עובדי משרד הביטחון קיבלו אלפי דוחות תנועה בסכום של מיליונים. מי לא טרח לשלם?

בשנתיים החולפות הצטברו 3,411 קנסות בגין עבירות תנועה שניתנו לחיילים בשירות קבע ולעובדי משרד הביטחון שנהגו ברכבים אזרחיים של המשרד • משרד הביטחון לא שילם אפילו קנס אחד • המשרד גם נמנע מלהסב את הדוח על שם הנהג שביצע את העבירה

מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. חלף המועד להסבת הדוחות על שם הנהג / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. חלף המועד להסבת הדוחות על שם הנהג / צילום: שלומי יוסף, גלובס

במשך שנתיים משרד הביטחון לא שילם אפילו לא קנס אחד מתוך 3,411 קנסות התעבורה שניתנו לנהגים שנסעו ברכבים אזרחיים של המשרד ושל צה"ל בשנתיים החולפות. הקנסות האמירו עד כה לסכום של מעל ל-12 מיליון שקל. כך חושף לראשונה "גלובס".

על פי נתונים שהגיעו לידי "גלובס", המשטרה חילקה בשנתיים האחרונות את אלפי הדוחות לעובדי משרד הביטחון שנמצאו מבצעים עבירות נהיגה מסכנות חיים, כגון מעבר באור אדום, מהירות מופרזת ושימוש בטלפון במהלך הנהיגה. המשטרה העבירה את הקנסות לאכיפת משרד הביטחון על ידי המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה.

מאחר שהרכבים שבהם בוצעו העבירות רשומים על שם משרד הביטחון, ולא על שמות נהגים פרטיים, הקנסות מועברים לטיפול המשרד. אולם הקנסות הולכים ונערמים, ומשרד הביטחון לא עושה דבר כדי לפרוע אותם.

הסבת העבירה לנהג

על פי תיקון לפקודת התעבורה משנת 2008, אם נעברה ברכב עבירת קנס ובעל הרכב הוא תאגיד, יהיה שיעור הקנס בשל עבירת הקנס גבוה פי ארבעה מן השיעור שנקבע לאותה עבירה בצו. זאת, אלא אם כן האחריות אינה חלה על תאגיד. תיקון זה נועד לתמרץ כלכלית את האחראים בתאגיד לדווח למשטרה מי הנהג מטעמה שביצע את העבירה על מנת שישלם בעצמו את הקנס, ועל מנת שמשטרת ישראל תוכל לרשום לחובתו "נקודות" בגין עבירת התנועה.

בעקבות תיקון זה חלה עלייה משמעותית בקנסות שבגינם התאגידים מודיעים למשטרה מי ביצע את העבירה. אולם משרדי הממשלה נותרו מאחור. כיוון מדובר בכסף ציבורי, משרדי הממשלה בחרו להתעלם ולא לשלם את הדוחות מיד. גם לאחר שהקנסות נצברו, המשרדים שילמו באופן מרוכז את הקנסות ולא הנהגים שביצעו את העבירות שזכו לחסינות מן ההפקר. כך העבירה הממשלה את הכספים מיד ימין ליד שמאל, כאשר התכלית ההרתעתית לא מתקיימת.

בעקבות כך, נכנסה לתוקף הוראת תכ"ם (תקנון כספים ומשק) המחייבת את משרדי הממשלה להסב את הקנס על שם הנהג שביצע את העבירה. אולם הוראה זו נותרה בדרך כלל אות מתה.

לפני כשנה וחצי, החליט יהונתן קריאף, ראש תחום תאגידים במרכז לגביית קנסות, לשים סוף למצב האבסורדי. הוא פנה לחשב הכללי במשרד האוצר והצליח לקבוע הוראת תכ"ם חדשה המחייבת את אחראי התחבורה בכל משרד ממשלתי לבדוק אחת לחודש את החובות הרשומים על שם המשרד באמצעות אתר האינטרנט של המרכז לגביית קנסות. לצורך כך קיים "האזור האישי" באתר האינטרנט של המרכז לגביית קנסות שאיפשר לאחראי התחבורה במשרד ממשלתי מסוים להיות חשוף לכל הדוחות הרשומים על שם המשרד.

הדרישה לבדוק את מצבת הקנסות אחת לחודש, נובעת מכך שעל פי החוק לא ניתן להסב את הדוח על שם הנהג שביצע את העבירה אלא בתוך 90 יום ממועד קבלת הקנס.
גורם במרכז לגביית קנסות אומר כי בעקבות שינוי הוראת התכ"ם חל שינוי מהותי בהתנהלות משרדי הממשלה, וכיום קרוב ל-100% מהקנסות לרכבים ממשלתיים, מוסבים על ידי אחראי הרכב במשרד על שם הנהג שביצע את העבירה.

אולם במשרד הביטחון, זהו אינו המצב. בשנתיים החולפות לא שולם ולו קנס אחד מתוך כ-3,400 הקנסות שניתנו בגין עבירות שבוצעו באמצעות רכבים אזרחיים של משרד הביטחון.

פועל יוצא של התנהלות זו, כאמור, הוא שמשרד הביטחון מאפשר לעובדיו ולאנשי הקבע של צה"ל לבצע עבירות מסכנות חיים. זאת, ללא שום פיקוח של משטרת ישראל, וללא יכולת של המשטרה לשלול את רישיונו של הנהג מבצע העבירה או לשלוח אותו להשתלמות נהיגה מונעת וכיוצא באלה.

