בחירות 2021 | ניתוח

כשמרב מיכאלי מדברת על העוני, האם היא באמת "אומרת עובדות"?

ליו"ר העבודה יש הוכחה סטטיסטית לנזקים של כלכלת נתניהו. כמה היא נאמנה למציאות? • המשרוקית של גלובס

מרב מיכאלי / צילום: מפלגת העבודה
מרב מיכאלי / צילום: מפלגת העבודה

כדי לבסס טיעון על מספרים, כדאי שלמספרים עצמם יהיה בסיס. בראיון לבן כספית ולינון מגל טענה יו"ר העבודה מרב מיכאלי כי הליכוד, "ב-40 שנות שלטונו", פועל להנציח ואף להרחיב את הפערים החברתיים. מגל לא השתכנע. אם מצב העניים לא משתנה, הוא הקשה, למה הם ממשיכים להצביע לנתניהו? "אני לא מאפיינת את זה", ענתה מיכאלי, "אני אומרת עובדות. הפערים בין עניים לעשירים בישראל בתקופת נתניהו הם הגבוהים ביותר שהיו אי-פעם. העוני בישראל גדול בתקופת נתניהו יותר מבכל תקופה אחרת".
מיכאלי מייחסת לנתניהו שני שיאים: בפערים הכלכליים ובעוני. האם היא באמת "אומרת עובדות"?

המדד המקובל לפערים הוא ג’יני, שנע בין 0 (שוויון מוחלט בהכנסות) לבין 1 (כל ההכנסות מתרכזות בידי אדם אחד). המדד המקובל לעוני הוא "תחולת העוני", שיעור המשפחות שהכנסתן הפנויה נמוכה ממחצית ההכנסה החציונית. זה מדד יחסי, ולכן גם הוא מבטא במובן מסוים אי-שוויון.

 
  

פרסומי בנק ישראל מלמדים שמדד ג’יני, שבסוף שנות ה-70 עמד על 0.296, טיפס בהדרגה במשמרות של הליכוד ושל העבודה, והגיע ל-0.369 ערב מינוי נתניהו לשר האוצר ב-2003. ב-2006, בתום כהונתו גדושת הגזרות, אי השוויון רשם שיא היסטורי של 0.392. בשיעור המשפחות העניות שמפרסם ביטוח לאומי ניכרה מגמה דומה: בשנות ה-80 וה-90 הוא תמיד היה נמוך מ-20%, אבל ב-2006 נסק לשיא של20.6%.
אם כן, מי שתרצה לטעון שהמדיניות הכלכלית שהוביל נתניהו באוצר בראשית שנות

האלפיים גרמה להידרדרות חסרת תקדים בעוני ובאי השוויון בישראל - יש לה על מה להסתמך. אבל מיכאלי התייחסה לתקופה שבה נתניהו עמד בראש הממשלה. מה קרה אז? מאז 2009 ועד 2018, המועד האחרון שיש עליו נתונים, אי-השוויון הצטמצם כמעט כל שנה עד שחזר לרמתו בשנת 2000. גם תחולת העוני ירדה, וב-2018 חזרה ל-18%.
מיכאלי, בתשובה לפנייתנו, סיפקה כמה נתונים: ב-2019 נרשמו לראשונה שני מיליון עניים (נכון); בתקופת נתניהו ירד חלקה של הממשלה בהוצאה האזרחית (נכון), ומידת תרומתה לצמצום מדד ג’יני (נכון); ובשנים 2017-2018 פערי ההכנסות בישראל היו הגבוהים בעולם (כמעט נכון: הם היו בצמרת ה-OECD). כל אלה טענות חשובות כשלעצמן, אבל הן לא מוכיחות את הטענה המקורית של מיכאלי.

בשורה התחתונה: דברי מיכאלי לא נכונים ברובם. תחולת העוני ומדד ג'יני, המדדים המקובלים לעוני ולפער בין עשירים לעניים, אכן רשמו שיא כשנתניהו כיהן באוצר לפני עשור וחצי, אך ירדו בתקופתו כראש הממשלה.

תחקיר: ארן רונדל