הזפת כובשת את חוף הים: אסון סביבתי ענק עם תג מחיר משמעותי ושורה של שאלות

הזיהום בחופי ישראל מוגדר על ידי מומחים כ"אסון הטבע החמור בעשרות השנים האחרונות במדינה" • בדיקת גלובס חושפת מציאות מורכבת: מתוכנית לאומית לזיהום שאושרה אבל לא תוקצבה, כספים מועטים שהופקדו בקרן ייעודית, ועד ויתור על טכנולוגיה שהייתה מאפשרת לזהות את האירוע מוקדם

מתנדבים במבצע נקיון לאחר דליפת הזפת לחופי ישראל / צילום: רשות הטבע והגנים
מתנדבים במבצע נקיון לאחר דליפת הזפת לחופי ישראל / צילום: רשות הטבע והגנים

ברשות הטבע והגנים קבעו בסוף השבוע כי האירוע במסגרתו זוהמו 170 קילומטר של רצועת חוף הוא "אסון הטבע החמור ביותר שקרה בעשרות השנים האחרונות בישראל, הרבה יותר חמור מעברונה ואשלים". כך לפי שאול גולדשטיין, מנכ"ל רשות הטבע והגנים.
עדיין קשה לנקז את המשמעויות הרחבות של האירוע - מהפגיעה האקולוגית בחופים ובבעלי החיים, ועד לעלויות הכבדות של הניקיון והשיקום הסביבתי.

ההערכות הראשוניות מדברות על סכומי עתק שיידרשו לשיקום הנזקים. אבל מעבר לכך, בחינה של גלובס את הנושא מעלה לא מעט שאלות - למשל, מדוע בקרן לנזקי ים שאמורה לטפל באירועים כגון אלו הפקדת הכספים מתמעטת, למרות הסיכונים הגוברים; מדוע התוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן שאושרה ב-2008, לא תוקצבה עד היום. ועד - המחשבה כי מדינת ישראל בחרה שלא להיות חברה בגוף האירופי שמעביר מידע בזמן אמת על אסונות בהתהוות, מה שהיה יכול להוביל לתגובה שתפחית את הנזק העצום. ובעיקר, מה יסייע לבלום את האסון הבא בזמן? יצאנו לבדוק.

עלויות: בשלב ראשון - עשרות מיליוני ש' לניקוי החופים

זהו שלב מוקדם להערכת הנזק של אסון בחופי ישראל, אך ראשי ערים וארגוני סביבה מעריכים כי ההתמודדות הכלכלית תהיה יקרה ומורכבת. לפי הערכות אדם טבע ודין, אסון עברונה ב-2014 שבו דלפו כ-5 מיליון ליטר של נפט גולמי הוערך בלמעלה מחצי מיליארד שקל. כעת, לפי הסברה, ההתמודדות תהיה יקרה יותר, כשהנזק מתפרס על רצועת חוף של כ-170 ק"מ, מראש הנקרה ועד לאשקלון. אם לא יאותר הגורם המפגע מי שיישא בתשלום על הנזקים הגדולים הוא משלם המסים הישראלי.

צב ים שנפגע / צילום: יוסף סגל, סיירת החוף
 צב ים שנפגע / צילום: יוסף סגל, סיירת החוף

יו"ר איגוד ערים שרון כרמל וראש מועצת חוף הכרמל, אסיף איזק, מנהל בימים האחרונים את האסון האקולוגי שפקד את האזור שלו. במרחב האיגוד מצויים 30% מחופי הים בישראל, כאשר 45 ק"מ של חוף שנפגעו נמצאים בשטח מועצה אזורית חוף הכרמל. "אנחנו מוציאים זפת מהחול ומהסלעים", אומר איזק לגלובס, "ביצענו הערכת עלות ראשונית - עלות ניקיון של חוף חולי היא 250 אלף שקל לק"מ, ולחוף סלעי 350 אלף שקל לק"מ. הסכום הזה כולל רק את מה שהרשויות יוציאו כדי להביא את הזפת לגב החוף, ללא פינוי לאתרי פסולת וטיפול המשכי. הנתונים הללו הם עבור חוף שהוגדר בדרגת זיהום בינונית (כתום).

"זה לא משהו שרק מתנדבים ובני נוער יכולים לעשות, על אף הרצון וההתגייסות הרבה והמרשימה שלהם, כל שכן שזה יארך כשנה. יתרה מכך, הים ימשיך לפלוט את הזפת כל הזמן גם בימים הבאים, לאורך כל שמורות הטבע וחופי הים. אנחנו מנקים, והגלים ינחיתו בחוף עוד זפת".

ההערכה של איזק כוללת אך ורק את העלות הישירה, והיא לא מגלמת עלויות נוספות או את העלות החיצונית של נזקים דוגמת פגיעה בדגה ובמערכות האקולוגיות, או פגיעה בענף התיירות הנסמך על הסביבה החופית.