אחריות אישית פלילית

לפני כשנתיים פנה מנהל רשות האכיפה והגבייה, תומר מוסקוביץ, למנכ"ל משרד הביטחון דאז, אודי אדם, ואיים כי אם לא ישולמו הקנסות באופן מיידי, הרשות תעקל את החשבון של משרד הביטחון בבנק ישראל. בעקבות האיום בעיקול, שילם משרד הביטחון מיליונים רבים, אולם אף אחד מן הדוחות לא הוסב על שם הנהג שביצע את העבירה. בנוסף, מאז אותה העברה מרוכזת של תשלומי קנסות לפני כשנתיים, המשיכו הקנסות להיצבר ולא שולמו.

לפני כחודש פנה מנהל המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה הגבייה, דורון תשתית, למנכ"ל משרד הביטחון אמיר אשל. במכתבו כתב תשתית כי "בשל פרק הזמן הארוך שעבר מאז הטלת הקנס לא תתאפשר הסבת הקנסות על שם הנהגים שנהגו בפועל ברכבים. כתוצאה מכך שהקנסות מגיעים על שם המשרד, הרי שעליכם לשלם סכום הגבוה פי ארבעה מאשר היה משלם הנהג שנהג ברכב בזמן ביצוע העבירה".

תשתית הוסיף וכתב כי "חמור מכך הוא שללא הסבת הדוח על הנהג, לא נזקפות לחובתו הנקודות בגין ביצוע העבירה, ובכך גדל הסיכון הנובע ממנו למשתמשי הדרך". תשתית ציין כי הוא לא רואה סיבה לכך שמשרד הביטחון נמנע באופן גורף מטיפול בהסבת הדוחות על שם הנהגים העבריינים.

בסיום מכתבו רמז תשתית כי אם משרד הביטחון לא ישלם את הקנסות, המרכז לגביית קנסות לא יהסס להביך את משרד הביטחון ולהטיל עיקול על חשבון הבנק שלו בבנק ישראל.

השבוע ציטט שופט בית המשפט העליון, יוסף אלרון, פסק דין של נשיא העליון בדימוס אהרן ברק, שמתייחס לאחריות של בעל רכב לעבירות תנועה שביצע מי שנהג ברכב. זאת, במסגרת החלטה שנגעה לחברה להשכרת רכב.

לפי פסק הדין, "כאשר לבעל הרכב מספר ניכר של כלי רכב, יש הנחה, כי בעל הרכב יודע מיהו הנוהג וצריך לדעת לזהותו: עליו לשמור על זהות הנוהג, ואם הוא נמנע מכך, רואים אותו עצמו כאילו נהג ברכב".

בפסק הדין מצוין כי "אחריות זו של (בעל הרכב, א’ ג’) היא אחריות פלילית-אישית מוחלטת. היא אישית, שכן הבעלים נמצא אחראי בגין מחדליו באי-ידיעה על דבר זהותו של הנוהג ובאי-שמירת רישומים בעניין זה. אין זו אחריות פלילית שילוחית, שכן הבעלים אחראי גם אם אין לו כל קשר עם הנוהג". בפסק הדין מודגש כי "הבעלים משתחרר מאחריותו (לעבירות התנועה שביצע מי שנהג ברכב, א’ ג’) דווקא כאשר בידו לזהות את הנוהג בפועל, גם אם נוהג זה הוא עובד או שלוח".

שופט העליון אלרון הוסיף בהחלטתו, שנגעה כאמור לחברה להשכרת רכב, כי "רציונל זה מתחזק ביתר שאת מקום שמדובר בחברה שכל עיסוקה הוא השכרת רכבים, וניתן לצפות כי בידיה מערך מתאים לניטור קנסות המוטלות על שוכרי הרכב והמרתם על כתפי הלקוחות". לתשומת לבו של משרד הביטחון. 

משהב"ט: כל הדוחות שלא שלומו הם של חיילי קבע

מדוברות משרד הביטחון נמסר בתגובה כי "כל אותם 3,411 קנסות הינם של חיילים בשירות קבע בצה"ל, ואילו כל קנסות של עובדי משרד הביטחון משולמים כסדרם, ואלו שולמו גם בשנתיים האחרונות". נתונים שהגיעו לידי "גלובס" מפריכים לחלוטין טענה זו. זאת, משום שבכל השנתיים האמורות לא שולם אף קנס של משרד הביטחון.

דובר צה"ל מסר בתגובה כי "צה"ל אוכף את הדין כלפי משרתים שעברו עבירות תעבורה, ופועל למיצוי הדין עימם. אכיפת עבירות התעבורה בצה"ל נמרצת ומחמירה יותר מאשר במערכת האזרחית, ומובילה במקרים רבים לעונשים חמורים. כך, המשטרה הצבאית עורכת באופן שוטף פעילויות אכיפה, סמויות וגלויות. דוחות תעבורה שנרשמים על ידי המשטרה הצבאית מטופלים על ידי המפקדים או על ידי גורמי האכיפה, בהתאם לנסיבות העבירה.

"בנוסף, בצה"ל מתקבלים דוחות תנועה רבים שנרשמו על ידי משטרת ישראל. הדוחות מועברים לצה"ל כ'דוחות תאגיד', כלומר אינם נרשמים על שם נהג מסוים. בצה"ל קיים מנגנון לאיתור הנהגים מבצעי העבירה, ולהסבת הדוחות על שמם. לאחר מכן, הדוח נבחן ומתקבלת החלטה לגבי אופן הטיפול בו. בהתאם למדיניות האכיפה בצה"ל. רובם המכריע של דוחות התנועה מובילים להגשת כתב אישום לבית הדין הצבאי לתעבורה. בפני בית הדין הצבאיים לתעבורה מתנהלים כל שנה אלפי תיקים. 

"הרשעות בבית הדין הצבאיים לתעבורה מוזנות במרשם הפלילי התעבורתי המנוהל במערכת האזרחית. הרישום מוביל לרישום נקודות לנהג, בהתאם לכללים המקובלים לכך. 

צרו איתנו קשר *5988