הסיכון הכפול של אנשים עם מוגבלות

יותר מדי מקרים בהם המפגש בין שוטרים לבין אנשים עם מוגבלות נגמרו בצורה טרגית מחייבים אותנו לעשות מעשה - בשבילם ובשבילנו כחברה

בעלי מוגבלות / צילום: Shutterstock
בעלי מוגבלות / צילום: Shutterstock

שנים של עבודה חברתית לא הכינו אותי לעדויות המטלטלות על מפגשי אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם עם כוחות האכיפה. למעלה מ-12 שעות במספר ישיבות, שהתקיימו בזום, שמענו עשרות עדויות של אנשים עם מוגבלות, בני משפחותיהם, אנשי מקצוע וארגוני סנגור המלווים אותם.

חלק ניכר מהעדויות היה קשה. נחשפנו לנשמות מרוסקות וכואבות מאובדן חיים, מטראומות של התמודדות עם דאגה בלתי נגמרת לבן משפחה עם מוגבלות, מתחושות של מבוי סתום ולעיתים של השפלה והקטנה.

בוועדה העידו אנשים רבים שהם לבד. שהדרכים חסומות בפניהם. כן העידו רבים על תופעת ה קרימינליזציה כתופעה רחבה מאוד, המכניסה אנשים עם מוגבלות נפשית בשעריו של העולם הפלילי, במקום לאפיק הטיפולי לו הם זקוקים.

למדנו בוועדה שיש הרבה מאוד בורות וחוסר הכרות של המוגבלויות השונות והזכויות שמגיעות לאנשים. כן קיבלנו משנה תוקף לידיעה שיש קהילות בחברה הישראלית שצריכות מאוד לחשוש ממפגשים עם כוחות האכיפה, כי הם בסיכון כפול. הם גם עם מוגבלות שלא תמיד כוחות האכיפה מכירים ומזהים אותה, והם גם מקהילה שמראש נמצאת בסיכון במפגשים אלה - חרדים, ערבים יוצאי אתיופיה, ועלינו להתייחס לכך ולתת לכך ביטוי במגוון הצעותינו לשיפור.

חברי הוועדה ואני בתוכם למדנו שגם שוטרים סובלים מטראומות קשות ממפגשים כושלים אלה, שמלכתחילה הם לא היו צריכים להיות בהם. בוועדה הוצג מחקר שקרן רודרמן ערכה בארה"ב בשנים 2013-2015, לפיו 30%-50% מהנהרגים על-ידי כוחות הביטחון בארה"ב הם אנשים עם מוגבלות, 10% מהשוטרים דיווחו שהרגו או פצעו אנושות אדם בשלוש השנים האחרונות, 35% מהשוטרים נמצאים בפוסט-טראומה (חלקם עם דיכאון, וחלקם עד כדי מחשבות אובדניות).

בישראל בשנתיים האחרונות נהרגו ארבעה אנשים עם מוגבלות: איאד אל חלאק ז"ל, בן 31 עם אוטיזם ומוגבלות שכלית, נהרג על-ידי כוחות הביטחון; מוסטפה יונס, בן 27, נהרג בכניסה לתל השומר על-ידי מאבטחים;שיראל חבורה ז"ל, בן 30 המתמודד עם תחלואה כפולה, נהרג על-ידי שוטר; יהודה ביאדגה ז"ל, בן 24, נהרג על-ידי שוטר. אנו אומנם רחוקים מארה"ב, אך כל אדם הוא עולם ומלואו, ועלינו להגדיל את המרחק.

עוד למדנו כי ממדי התופעה רחבים ביותר, והם הולכים וגדלים. מהפיכת ההכללה (inclusion), המהפכה החברתית שכולנו בקהילת המוגבלויות מקדמים, תביא בהכרח לעוד ממשקים מסוג זה, שעל כל הצדדים להיערך אליהם. המעבר של אנשים עם מוגבלות שכלית ממגורים במעונות פנימייה שרובם סגורים, למגורים בדירות בתוך הקהילה, ככל האדם. שינוי כאמור מתחולל גם בתחום בריאות הנפש ומעוגן בחוק שיקום נכי נפש בקהילה. מהפכה זו יונקת את תפיסתה מאמנת האו"ם לזכויות אנשים עם מוגבלות (CRPD), אותה אשררה מדינת ישראל בשנת 2012, ולפיה היא מתחייבת לפעול לכך שאנשים עם מוגבלות יוכלו לחיות בקהילה. מגמה חיובית זו תביא בהכרח ליותר מפגשים מהסוג הזה.

שמיעת העדויות לוותה בשיח ער בינינו, חברי הוועדה, שהוליד מגוון הצעות לטיוב הממשקים.

הצענו כי מעבר להכשרות עומק לכוחות האכיפה, יוקמו צוותי התערבות במשבר שיהוו כתובת חדשה טיפולית ומקצועית ברגעי משבר, וכבר הוכיחו את יעילותם במדינות אחרות בעולם.

נציגי הסנגוריה הציבורית שהיו חברים בוועדה הציגו בפנינו את פתרון קידום חלופת ההליך הטיפולי על פני ההליך הפלילי, ובעצם הכוונה היא לצמצם את מפגשי עם כוחות האכיפה ואת תופעת הקרימינליזציה. בכך להפסיק את העוול הנגרם לאנשים עם מוגבלות וכן לצמצם את העומסים המיותרים על המשטרה ועל מערכות הצדק.

לשם כך יש צורך בשינוי דפוסי פעולה משטרתיים, שיש בהם לא אחת ליצור עימות ופוטנציאל להסלמתה של סיטואציה, ולשאוף להתערבות מתווכת שתגרום לאדם להגיע למערכת בריאות הנפש בהסכמה, מבלי לעבור בתביעה המשטרתית.

כן העלנו המלצות נוספות כגון, כרטיסי זיהוי ותקשורת - במפגש אקראי או מתוכנן יוכל אדם עם מוגבלות לבחור את האפשרות להציג תג המסביר את מוגבלותו ואת דרכי הנגשה לשיח עמו; מנגישי צדק - המעניקים סיוע והנגשה לאדם עם המוגבלות בעת הליך פלילי; שיפור הנגישות למשטרה וביסוס מעמד המשפחה מול כוחות האכיפה; העסקת אנשים עם מוגבלות במשטרה ובכוחות הביטחון ועוד.

בשבוע שעבר (16.2.21) הגיש יו"ר הוועדה המרכזית הבין-משרדית, מנכ"ל משרד הרווחה, את הדוח לנשיא המדינה, ואנו מלאי תקווה וציפייה לקידום הטמעתו.

הכותבת היא יו"ר ועדת המשנה לנושא ממשקי אנשים עם מוגבלות וכוחות האכיפה ומנכ"לית אקים ישראל

צרו איתנו קשר *5988