ניר בר-דעה מונה למשנה למנכ"ל ברידג'ווטר, קרן הגידור הגדולה בעולם

בכך הופך בר-דעה לאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם ההשקעות • בראיון לפודקאסט "חצי שעה של השראה" עם ערן גפן, הוא חשף את תפיסת ההשקעות של הקרן: "כל שנה אנחנו מצליחים להרוויח כסף מתוך הנחה שאנחנו מבינים דברים שאחרים לא מבינים. היתרון שלנו הוא השקיפות הקיצונית"

ניר בר-דעה, המשנה למנכ"ל קרן ברידג'ווטר / צילום: מירב חבד אלון
ניר בר-דעה, המשנה למנכ"ל קרן ברידג'ווטר / צילום: מירב חבד אלון

ניר בר-דעה מונה למשנה למנכ"ל (Deputy CEO) של ברידג'ווטר, קרן הגידור הגדולה והמצליחה ביותר בארצות הברית - כך פורסם בסוף השבוע בביזנס אינסיידר. לפני כן שימש מנהל המחקר של הקרן. הקידום הזה הופך אותו למספר 2 בארגון ולאחד הישראלים הבכירים ביותר בעולם ההשקעות, האחראי על ניהול של מעל ל-140 מיליארד דולר.

מייסד הקרן הוא ריי דליו, המכונה "סטיב ג'ובס של עולם ההשקעות", שהקים את ברידג'ווטר ב-1975 אך החליט לקחת תפקיד פחות פעיל בשנים האחרונות. המינוי של בר-דעה מגיע על רקע משבר הקורונה ושנה פחות טובה לברידג'ווטר. במכתב שהוציא מנכ"ל ברידג'ווטר דיוויד מקורמיק וצוטט בעיתונות הכלכלית העולמית, נכתב: "ניר הוא שותף מדהים. יש לו חזון חזק, מפה נפשית חזקה והוא מנהיג מצוין ליישום השינוי בחברה".

בראיון לפודקאסט "חצי שעה של השראה עם ערן גפן" שנערך עוד כשהיה בתפקידו הקודם, התייחס בר-דעה לתרבות החברה הייחודית של ברידג'ווטר ולתפיסת ההשקעות של הקרן: "בשווקים יש מונח שנקרא בטא ומונח שנקרא אלפא", הסביר בר-דעה, "בטא זה כשאתה מהמר על ההצלחה של שווקים. שווקים גדלים לאורך זמן ומי שמהמר על מדד תל אביב-35 או S&P500 לאורך זמן יעשה כסף, ואפשר לעשות את הכסף הזה בצורה הכי טובה.

"אלפא אומרת: תשמע, אני יודע משהו שאנשים אחרים לא יודעים. כשאתה מוכר מניה והולך על מה שנקרא שורט, אני אומר: 'בואנה, הבן אדם הבן אדם הזה יודע מה שאחרים לא יודעים'. יש ויכוח גדול בעולם אם אלפא קיימת או לא קיימת, כי אם השווקים הם יעילים אז הרבה טוענים שאלפא לא קיימת. אנחנו בברידג'ווטר עם אלפא חיובית לאורך עשרות שנים. כל שנה אנחנו מצליחים להרוויח כסף מתוך הנחה שאנחנו מבינים דברים לגבי איך שהעולם עובד, שאנשים אחרים לא מבינים".

ברידג'ווטר היא חברה שמאמינה ומתנהלת בשקיפות קיצונית, כפי שמספר בר-דעה. "אנחנו מקליטים כל פגישה וגם כל יום מקשיבים לפגישות. כלומר, אם השם שלך נאמר בפגישה, ולא משנה באיזו פגישה, אתה תקבל את ההקלטה הזו באופן אוטומטי. אם למישהו היה משהו להגיד עליך, אז אנחנו רוצים שהוא יגיד לך את זה דבר ראשון בפרצוף. תחשוב כמה רוע זה מוציא מהארגון. יש אצלנו גם מערכת של נקודות. כולם מסתובבים עם לפטופים או אייפדים ובכל פגישה אנחנו נותנים אחד לשני פידבקים בין 1 ל-10. אתה יכול לשבת מולי בפגישה ולהגיד לי שאני לא חד. תוך כדי השיחה אתה יכול לדרג אותי למשל כ-3 מתוך 10 בחדות. ואז אני אראה על המסך שלי נקודה אדומה בזמן אמת תוך כדי הפגישה.