חופי ישראל הם משאב סביבתי, חברתי וכלכלי, וכעת חוששים ראשי וראשות הרשויות כי עונת הרחצה לא תפתח בחופים מסוימים, ובכך תפגע גם התיירות. "מגיעים לחופים במרחב האיגוד כ-3 מיליון מבקרים בשנה. לאורך כל החופים האלו יש מלונות ואתרי אירוח שמתפרנסים מהחופים האלו, ויש כלכלה מקיפה משמעותית. זו פגיעה כלכלית תיירותית ברמה הלאומית, עוד לפני שאנחנו יודעים להעריך את היקף הפגיעה הכוללת. זה לא רק ‘בואו ננקה את החוף’. אנחנו מתפרנסים מהחופים האלו, הם חשובים למערכת האקולוגית שלנו. זה אסון שלא ידענו כמותו".

מי יממן: כמה הצטבר ב"קרן למניעת זיהום ים"

בניגוד להתמודדות עם נזקים סביבתיים להם יש כתובת ברורה דוגמת אסון אשלים או עברונה, לאסון הזפת אין נמען בשלב זה, וכלל לא בטוח שאיתור הגורם המפגע אכן יצלח. לשם כך, פנה המשרד להגנת הסביבה לקרן למניעת זיהום ים, שהוקמה בכדי לטפל במפגעים ואירועים דומים. בקרן הצטברו כ-35 מיליון שקל, כאשר כ-15 מיליון שקל "צבועים" עבור אירוע חירום. עם השנים, בשל השינוי במיקוד האתגרים הסביבתיים, ההפקדות לקרן הולכות ויורדות, ואסדות ומתקני הפקת גז אינם מעבירים כספי אגרות לקרן, בשל היעדר תקנות בנושא. הרשויות החופיות המתפעלות את האירוע בשטח, רשאיות להגיש תביעה לקרן תמורת פעולות ממוסמכות ורשמיות.

שחף שנפגע באסון האקולוגי בחופי ישראל / צילום: רשות הטבע והגנים
 שחף שנפגע באסון האקולוגי בחופי ישראל / צילום: רשות הטבע והגנים

במשרד להגנת הסביבה ציינו בהערכת מצב כי יגוייסו כספים נוספים במידת הצורך, אך אף רשות לא תצליח לממן בעצמה את הטיפול במפגע. העלויות, כמובן, משתנות מרשות לרשות. ישנן ערים ושמורות טבע שפעילות הניקיון שלהן תיערך זמן, ותדרוש משאבים רבים. איזק מעיד על מצוקה בשטח: "מדינת ישראל לא ערוכה להתמודד עם מצב כזה. וגם לא מבחינת תקני כוח אדם. היינו צריכים ללכת לקנות בימים האחרונים ציוד במקסטוק, כמו מיגון מלא. יש לנו 4,000 מתנדבים וציוד ל-100 איש. המשרד להגנת הסביבה ומעטפת ההגנה שלנו רזים מדי. המסקנה לעתיד ברורה חייבים ליצור מערך פיקוח וניטור משמעותי בחופים ובים. זה יכול למנוע אסונות אקולוגיים ולחסוך מיליונים".

ההחמצה: ישראל "חסכה" ותשלם ביוקר

אסון הזפת מגיע לחופי ישראל ימים ארוכים לאחר התרחשותו. לפי החשד, ספינה שעברה מול חופי אשקלון שפכה מיכל דלק כ-50 קילומטר ב-11 בפברואר, והמשיכה לדרכה. בעזרת צילום לווייני אותרו כ-10 אוניות שחלפו במקום, כאשר חלקן חשודות כאחראיות לאירוע.

המידע הראשוני התקבל בישראל מהסוכנות האירופית EMSA (סוכנות הבטיחות הימית האירופית) ומ-REMPEC ממלטה (מרכז אזורי לתגובה לזיהומי ים בים התיכון), רק לאחר פנייה יזומה של ישראל לארגון, ובקשה לשחזר את נתוני הלוויין. אלא שישראל איננה חברה בארגון, ובניגוד למדינות האיחוד האירופי אינה מקבלת ממנו מידע שוטף אלא על פי בקשה בלבד. "למיטב הבנתי, הסוכנות גם מוכרת שירות כזה כמוצר. כלומר, תשלום מראש, שמאפשר לקבל מידע עדכני על כתמי זיהום בטווח של שעות בודדות לאחר התרחשותם", אומר ד"ר יובל ארבל, רכז ים וקשרי ממשל בצלול. "אם זה היה קורה, היינו יכולים להוציא כלי שייט כדי לטפל בזה, ולהפחית את כמות הזפת בחופים".

