חיסיון עו"ד-לקוח לא יגן על האחים דיין ועו"ד דורון לוי מפני רשות המסים

ביהמ"ש המחוזי קבע כי רשות המסים רשאית לעיין במסמכים שתפסה במשרדו של עו"ד דורון לוי במסגרת חקירתו בחשד שסייע לאחים דיין בהעלמת הכנסות בהיקף של כ-670 מיליון שקל • נקבע כי האחים דיין לא היו לקוחותיו של עו"ד לוי, ולכן מסמכים שהוחלפו בינו לבינם אינם נהנים מחיסיון עו"ד-לקוח

עו"ד דורון לוי / צילום: יח"צ
עו"ד דורון לוי / צילום: יח"צ

רשות המסים רשאית לעיין בחומר שנתפס במשרדו של עו"ד דורון לוי במסגרת חקירתו בחשד כי סייע לאחים דיין בהעלמות מס בהיקפי עתק; זאת, בכפוף למספר סייגים - כך קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב, אשר דחה את טענתו של עו"ד דורון לוי לחיסיון עורך דין-לקוח על המסמכים. 

סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט חגי ברנר, התייחס במהלך ההחלטה גם לשאלה האם עולה מהמסמכים דבר המעיד על כוונה פלילית מצידו של עו"ד דורון לוי, וכאן הקביעות שלו נטו פחות לטובת רשות המסים, כאשר קבע לגבי חלק מהמסמכים כי "מתוך הרישומים לא ניכרת כל כוונה לעבור עבירה פלילית, ואין בהם ראיה על הפיכתו של עו"ד דורון לוי עצמו שותף לעבירה פלילית".

פסק הדין ניתן בבקשת רשות המסים להורות לעו"ד דורון לוי לאפשר עיון בחומרים שנתפסו במהלך חיפוש שנערך במשרדו. ברקע הבקשה עומדת חקירה פלילית המתנהלת נגד האחים אמיר ויצחק דיין בחשד לביצוע עבירוֹת של השמטת הכנסות והלבנת הון בהיקף של כ-670 מיליון שקל.

על-פי החשד, האחים דיין הציגו בחודש יוני 2015 מצג כוזב בפני פקיד השומה, לפיו נכסים שהיו בבעלותם לפני שנת 2015, בשווי של כ-670 מיליון שקל כאמור, הם נכסיה של נאמנות שהוקמה בשנת 2002 על-ידי אזרח ותושב צרפת בשם ז'ק מלכה, שהוא גם אבי אשתו לשעבר של יצחק דיין, שהתגרשה ממנו בשנות ה-90 של המאה הקודמת. לפי אותו מצג, מלכה הוא גם הנאמן והנהנה העיקרי מאותה נאמנות.

על בסיס הצהרה זו, אשר לסברת רשות המסים היא הצהרה כוזבת, נחתם הסכם שומה בין נאמנות מלכה לבין רשות המסים, לפיו שילמה הנאמנות מס מופחת בסכום של 2.2 מיליון שקל בלבד, והאחים דיין קיבלו מגן מס מלא לכלל נכסי הנאמנות הנטענים, מה שאיפשר להם למשוך בשנים 2016-2018 מתוך נכסי הנאמנות סכום של למעלה מ-80 מיליון שקל ללא חבות במס.

עו"ד דורון לוי נחקר על-ידי נציגי הרשות בקשר למעורבותו בפרשה, ובמקביל נערך חיפוש במשרדו, שבמהלכו נתפסו קלסר, מספר מַחברות ותיקיית מסמכים, מכשיר טלפון נייד של עו"ד לוי וכן חומר מחשב שהועתק מתוך מחשבו.

עו"ד לוי טען כי על כלל החומרים הללו חל חיסיון עורך דין-לקוח. עוד טען עו"ד לוי להגנתו כי הוא התחיל לכַּהן כ"מגן הנאמנות" (מעמד משפטי של מי שמופקד על ניהול נכסי הנאמנות) רק בשנת 2016 או 2017, וכי רק משנת 2020 ואילך הֵחל להעניק שירותים משפטיים לנאמנות מלכה. זאת, חרף העובדה כי החוקרים תפסו בביתו של יצחק דיין מסמך בשפה הצרפתית מיום 4.12.2002, בו נכתב כי עו"ד לוי הוא מגן הנאמנות.