"אפשר להסכים ואפשר שלא להסכים. אבל אם אתה לא מסכים, אנחנו נדבר על זה, עד שנחליט מהי האמת. אני חושב שבהרבה ארגונים הדברים האלו לא קורים ואז יש פערים בתפיסות האלה. לרוב לאנשים נוח לחיות עם הפערים האלה. נוח לי לחשוב שאתה חושב שאני מלך, ואתה נותן לי לחשוב שאני מלך. אני מסתובב בעולם כאילו אני מלך אבל אתה באמת באמת חושב שאני מטומטם".

הנה הראיון המלא עם בר-דעה, כפי שהתקיים לפני משבר הקורונה.

אני מדמיין את ברידג'ווטר כמו איזה מין קומפאונד מנותק, חצי כת מפחידה. זה באמת כזה?
"הדמיון שלך הוא נכון. מהבית יש לי נסיעה של שעה שמסתיימת בלב חורשה עם עצים, קומפאונד מהמם אבל מבודד לגמרי. יש נהר שעובר באמצע המשרד בגדול, עם גשר שקוף מעליו ועם חיות מסביב".

מצד אחד אתם החברה הכי ניו-יורקרית, שמזוהה עם כסף ועם וול סטריט. מצד שני, אתם באמצע הטבע וזה מזכיר רוחניות.
"אני חושב שחלק מהקטע, בכנות, הוא שאנחנו לא וול סטריטיים. כמו שאתה רואה אותי לבוש עכשיו, ג'ינס וחולצה מכופתרת, ככה אני הולך לבוש לעבודה. בוול סטריט לובשים חליפה. וגם את התרבות של החברה אני חושב שכמעט ואי אפשר היה לקיים בדאון טאון ניו יורק".

למי שלא מכיר, ספר קצת לי על ברידג'ווטר ואיפה היא נמצאת היום בעולם.
"ברידג'ווטר היא קרן הגידור הגדולה בעולם, מנהלת מעל 100 מיליארד דולר בכמה מוצרים. בגדול היא מנהל הנכסים הגדול בארה"ב מסוגו, מנהלת את הפנסיות של הרבה מהמורים בבתי הספר, מייעצת וגם מנהלת כספים של מדינות ובנקים מרכזיים".

בלשון פשוטה, אלו שיודעים לעשות כסף, יושבים על כסף ויודעים לעשות עוד כסף או לייעץ לאחרים איך לעשות כסף.
"בול. נותנים לנו כסף ואנחנו מנהלים אותו. אנחנו פשוט כבר לא יכולים לנהל יותר כסף, אז אנחנו מנהלים רק את הכסף שיש לנו היום. לכל השאר אנחנו בעצם מייעצים איך לנהל את הכסף שלהם".

נשמע שגם בסביבה כזו תחרותית הצלחת להתבלט כדי לקבל כזה תפקיד.
"יש כאן גאווה ישראלית. בתוך העשירייה הפותחת בארגון אנחנו 3 ישראלים. זו סטטיסטיקה מדהימה".

ערן גפן / צילום: מנחם רייס
 ערן גפן / צילום: מנחם רייס

"אנחנו מקליטים כל פגישה וגם כל יום מקשיבים לפגישות"

איך בונים ארגון שרודף אחרי האמת? יש אויבים לאמת בתוך ארגון?
"גם מניסיון החיים שלי וגם מהעבודה היומיומית שלי, אני חושב שחד משמעית יש אויבים לאמת. יש משהו באתוס הזה של שקיפות קיצונית, שאומר שאין מניפולציות, אין רכילות, אין 'אמרתי או לא אמרתי'. אם אמרת אז אמרת. יש מערכת שלמה של אקוסיסטם שפשוט מייצרת את זה".

