, בלי להבין את ההשלכות המערכתיות שלהן. לאחר שבתי הספר בנו מערכת שעות חדשה בזמן שיא, הם מקבלים לפתע הודעה על שינוי: "לידיעתכם, בשונה ממה שפורסם אתמול, המורים לאומנות כן נכללים במכסת ארבעת המורים האפשריים בכל קפסולה". יום אחד מודיעים להם שלא ניתן להעסיק מדריכות ומדריכי קרב בבית הספר, או שעוזרות ועוזרי ההוראה אינם עובדים בתקופת הסגר, ולמחרת יוצאת הודעה הפוכה. שינויים תכופים של החלטות עם משמעויות כה רחבות מעידים על נתק עמוק בין מקבלי ההחלטות לבין מציאות החיים הבית ספרית.

אפילו הנוהל של כניסת תלמידות ותלמידים לבידוד מעיד על אי הבנה של ההתנהלות הבית ספרית. התהליכים הניהוליים שבהם מחויבים בתי הספר בכל מקרה של תלמידה או תלמיד שנדבקים בקורונה דורשים מחברי ההנהלה הבכירים שעות רבות שפשוט אין להם. כך גם עם קבלת ההודעה על כניסה של מורה לבידוד: הנהלת בית הספר נדרשת למצוא באופן מידי ולמשך כשבועיים ממלאות וממלאי מקום, לא פעם לקבוצה שלמה של מורות ומורים שנחשפו כולם יחד במהלך עבודתם, אך מכסת שעות מילוי המקום נותרה כבעבר.

ההתעלמות של מקבלי ההחלטות מההיבטים הארגוניים של עבודת בתי ספר לא רק שעושה את מלאכת המנהלים, הסגנים ורכזי המערכת לקשה יותר. היא גורמת גם לבזבוז עצום של משאבים ציבוריים. כשההחלטות מתקבלות במנותק מהמציאות היומיומית של מוסדות החינוך, התלמידות והתלמידים אינם מקבלים את מלוא השעות המגיעות להם ואת התמיכה הלימודית הפרטנית שיכולים היו לקבל.

את ההחלטות על פעילות מערכת החינוך בתקופת הקורונה מקבלים גורמים מתחומים שונים, כולל פוליטיקאים, אנשי בריאות הציבור, ועוד. לא פעם מתקבל הרושם, שלמרות שגם משרד החינוך שותף לקבלת ההחלטות הללו, הן מנותקות מהמציאות היומיומית של בתי הספר. המאבק בהתפשטות הקורונה טרם הסתיים והחלטות מותאמות יותר יוכלו לשפר במידה ניכרת את החינוך שמקבלים ילדינו בתקופת הקורונה.

הכותב הוא נשיא האקדמית חמדת, מכללה לחינוך בשדות נגב

צרו איתנו קשר *5988