בעקבות חשיפת גלובס: משרד הביטחון שילם 1.7 מיליון שקל עבור דוחות תנועה של חיילי צה"ל

לאחרונה נחשף בגלובס כי בשנתיים החולפות הצטברו 3,411 קנסות בגין עבירות תנועה של חיילים בשירות קבע ועובדי משרד הביטחון, וכי המשרד נמנע מלהסב את הדוחות על שם הנהגים שביצען את העבירות • כעת שולמו חלק מהקנסות - ע"י משרד הביטחון עצמו, ולא ע"י הנהגים

אמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון / צילום: שלומי יוסף, גלובס
אמיר אשל, מנכ"ל משרד הביטחון / צילום: שלומי יוסף, גלובס

משרד הביטחון שילם לאחרונה 1.7 מיליון שקל בגין דוחות תנועה שניתנו לנהגים בכלי רכב צה"ליים, לא מבצעיים. מדובר בתשלום חלקי ביותר, שבוצע בעקבות חשיפת גלובס מאוקטובר 2020, לפיה בשנתיים החולפות הצטברו 3,411 קנסות בגין עבירות תנועה שניתנו לחיילים בשירות קבע ולעובדי משרד הביטחון שנהגו ברכבים אזרחיים של המשרד. אז פרסמנו כי משרד הביטחון לא שילם אפילו קנס אחד, וכן נמנע מלהסב את הדוח על שם הנהג שביצע את העבירה.

בעקבות הפרסום בגלובס התקיימו מספר ישיבות בין משרד הביטחון וצה"ל לבין משטרת ישראל והמרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה.

מלכתחילה מסרו בצה"ל בתגובה לפרסום בגלובס כי "צה"ל אוכף את הדין כלפי משרתים שעברו עבירות תעבורה, ופועל למיצוי הדין עימם. אכיפת עבירות התעבורה בצה"ל נמרצת ומחמירה יותר מאשר במערכת האזרחית ומובילה במקרים רבים לעונשים חמורים... בנוסף, בצה"ל מתקבלים דוחות תנועה רבים שנרשמו על-ידי משטרת ישראל. הדוחות מועברים לצה"ל כ'דוחות תאגיד', כלומר אינם נרשמים על שם נהג מסוים.

"בצה"ל קיים מנגנון לאיתור הנהגים מבצעי העבירה ולהסבת הדוחות על שמם. לאחר מכן הדוח נבחן, ומתקבלת החלטה לגבי אופן הטיפול בו, בהתאם למדיניות האכיפה בצה"ל. רובם המכריע של דוחות התנועה מובילים להגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי לתעבורה. בפני בית הדין הצבאיים לתעבורה מתנהלים כל שנה אלפי תיקים".

גם בישיבות הבין-משרדיות טענו במערכת הביטחון כי העניין מטופל במערכת השיפוט הצבאי, ולכן אין הצדקה בתשלום הקנסות המהווה עונש על גבי עונש. אלא שבדיקה מלמדת כי מתוך אלפי הדוחות, ישנם 600 דוחות שגם מערכת הביטחון מודה כי לא נאכפה במסגרת הדין הצבאי.

לאור זאת, משרד הביטחון העביר את התשלום בסך 1.7 מיליון שקל, כאשר להסכמת כל הצדדים אין מחלוקת שמבצעי העבירות לא נשפטו במסגרת הליך שיפוט צבאי. אולם כל הקנסות הללו שולמו על-ידי משרד הביטחון עצמו, ולא על-ידי הנהגים שביצעו את העבירות.

מעבר לכך, לפי הנתונים שהגיעו לגלובס, פרויקט גביית הקנסות טרם הסתיים, ונותר עוד להסדיר את יתרת החוב המורכב מלא פחות מ-2,000 דוחות תנועה, שמצויים בדין ודברים בין צה"ל למשטרת ישראל בכל הנוגע לסטטוס הטיפול המשפטי בהם.

באוקטובר 2020 חשפנו כי המשטרה חילקה בשנתיים האחרונות את אלפי הדוחות לעובדי משרד הביטחון שנמצאו מבצעים עבירות נהיגה מסכנות חיים, כגון מעבר באור אדום, נהיגה במהירות מופרזת ושימוש בטלפון במהלך הנהיגה. המשטרה העבירה את הקנסות לאכיפת משרד הביטחון על-ידי המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה. מאחר שהרכבים שבהם בוצעו, העבירות רשומות על שם משרד הביטחון, ולא על שמות נהגים פרטיים, והקנסות מועברים לטיפול המשרד. אולם הקנסות הולכים ונערמים, ומשרד הביטחון לא עושה דבר כדי לפרוע אותם.