תן לי דוגמה.
"יש לי שתי דוגמאות קיצוניות. אחת, אנחנו מקליטים כל פגישה וגם כל יום מקשיבים לפגישות. כלומר אם השם שלך נאמר בפגישה, ולא משנה באיזו פגישה, אתה תקבל את ההקלטה הזו באופן אוטומטי. אם מישהו אמר עליי משהו בפגישה, ידאגו שאני אדע מזה. כלומר, אם למישהו היה משהו להגיד עליך, אז אנחנו רוצים שהוא יגיד לך את זה דבר ראשון בפרצוף. תחשוב כמה רוע זה מוציא מהארגון. אם יש קונפליקטים, הם נחשפים מאוד מהר.

"יש אצלנו כל מיני מערכות, כמו למשל מערכת הנקודות. כולם מסתובבים עם לפטופים או אייפדים ובכל פגישה, במעין חדר צ'אט של הפגישה, אנחנו נותנים אחד לשני פידבקים בין 1 ל-10. אתה יכול לשבת מולי בפגישה ולהגיד לי שאני לא חד. תוך כדי השיחה אתה יכול לדרג אותי למשל כ-3 מתוך 10 בחדות. ואז אני אראה על המסך שלי נקודה אדומה בזמן אמת תוך כדי הפגישה.

"גם בשיחות של 10 משתתפים אני מקבל מטריקס 10 על 10, כל אחד אומר מה הוא חושב על השני תוך כדי שהשיחה מתנהלת. הדגש כאן הוא על השקיפות. יש כאן שני כלים מתוך רבים, אבל בסופו של דבר אם יש לך דעה על בן אדם, אין שום הצדקה לזה שלא תהיה שקיפות מלאה כלפיו בנוגע למה שאתה חושב עליו.

"אפשר להסכים ואפשר שלא להסכים. אבל אם אתה לא מסכים, אנחנו נדבר על זה, עד שנחליט מהי האמת. אני חושב שבהרבה ארגונים הדברים האלו לא קורים ואז יש פערים בתפיסות האלה. לרוב לאנשים נוח לחיות עם הפערים האלה. נוח לי לחשוב שאתה חושב שאני מלך, ואתה נותן לי לחשוב שאני מלך. אני מסתובב בעולם כאילו אני מלך אבל אתה באמת באמת חושב שאני מטומטם".

זה מעניין כי אמריקאים הם הכי פוליטיקלי קורקט. מילא אצלנו, בישראל, לא צריך מערכת כזו כי כל אחד אומר הכל בפנים. אני מניח שלאמריקאים זה מאוד קשה ואפשר להגיד שזה גם די מפחיד. ניסיתי פעם לחשוב בעצמי, אם הייתה לי יכולת לדעת בכל רגע נתון מה חושב עליי מי שאני מדבר איתו. מצד אחד זה הדבר הכי מפחיד בעולם, מצד שני עם הזמן אני אהיה יותר ויותר טוב כי אני אנהל את הפידבק הזה, זה מעין כוח על. רק שאני לא בטוח שהייתי רוצה את היכולת הזו.
"מה שאתה אומר הוא מדויק. הרבה אנשים מגיעים אלינו ולא שורדים את השנה הראשונה בדיוק בגלל מה שאתה אומר. מי שכן שורד, ואני יכול להגיד על עצמי באופן אישי, גרף השיפור הוא חד בצורה בלתי רגילה. ההתחלה היא מאוד כואבת. סגירה של הפער בין מה שנתנו לך לחשוב על עצמך לבין האמת היא תהליך מאוד כואב".

מתי הייתה הפעם הראשונה שזה כאב לך?
"יש לי כמה סיפורים שרק תרצה. אני למדתי בבינתחומי, אחר כך למדתי בוורטון. סיימתי ראשון בכיתה שלי בבינתחומי, סיימתי גם מאוד חזק בוורטון ותמיד תפסתי מעצמי הכי מהיר, הכי אנליטי, הכי מדבר לעניין. לקח לי בערך שבוע בברידג'ווטר בשביל שאני אוכל להגיד בקול רם: 'חבר'ה, אני לא ב-50% העליונים של האנשים הכי חכמים בחדר כרגע', ולהאמין בזה. ולהגיד את זה אמיתי כי אני לא מצליח לעקוב אחרי השיחה לפעמים. כי היכולות האנליטיות של האנשים מסביבי הן מהירות מדי.