התקנתה של טכנולוגיה נוספת שיש לה משמעות גדולה בזמן שגרה, מתמהמהת. ארגון "שומרי הבית" דרש במהלך המאבק להרחקת אסדת לוויתן מהמשרד להגנת הסביבה להשית על זכייניות לוויתן וכריש-תנין התקנת מערכת חישה מרחוק של שפך שמן (נפט לסוגיו) בים. אחרי מאמצים, הזכייניות חוייבו להתקין את המערכות הללו. ואולם, המערכת בלוויתן הייתה אמורה לפעול בינואר 2021, אך טרם הותקנה עד שלב זה. לגלובס נודע שהמערכת תותקן רק בחודש יוני, כחצי שנה לאחר המועד שנקבע.

האסון הבא: התוכנית שאושרה כבר ב-2008

לפני כחודשיים, ביצע המשרד להגנת הסביבה תרגול התמודדות ארצי עם שפך שמן לחופי ישראל. זוהי אמנם תחזית שונה, אך לא בלתי אפשרית; מיום ליום גדלים הסיכונים הנוספים למערכת האקולוגית הימית. רק בשנים האחרונות, נוספו מאגרי גז ללב הים, וממש לאחרונה חתמה קצא"א על הסכם לשינוע נפט מאיחוד האמירויות לאגן הים התיכון, דרך ישראל.

מתנדבת מנקה את החוף מזפת / צילום: רשות הטבע והגנים
 מתנדבת מנקה את החוף מזפת / צילום: רשות הטבע והגנים

תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת), שעברה בממשלה בשנת 2008 ועודכנה בשנת 2017, מייסדת תכלול של התמודדות סביבתית רב-משרדית עם תקריות שפך נפט, קונדנסט או זיהום אחר. עד היום התוכנית טרם תורגמה לחוק, ולא הועמד לה תקציב ראוי. "תוכנית - יש. תקציבים, תקנים, ציוד וכוח אדם - אין", אומרת איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע. "על פי אותה החלטה, בתוך שלוש עד חמש שנים, יושקעו 15 מיליון שקל ליישום התכנית, וכי התלמ"ת יעוגן בחקיקה. הסכום הזה מיועד לציוד, ספינות, כוח אדם ופקחים. לצערנו, החלטות אלו, למרות שמדובר בסכום זניח במונחים של מדינה, טרם יושמו.

"כתוצאה מכך, המשאבים להתמודדות עם אירועי זיהום ים גדול, הם מוגבלים. הסיבה לכך, היא שמאז 2008, משרד האוצר אינו מקצה את תקני כוח האדם והציוד הרלוונטיים וגם הצעת החוק של המשרד להגנת הסביבה, אינה מקודמת כבר שנים, בעקבות התנגדות האוצר". 

כיצד אומדים נזק אקולוגי: מפגיעה בתעשיית הדייג ועד היעדר תיירות חוף

כיצד מעריכים נזקים כספיים של אסון או אירוע אקולוגי חמור? "כאשר אני אומדת אסון אקולוגי במונחים כלכליים, אני בודקת מה ההשפעה הישירה והעקיפה שלו, וכמה שנים ייקח למערכת להשתקם", אומרת ד"ר שירי צמח שמיר, ראש תחום כלכלה-קיימות, בבית הספר לקיימות במרכז הבינתחומי הרצליה. "שיקום המערכת במקרה הזה ייקח הרבה מאוד זמן. ניתן ללמוד על תהליך וזמן השיקום מהאסון במפרץ מקסיקו. יש לכך משמעויות גם עבור ענפים שונים כמו ענף התיירות החופית והדיג".

לפי צמח-שמיר, "מבחינה כלכלית, אנחנו עדיין לא יכולים להעריך באופן מלא את הנזקים. הדבר הראשון הנראה לעין הוא פגיעה בתעשיית הדייג. גם כך בתור ים מדברי, יש לנו מעט דגים למאכל, והזפת עלולה לפגוע בענף כלכלית. היא גם פוגעת בכלל המערכת האקולוגית הימית".

כשהמערכת האקולוגית נפגעת, למשל מזיהום נפט, יכולים להיגרם לפי מחקר של צמח-שמיר נזקים בגובה של כ-84 מיליון שקל לשנה, רק בשל הפגיעה ביכולת הוויסות האקלימי של הים. "בדקנו איך זיהום נפט ישפיע על התיירות; צוללים, גולשים ותיירים חופיים ודייגים הספורטיביים בכ-2.2 מיליון שקל לשנה, בתיירות חופית מקומית בכ-41 מיליון שקל לשנה, ובתיירות חוץ ב-5.5 מיליון שקל לשנה", היא מספרת.

צרו איתנו קשר *5988