רשות המסים פנתה לבית המשפט המחוזי בבקשה כי יתיר לה לעיין במסמכים שנתפסו בהתאם למנגנון הקבוע בסעיף 235ג לפקודת מס הכנסה, לפיו עו"ד הטוען לחיסיון על מסמכים שנתפסו על-ידי רשות המסים במשרדו, רשאי לפנות לבית המשפט ולבקש כי לא יותר עיון בהם. הגם שעל-פי הסעיף עו"ד לוי היה אמור להגיש את הבקשה, רשות המסים הקדימה והגישה אותה בעצמה, ועל עו"ד לוי הוטל הנטל להוכיח מדוע המסמכים חוסים תחת חיסיון עורך דין-לקוח.

החלטת בית המשפט התמקדה בקלסר הכולל 40 מסמכים הקשורים לפרשה הנחקרת.

המחלוקת המרכזית בין רשות המסים לבין עו"ד לוי סבבה סביב השאלה האם החיסיון נתון אך ורק למלכה כלקוח (כפי שטוענת רשות המסים) - או שהוא נתון גם לכל מי שפעל או התיימר לפעול מטעמו (כנטען על-ידי עו"ד לוי), ובכלל זאת לעורכת דין קפריסאית שלטענת עו"ד לוי הציגה את עצמה כמי שפועלת מטעמו של מלכה, וכן לאמיר דיין, ליצחק דיין ולכל מי שפעל בשמם ומטעמם, לרבות עורכי דין ורואי חשבון.

השופט ברנר ציין בפסק הדין כי הוראות סעיף 48 לפקודת הראיות והוראות סעיף 90 לחוק לשכת עורכי הדין, יחד עם הוראות סעיף 235א לפקודת מס הכנסה והפּסיקה שהתייחסה אליהן, מעלות כי החיסיון בכל הנוגע לענייני מיסוי מצומצם יותר מהחיסיון "הרגיל" של עורך דין-לקוח, ועל כן דברים שהוחלפו בין עו"ד לוי לבין כל אדם אחר מלבד מלכה עצמו, אף אם אותו אדם התיימר לפעול בשמו או מטעמו של מלכה אינם מוגנים בחיסיון עורך דין-לקוח.

סגן הנשיא דחה את טענת עו"ד לוי לפיה הלקוחות הזכאים להגנת החיסיון אינם רק מלכה והנאמנות, אלא גם הנהנים על-פיה, כלומר אמיר ויצחק דיין, וקבע כי "בצדק טוענת באת-כוח הרשות כי הסכם השומה הנחשד כהסכם המבוסס על מצגים כוזבים, נכרת עם הנאמנות ולא עם הנהנים. כמו כן, הנישום היא הנאמנות ולא הנהנים".

השופט ברנר הוסיף כי עו"ד לוי עצמו הודה במהלך הדיון בפניו כי בזמן אמת לא ראה את אמיר ויצחק דיין כלקוחותיו לעניין הטיפול בענייני הנאמנות, גם כאשר הללו נועצו עימו בקשר לענייני הנאמנות. "מבחינתו שלו, הלקוחות היו אך ורק מלכה והנאמנות. זו האחרונה גם הייתה מי ששילמה את שכר-טרחתו של המשיב, וזו אינדיקציה נוספת לכך שבכל הנוגע לענייני הנאמנות, היא, ולא אמיר ויצחק דיין, הייתה הלקוחה של המשיב. מכאן שהזכאים להגנת החיסיון הם אך ורק הנאמנות ויוצרה, מלכה", ציין ברנר.

עוד הזכיר השופט כי גם מסמכים שהוחלפו בין הלקוח עצמו לבין עורך דינו, ואשר לכאורה החיסיון היה אמור לחול עליהם גם בהקשר לחקירות מס, אינם מוגנים מפני עיון, והחיסיון איננו חל עליהם, אם מדובר בדברים שנמסרים על רקע כוונה לעבור עבירה פלילית; בייעוץ לביצוע עבירה; כאשר עורך הדין הופך עצמו שותף לעבירה פלילית; וכאשר לא מדובר במידע בעל קשר ענייני לשירות המקצועי.

החיסיון חל על דברים שהעביר הלקוח, הוא ולא מלאך או שרף

באשר למסמכים שבמחלוקת, סגן הנשיא ברנר קבע כי אף לא אחד מבּין המסמכים המצויים בקלסר המדובר לא נמסר לעו"ד לוי על-ידי מלכה עצמו.