"לדוגמה, בהתחלה הבוסית שלי הייתה בחורה צעירה ממני בשש שנים בערך. כשהגעתי התחילה בינינו שיחה ואמרתי שאני רוצה להסביר לה על חזון ועל מטרות ועל איך שלמחלקה שלנו אין את כל הדברים האלה. ונכנסתי לשיחה עם הארוגנטיות שעבדה לי בצבא ובעוד כל כך הרבה מקומות, ובתוך 3 שניות מצאתי את עצמי מסובב על האצבע שלה הלוך ושוב. בהרבה מקומות אחרים בחיים הייתי יכול לשכנע את עצמי שזה לא בדיוק מה שקרה.

"אבל אז מתחיל הפידבק מהאנשים מסביבי שמראים לי שזה בדיוק מה שקרה. והיו כמה אירועים כאלה. אז גם אם זה ברמה הזו של להכניס צניעות, אבל גם ברמה של לחדד את החולשות שלי. היום אני יודע להגיד לך שאני בן אדם שהאמוציות שולטות בו, וכשהאמוציות שולטות בי הן מחלישות את הלוגיקה שלי בצורה דרמטית".

וגם אחרים יודעים את זה עליך עכשיו?
"הם אמרו לי את זה. וזה שאני יודע את זה, שיפר את היכולת שלי להתמודד עם הדבר הזה עשרות מונים. אני יודע היום, בזמן בו הטריפוליטאי מתחיל לעלות לי בראש, לבוא ולהגיד שזה לא זמן טוב להמשיך את השיחה כרגע. ואני עושה את זה. וזה מביא לתוצאות טובות יותר. אם נחזור לעקומת השיפור, זו הדוגמה הקלאסית. היום אני עושה את זה באופן אחר מהותית".

המקום היחיד שאולי ארגונים פועלים באופן דומה זה כשיש בוסים רעים שהם כנים עם העובדים שלהם ואומרים להם בפנים שהם גרועים.
"אנחנו בברידג'ווטר עובדים במה שנקרא מריטוקרטיה. זאת אומרת שההיררכיה אצלנו היא פלאן C, היא אפילו לא פלאן A כמו ברוב המקומות שיש בוס רע שיכול לרדות באחרים. אצלנו הדיון הוא דיון על הרעיונות שאנשים מביאים ולא על מי מביא את הרעיון. וככה גם הביקורת. אני בסוף השבוע האחרון ישבתי וכתבתי במערכת הנקודות שכולם הולכים לראות פידבק לריי, הבעלים של החברה".

"מיד חושב על הסיפור של המלך הוא עירום"

אתה כתבת לבעלים והמייסד של החברה, בן אדם מיליארדר, פידבק, שיכולים להיות בו גם אלמנטים שליליים.
"כן. וזה קורה אגב כל שבוע. וריי הוא זה שהתווה את הדרך ואמר שאם אנחנו רוצים שרק הרעיונות הכי טובים ינצחו, אין סיכוי שרק למי שבכיר יש רעיונות טובים ולמי שצעיר יש רעיונות רעים.

"אני תמיד חושב על הסיפור של המלך הוא עירום ועל כמה הארגון שלנו, יחסית לארגונים אחרים, מנסה באופן שיטתי להימנע מהמצב הזה. שבו כולם אומרים למלך אתה צודק, חכם, יפה וכל יכול. כי אם נגיד את זה, ויום אחד הוא יגיד לנו לעשות את ההימורים האלה והאלה בשווקים, לאף אחד לא יהיה את האומץ להגיד לו 'על מה אתה מדבר?'".