הסבת העבירה לנהג

על-פי תיקון לפקודת התעבורה משנת 2008, אם נעברה ברכב עבירת קנס, ובעל הרכב הוא תאגיד, יהיה שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מהשיעור שנקבע לאותה עבירה בצו. זאת, אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד. תיקון זה נועד לתמרץ כלכלית את האחראים בתאגיד לדווח למשטרה מי הנהג מטעמה שביצע את העבירה, על-מנת שישלם בעצמו את הקנס, ועל-מנת שמשטרת ישראל תוכל לרשום לחובתו "נקודות" בגין עבירת התנועה.

בעקבות תיקון זה חלה עלייה משמעותית בקנסות שבגינם התאגידים מודיעים למשטרה מי ביצע את העבירה. אולם משרדי הממשלה נותרו מאחור. כיוון מדובר בכסף ציבורי, משרדי הממשלה בחרו להתעלם ולא לשלם את הדוחות מיד. גם לאחר שהקנסות נצברו, המשרדים שילמו באופן מרוכז את הקנסות, ולא הנהגים שביצעו את העבירות שזכו לחסינות מן ההפקר. כך העבירה הממשלה את הכספים מיד ימין ליד שמאל, כאשר התכלית ההרתעתית לא מתקיימת.

בעקבות כך נכנסה לתוקף הוראת תכ"ם (תקנון כספים ומשק) המחייבת את משרדי הממשלה להסב את הקנס על שם הנהג שביצע את העבירה. אולם הוראה זו נותרה בדרך-כלל אות מתה.

לפני כשנתיים החליט יהונתן קריאף, ראש צוות תאגידים במרכז לגביית קנסות, לשים סוף למצב האבסורדי. הוא פנה לחשב הכללי במשרד האוצר והצליח לקבוע הוראת תכ"ם חדשה המחייבת את אחראי התחבורה בכל משרד ממשלתי לבדוק אחת לחודש את החובות הרשומים על שם המשרד באמצעות אתר האינטרנט של המרכז לגביית קנסות. לצורך כך קיים "האזור האישי" באתר האינטרנט של המרכז לגביית קנסות, שאיפשר לאחראי התחבורה במשרד ממשלתי מסוים להיות חשוף לכל הדוחות הרשומים על שם המשרד.

הדרישה לבדוק את מצבת הקנסות אחת לחודש, נובעת מכך שעל-פי החוק לא ניתן להסב את הדוח על שם הנהג שביצע את העבירה, אלא בתוך 90 יום ממועד קבלת הקנס.

גורם במרכז לגביית קנסות אומר כי בעקבות שינוי הוראת התכ"ם חל שינוי מהותי בהתנהלות משרדי הממשלה, וכיום קרוב ל-100% מהקנסות לרכבים ממשלתיים מוסבים על-ידי אחראי הרכב במשרד על שם הנהג שביצע את העבירה.

אולם במשרד הביטחון, כאמור, זהו אינו המצב. פועל יוצא של התנהלות זו, כאמור, הוא שמשרד הביטחון מאפשר לעובדיו ולאנשי הקבע של צה"ל לבצע עבירות מסכנות חיים, זאת ללא שום פיקוח של משטרת ישראל וללא יכולת של המשטרה לשלול את רישיונו של הנהג מבצע העבירה או לשלוח אותו להשתלמות נהיגה מונעת וכיוצא באלה.

לפני כשנתיים פנה מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, למנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי אדם, ואיים כי אם לא ישולמו הקנסות באופן מיידי, הרשות תעקל את החשבון של משרד הביטחון בבנק ישראל. בעקבות האיום בעיקול, שילם משרד הביטחון מיליונים רבים, אולם אף אחד מהדוחות לא הוסב על שם הנהג שביצע את העבירה. בנוסף, מאז אותה העברה מרוכזת של תשלומי קנסות לפני כשנתיים, המשיכו הקנסות להיצבר ולא שולמו.

כעת, שוב, שילם משרד הביטחון, אולם שוב הקנסות לא הוסבו על שם הנהג העבריין.

משרד הביטחון מסר בתגובה כי למעלה מ-80% מתוך 3,249 דוחות כבר טופלו כנדרש אל מול הנהגים על-ידי המשטרה הצבאית, בהתאם לחוק ולהסדר הקיים עם משטרת ישראל, וזאת בניגוד לנטען בכתבה הקודמת.

עוד נמסר כי 600 דוחות לא התקבלו בצה"ל, ולכן לא טופלו (בבדיקה מול דואר ישראל נמצא כי דוחות אלה נשלחו לצה"ל, אך לא התקבלו אצלו בפועל).

לפיכך, משרד הביטחון ומשטרת ישראל הגיעו להסדר פשרה ביחס לדוחות אלה בלבד. במקביל נמצא פתרון טכנולוגי אשר יאפשר שיתוף מידע בין שני הגופים ואשר אמור למנוע מקרים דומים בעתיד.

יודגש כי הטיפול בעבירות תעבורה של אנשי צבא וחיילים מתבצע על-ידי המשטרה הצבאית, שפועלת לאיתור הנהג, איסוף הראיות ממשטרת ישראל והעמדתו לדין משמעתי או לחילופין בבית הדין הצבאי לתעבורה.