למעשה, עו"ד לוי, שלטענתו החל לייעץ לנאמנות בשנת 2020, לא נפגש עם מלכה "אלא פעמים ספורות בלבד". על-פי פסק הדין, הפגישה הראשונה שלהם התקיימה בג'נבה ב-20,02 והיה מדובר ב"פגישה קצרה וסתמית". פגישה קצרה נוספת נערכה בין השניים מספר חודשים מספר חודשים לאחר מכן בישראל, ופגישה שלישית התקיימה בשנים 2017 או 2018. רק בשנת 2020, בעקבות הודעתה של רשות המסים בדבר כוונתה לפתוח את הסכם השומה משנת 2015 ולערוך בדיקה בעניין, פנתה עורכת דין קפריסאית בשמה של הנאמנות אל עו"ד לוי וביקשה ממנו להיכנס לעובי הקורה ולייעץ לנאמנות.

"בשונה מהחיסיון היותר רחב לפי סעיף 48 לפקודת הראיות, החל גם על מסירת מסמכים מטעמו של בעל החיסיון, הרי שהחיסיון לפי סעיף 235א לפקודת מס הכנסה הוא צר יותר, וחל רק על דברים שהוחלפו עם הלקוח עצמו, הוא ולא מלאך, הוא ולא שרף, ובענייננו, עם מלכה, הוא ולא אחר", קבע השופט ברנר.

עוד ציין השופט כי אף לא אחד מבּין המסמכים בקלסר המדובר - מלבד מסמך אחד המהווה אסופת מסמכים שעליהם חתם ככל הנראה ז'ק מלכה, ועל כן הם מוגנים בחיסיון - הוא בגֶדר חילופי דברים בין הלקוח לבין עו"ד לוי.

עם זאת, נקבע כי הקלסר כולל מסמכים שמופיעים על גביהם רישומים בכתב-יד, ככל הנראה של עו"ד לוי, ועל כן הרישומים עצמם חסויים (בהיותם תרשומות עצמיות).

השופט ציין עוד כי בקלסר קיים אוסף של הסכמי הלוואה בין אמיר דיין ויצחק דיין, וכן בינם לבין צדדים שלישיים, אלא שהעובדה שמסמכים אלה מצויים בתוך קלסר ייעודי של ענייני הנאמנות בלבד, מעידה כי לא מדובר בייצוג משפטי אישי של השניים שיכול היה להיות מוגן בחיסיון עורך דין-לקוח אישי שלהם עצמם. 

במסגרת ההחלטה, ולאחר שעיין במסמכים, התייחס השופט כאמור גם לשאלה האם עולה מהם כוונה פלילית או מעורבות של עו"ד דורון לוי בעבירות פלילית שבהן נחשדים האחים דיין. בעניין זה קבע ברנר, בין היתר, כי מתוך התרשומות העצמיות שכתב עו"ד דורון לוי לעצמו בקשר לעסקי הנאמנות "לא ניכרת כל כוונה לעבור עבירה פלילית, ואין בהן ראיה על הפיכתו של המשיב (עו"ד לוי, א' ל"ו) עצמו שותף לעבירה פלילית, ולכן חיסיונם בעינו עומד, ואין להתיר את העיון בהם".

אותה קביעה של השופט חוזרת על עצמה בנוגע למספר מסמכים בתוך הקלסר, כאשר הוא קובע שוב ושוב כי "המסמך עצמו איננו חסוי, אך הרישומים על גביו חסויים ואינם מצביעים על ביצוע או שותפות לעבירה פלילית", וכי "עיון במסמך גופו מגלה כי אין בו ראיה כלשהי בדבר כוונה לעבור עבירה פלילית או בדבר הפיכתו של המשיב עצמו שותף לעבירה פלילית. משכך, מדובר במסמך חסוי שאין להתיר לרשות לעיין בו".

לבסוף, השופט קבע כי העיון במסמכים שבקלסר יּותר לרשות המסים, בכפוף לסייגים שקבע; וכי לשם כך, הקלסר יימסר לידיהם של באי-כוח עו"ד לוי ובאי-כוח רשות המסים יחדיו. 

*** חזקת החפות: עו"ד דורון לוי וכן האחים איציק ואמיר דיין הם בגדר חשודים בלבד. מדובר בשלב מקדמי בהליך הפלילי, הם לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.

צרו איתנו קשר *5988