זה לא קצת מעודד רוע? איך מאזנים את זה עם מילה טובה או עם אנרגיה חיובית שצריך בסופו של דבר כדי לתפקד?
"פידבק לובש את כל הצורות. גם דברים חיוביים וגם דברים שליליים. הרבה פעמים שואלים אותי איך יודעים שמישהו לא עושה מניפולציה, ובגלל שהוא לא אוהב אותך הוא נותן לך פידבקים שליליים. חלק מהעניין הוא שאם מישהו מתנהג ככה, אם מישהו בן אדם רע, אז הפידבק הזה של 'אתה בן אדם רע, אין לך אמפתיה, אתה לא יודע לפתח אנשים וכן הלאה' יצטבר כחלק מהתמונה הכוללת של מי שאתה. ואם אתה מניפולטור ומשתמש במערכת הזו למטרות האלה, הפידבק יעלה ובסוף האמת מנצחת. כשנצברות על מישהו אלפי נקודות ממאות אנשים לאורך שנים, בסוף מתוך זה עולה התמונה האמיתית".

אמרת שמקבלים החלטות בצורה מריטוקרטית, אבל אני מבין שלא לכל אחד יש קול שווה, אלא שיש לך קול לפי כמה אתה צודק בתחום הזה.
"נכון. אם יש למישהו רקורד של הצלחה בלהיות צודק, זו תהיה טיפשות מוחלטת לתת לו קול שיהיה שווה לקול של מישהו שאין לו מושג מהחיים שלו".

אתה יודע כמה הקול שלך שווה?
"כן, הכל שקוף".

אז אתה יודע בחדר הישיבות של מי הקול המכריע כי הטראק רקורד שלו יותר מוכח.
"חד משמעית. ואפשר גם להתווכח על זה וגם זה קורה אצלנו".

מבחינת קבלת החלטות, אני מבין שלאט לאט המערכת הזו לומדת ומקבלת החלטות על בסיס עקרונות מצטברים. איך זה עובד?
"פלאן A אצלנו זה שקיפות ואמת. פלאן B זו ההחלטה שלנו לעבוד תחת עקרונות מוסכמים. וקבענו מהם העקרונות האלו ובכל פעם שאנחנו לא מסכימים לגבי דברים, אנחנו הולכים חזרה לעקרונות שהסכמנו שעל פיהם אנחנו רוצים לעבוד. אלה יכולות להיות גם סוגיות פילוסופיות. למשל, ריי אומר שלאורך זמן, אדם יקבל את מה שמגיע לו. אנחנו מתווכחים הרבה על העיקרון הזה והאם הוא נכון. וזה יכול להיות עד רמת הפרקטיקה, למשל שמנהל לא צריך שיהיו לו יותר מחמישה כפיפים ישירים. זה נכתב כשראינו שלאורך זמן אנשים שהיו להם יותר מחמישה כפיפים ישירים כשלו בתפקידם. וזה לגמרי באבולוציה תמידית".

שמעתי סיפור יפה על צוקרברג שהזכיר את הנושא הזה. כשפעם באו אליו עם מוצר חדש שמפר אחד מהעקרונות, נוצר ויכוח למה כדאי להפר אותו. וברגע שהוא קיבל את הטענה והחליט להפר את העיקרון, הוא ביקש לבחון את כל המוצרים שעבדו לפי העיקרון הזה כדי לעשות להם בחינה מחדש.
"זו דוגמה מצוינת. הוא מדבר על עקרונות במישור העמוק של העיקרון. אם אנחנו חושבים שפיצחנו משהו, שיש לנו סט של הנחות שלפיהן העולם צריך לעבוד, אז בוודאי שאם אנחנו משנים חוק, ויש המון דברים שמושפעים מהחוקים האלה, זו תהיה טיפשות מוחלטת לא לבצע שינויים בהתאם לשינוי בחוק. וזו גם הגישה שלנו בהשקעות - לנסות להבין באופן הכי עקרוני איך העולם עובד, למפות את החוקים האלה ולסחור לפי חוקים".

אז אם מחר אתה עוזב את ברידג'ווטר, אתה יכול לקחת את ספר החוקים ולהקים ביחד איתי מתחרה. אם החוקים מהווים 90% מהחוכמה, אפשר לעבוד על פיהם וסגרנו פינה.
"אז קודם כל, את כל הדברים הקשורים בניהול ריי חלק עם כולם ואפשר לקרוא על זה בספר שלו. בכל מה שקשור בחוקים לניהול כספים, יש סיווג ביטחוני גבוה ויש מעט מאוד אנשים שיודעים את כל החוקים שלנו".

אם יש את החוקים האלה, אז גם סוג של בינה מלאכותית יכולה לקבל את ההחלטות האלו במקום האנשים?
"שאלה מצוינת. קודם כל, הרעיון של מה שנקרא 'מערכות מומחיות', שהמשמעות היא לתת למחשב את החוקים והמחשב סוחר על פיהם, זה משהו שברידג'ווטר עושה כבר 20 שנה והרבה לפני שאנשים אחרים התחילו עם זה. וזה כולל הכל, החל מלייצר את הדאטה, לתכנת את החוקים האלה וככה לסחור. יש מערכת שאומרת שלאור כל המידע שנאסף עד היום, זה הכיוון שצריך לסחור בו.

"בגלל שהיינו חלוצים בתחום הזה, אנחנו מאוד עסוקים בשאלה לגבי למידת מכונה ולמידה עמוקה, והאם מחשבים יוכלו לייצר את החוקים שהיום אנשים מייצרים. עיקר האתגר בעולם שלנו, שמתעסק בהשקעת מאקרו, זאת אומרת שאנחנו לא מהמרים על אפל אלא אנחנו מהמרים על ריביות ועל דברים גדולים, הוא השאלה אם יש מספיק דאטה לאורך השנים בשביל שנוכל להשתמש בדברים כמו למידת מכונה, ואנחנו עובדים על זה עם טובי המוחות בעולם".

נשמע לי שכן, כי בסוף יש לך מספיק ידע. כמו שהמחשב מבין שיש בתמונה קוף אחרי שהוא ראה מספיק קופים, בלי שהוא מבין מה זה קוף, אז הוא אמור לדעת לזהות דפוסים אחרים.
"המפתח במשפט שלך הוא שהמחשב ראה מספיק קופים. לדוגמה, אם אתה חושב שהכלכלה בנויה על מה שאנחנו קוראים מחזורים עסקיים שקורים פעם ב-10 שנים ומעל זה יש מחזורים ארוכי טווח שקורים פעם במאה שנה, אז אין מספיק דאטה או קופים".

וגם אם מדברים על קופים, בסוף בני אדם הם גם סוג של קופים, ואם יקום לך מחר שליט איראני מטורף שלא חושב בצורה רציונלית, המחשב לא יודע לזהות את הדבר הזה. אם הוא הולך עם האגו שלו כי הוא נעלב מנשיא ארה"ב ומחליט לסגור את המצרים, והנפט עף, שום מחשב לא היה יכול לחזות את ההתנהגות הקופיפית הזו כי היא לא קרתה מעולם.
"אז אנחנו לא נהמר אם יהיה הסכם בין ארצות הברית לאיראן או לא, מה שמשפיע מאוד על מחירי הנפט, אבל כן נהיה הכי טובים בעולם בלהגיד, מרגע שהתקבלה ההחלטה, מה תהיה שרשרת הסיבות והתוצאות ולמה היא תוביל בסוף. הנקודה שלך היא נקודה טובה ומאוד רלוונטית היום".

"אם אתה מקים חברה, אני מציע להקים אותה עם סטנדרטים מאוד גבוהים לשקיפות"

התחום שלכם הוא תחום מאוד ספציפי שנוגע לכספים ולקבלת החלטות, ולכן אני גם מבין למה יש חשיבות כל כך גדולה והצלחה כל כך גדולה סביב הנושא של שקיפות ואמת. בסוף, כשבן אדם סוחר במשהו, הוא צריך לדעת אם הוא טועה או לא טועה ואיפה הוא יותר חכם מיתר השוק. כי אם אתה חושב כמו השוק אז אתה בממוצע, אבל כשאתה חושב אחרת זה או שאתה דביל או שאתה חכם. אבל מה חברה שיווקית, או עסק אחר, יכולים ללמוד מהתרבות הזו?
"לפני זה הייתי בחיל האוויר, בתחום המזל"טים בצבא. תרבות התחקור לא כזאת רחוקה מהנושא הזה. אם ניקח בית מלון, היכולת שלך בתור מנהל המלון להוציא את המקסימום מהרעיונות שיש לאנשים שעובדים פה, שאנשים יבואו ויצביעו על הדברים שאנחנו עושים לא טוב כמלון, למשל אם הבר צריך להיות פתוח בשעות שונות, שהצבעים של הווילונות שבחרנו הם מדכאים, שהאוכל במסעדה לא טעים וכן הלאה. אני חושב שיש מעט מאוד ארגונים שקיבלו החלטה עם עצמם שכל האנשים שלהם ייקחו חלק במלחמה בבינוניות בעזרת זה שנעודד אותם לדבר.

"אני חושב שרוב החברות שבהן כשהמנהיג יגיד בואו נלך בכיוון מסוים, גם אם הכיוון הזה לא נכון, אנשים יתיישרו אחריו וילכו לכיוונים לא נכונים - נמצאות בסיכון. אני חושב שהדבר הכי חשוב זה ההתפתחות של האנשים. בסוף כל חברה היא סך היכולות של האנשים שיש בתוך החברה. אם היית יכול מחר לדעת שכל האנשים בחברה משנה לשנה משתפרים ב-10%, בעוד X שנים, הקבוצה תהיה הרבה יותר טובה, וזה נכון בכל חברה".

אם שינוי כזה יקרה בחברה ביום אחד, אני מתאר לעצמי שזה יהיה משבר. נגיד שחברה מחליטה שהיא רוצה להיות יותר שקופה, אז רגע לפני שמתחילים לצלם ולהקליט אני מניח שאפשר לעשות איזשהו תהליך.
"קודם כל, אני לא אומר שאפשר לעשות את זה ביום אחד וזה גם לא צריך להיראות אותו דבר, צריך להכין את הארגון ולהבין מה מתאים לו. אם אתה מקים חברה, אני מציע להקים אותה עם סטנדרטים מאוד גבוהים לדברים האלה. אם אתה בחברה קיימת, אני חושב שלהתחיל מהראש ייתן המון.

"כלומר, אם ההנהלה הייתה משתדלת לחשוף פרוטוקולים או הקלטות של שיחות הנהלה לעובדים, כי חשוב לה להראות לעובדים שהיא לא מתחבאת או מתביישת במה שהיא אומרת, אלא חשוב לה לשתף. ואם עובדים חושבים שההנהלה אומרת משהו מטופש בישיבות האלה, אז חשוב לה לדעת וזה לא פוגע לה באגו. לתת פידבק זה הרבה יותר קל מלקבל פידבק ולכן מנהלים צריכים להתחיל לקבל פידבקים. בעולם כזה, העובד האחרון בפס יגיד לעצמו אחרי חצי שנה שהוא ראה את המנהל שלו נותן דוגמה אישית, לא מפחד משקיפות ולא מפחד מפידבק, שאולי גם הוא יכול אפילו לבוא לבקש פידבק".

הגישה הזו השפיעה עליך גם בחיים האישיים?
"שאלה טובה. כשנכנסתי, התאמתי את עצמי מהר מאוד לברידג'ווטר. אמרת מקודם וצדקת, ישראלים הם יחסית ככה ויש לנו הרבה ישראלים מצליחים בארגון בגלל שהשינוי שאנחנו צריכים לעשות הוא קטן יותר מאצל האמריקאים. כשהייתי מדבר עם אבא שלי ועם אח שלי, הם ביקשו שאני קצת אחליש את הווליום של להגיד להם כל שתי דקות מה אני חושב ולתת להם פידבק. זה קרה לי כשביקרתי בארץ ודיברתי עם ההורים שלי על איזו נסיעה משותפת, אבא שלי בדיוק היה בצומת דרכים גדול עם העבודה שלו, ואמא שלי נתנה תשובה שהיא לא הייתה התשובה הנכונה לדעתי לתת לו. ואמרתי להם פשוט 'בואו נעצור את השיחה שניה ואני אשקף לכם אותה'.

"אז כן. יש חוכמה לדעת איך לקחת את הערכים האלה ולהבין איך אימפלמנטציה שלהם בחיים האישיים שלך לא יכולה להיות כמו שהיא מתרחשת בתוך העבודה. בגלל שהחברה היא חברה מאוד סגורה, המעברים האלה החוצה ופנימה הם לא פשוטים".

אני מנסה לחשוב האם זו חברה עם אינטליגנציה רגשית גבוהה או הפוך, חברה שהיא על הספקטרום. הרי הפוליטיקלי קורקט בארצות הברית לא נולד סתם. כנראה שכדי שהמערכת החברתית הזו תעבוד נדרשת המרגרינה שתעטוף אותה.

"כן ולא. מי ששומע אותך אומר את זה יכול לעשות לעצמו הנחות. אני חושב שכל קבוצה של אנשים שרוצה לשתף פעולה ולעבוד ביחד למען מטרה אחת, צריכה להחליט על כללי ההתנהגות שהיא רוצה ליצור בינה לבין עצמה. ככל שהקבוצה גדולה, אתה עושה יותר פשרות כי צריך להתאים את זה למכנה המשותף הנמוך ביותר.

"יש הרבה תת-קבוצות שהחליטו שהן רוצות לייצר התנהגות טיפה שונה ואני חושב שכל מנהל שמקשיב לשיחה הזו אומר לעצמו שבתוך הקבוצה שלו יש דברים שאולי אנשים לא היו לוקחים אותם הביתה, אבל חשוב לו מאוד שהם יהיו אצלו בארגון. וכל חברה שמה איזה בריסטול בחדר ישיבות שלה שאומר - ככה אנשים יתנהגו. מעט מאוד חברות הולכות ובאמת עושות עם זה משהו".

אתה כבר לא מעט שנים בתפקיד. יש לך טיפים?
"הרבה חברים ישראלים מתקשרים אליי ואומרים לי שיש להם הרגשה שהשוק בארה"ב הולך לרדת. ושואלים אותי אם זה נכון ואם להמר על זה. התשובה שלי אליהם היא שכל המשקיעים בעולם מחכים שמטומטם כמוהם ייכנס לשוק ויחשוב שהוא יודע משהו שאנשים אחרים לא יודעים, בשביל לקחת את הכסף שלו.

"זה משחק סכום אפס. מקודם דיברתי על בטא ואלפא. אז הימורים מסוג בטא על זה שלאורך זמן השווקים יעלו הם בסדר, כי לאורך זמן השווקים עולים. אבל, לחשוב שאני מבין משהו על כלכלת טורקיה, על הביטקוין, על לא יודע מה, ושכל המשקיעים הכי טובים בעולם שיש להם מאות אנליסטים והמון דאטה ומתעסקים בזה המון שנים ואתה חושב שאתה יודע משהו מזה שקראת שתי כתבות בגלובס, הם מחכים שאתה תיכנס בשביל לקחת את הכסף".

אבל אחר כך אפשר להתבאס כשזה ממשיך לעלות.
"ברידג'ווטר סוחרת ביותר ממאה מיליארד דולר. כל המחשבות שלנו על השווקים ושל עוד המון גופים כמונו כבר מגולמים במחירים".

אז לצאת, אתה אומר.
"אני אומר שבאופן כללי, אל תחשוב שאתה יכול לייצר אלפא. אם אתה חושב שאתה יכול לייצר אלפא, אתה בגדול נותן את הכסף שלך למישהו אחר. או שאתה מהמר בקזינו, שזה בסדר גם. אני מציע לאנשים לא להניח שהם יודעים איך הדברים האלה עובדים. אפילו אנחנו מאוד מאוד זהירים".

ערן גפן הוא מייסד G^Team חברה לייעוץ אסטרטגי שעוזרת לחברות לצמוח. הוא בעל ניסיון בעבודה עם חברות מובילות בארץ ובעולם ביניהן: קוקה-קולה, מיקרוסופט, קימברלי קלארק וסודה סטרים. חברה קודמת שהקים נקנתה בשנה שעברה על ידי wix. גפן מפעיל את הפודקאסט "חצי שעה של השראה" ומחבר הספר "יוצרים צמיחה - כך הופכים יצירתיות עסקית לתוכנית עבודה"

צרו איתנו קשר *5988