משקיעי הביטקוין הישראלים זוכים בעוד ניצחון משפטי, הפעם מול בנק מרכנתיל

ביהמ"ש קיבל את תביעתם של רועי ויפעת ערב נגד מרכנתיל דיסקונט •  פסק הדין התקדימי קובע כי הבנק לא יוכל למנוע מבני הזוג להפקיד בחשבונם כ-2 מיליון שקל שצברו ממכירת ביטקוין • יו"ר איגוד הביטקוין: "נגמרו הימים שבנקים חוסמים כספים שמקורם בביטקוין כברירת מחדל"

בנק מרכנתיל דיסקונט בשדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: עינת לברון
בנק מרכנתיל דיסקונט בשדרות רוטשילד בתל אביב / צילום: עינת לברון

הקונפליקט שבין החובה של בנקים בישראל לתת שירות ללקוחות לבין הרגולציה המוטלת עליהם בהתאם למניעת הלבנת הון, התעורר לא אחת בשנים האחרונות כאשר לקוחות ביקשו להפקיד בחשבונות הבנק שלהם כספים שמקורם במסחר בביטקוין או במטבעות דיגיטליים אחרים.

כך קרה גם במקרה של בני הזוג רועי ויפעת ערב מהוד השרון, שבגינו תבעו השניים את בנק מרכנתיל דיסקונט - תביעה שהסתיימה השבוע, עם הינתן פסק דינה של השופטת לימור ביבי בבית המשפט המחוזי תל אביב.

פסיקתה של השופטת ביבי במקרה זה היא פסיקה תקדימית, חשובה ובעלת ערך רב לציבור הרחב ולגופים הפיננסיים העוסקים בתחום המטבעות הדיגיטליים. הפרשה המשפטית הסבוכה התחילה בסוף 2017, כשמרכנתיל סירב לקבל לחשבון הבנק של בני הזוג סכום של כ-2 מיליון שקל, שמקורו במכירת ביטקוין באמצעות בורסת הקריפטו הישראלית Bit2C.

בפסק הדין קבעה כי השופטת כי הבנק לא ימנע מהתובעים להעביר לחשבון שלהם, שמתנהל אצלו, כספים שמקורם במכירת מטבעות דיגיטליים - כאמור, כ-2 מיליון שקל שמוחזקים עבור בני הזוג ערב בנאמנות בחשבון של Bit2C בבנק דיסקונט.

הרכישה: 250 מטבעות ביטקוין במחיר אפסי

במהלך הדיון המשפטי שארך כשנתיים וחצי ביקש היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לא פחות מחמש פעמים לקבל ארכה כדי למסור לבית המשפט את עמדתו. על-פי עמדת היועמ"ש, המוצגת בפירוט בפסק הדין, נדרש הבנק לבצע הערכת סיכון של הלקוח בכל מקרה ומקרה, על בסיס רשימת נסיבות מפחיתות סיכון שגובשה בעקבות הנחיית היועמ"ש, לפני שיחליט אם כן או לא לפתוח חשבון או לאפשר בו את ניהול הפעילות שמקורה במטבעות דיגיטליים.

המקרה של בני הזוג ערב מאפיין משקיעי קריפטו ישראלים רבים, שנתקלו בשנים האחרונות בסירוב מצד בנקים לאפשר להם להעביר לחשבונותיהם כספים שמקורם במכירת מטבעות קריפטו. רועי ויפעת ערב עתרו לבית המשפט באמצעות עורכת הדין יגואר אדוה גל, וביקשו כי יורה למרכנתיל לקבל לחשבונם המשותף את הכספים.

עו"ד ורו"ח יגואר אדוה גל / צילום: יפעת יפה
 עו"ד ורו"ח יגואר אדוה גל / צילום: יפעת יפה

מפסק הדין עולה כי עוד קודם לפתיחת החשבון במרכנתיל, העביר ערב 15 אלף שקל לחשבון הבנק של מני רוזנפלד, לימים יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי (שבאותה עת היה בעל עסק לחלפנות ביטקוין, שנסגר ב-2013), כדי שרוזנפלד ירכוש בעבורו ביטקוין. בכסף שהועבר נרכשו עבור התובעים כ-250 מטבעות ביטקוין (במחיר של כ-60 שקל לביטקוין) שהועברו לארנק דיגיטלי של ערב.

בשנים שחלפו מאז אותה רכישה, עלה מחירו של הביטקוין במאות אלפי אחוזים, והשבוע חצה לראשונה את רף ה-50 אלף דולר לביטקוין אחד.

במהלך השנים 2017-2013, לאחר עליית ערכו של הביטקוין, העביר ערב חלק מהחזקות הביטקוין לחשבון שפתח בבורסת Bit2C, לצורך המרת הביטקוין לשקלים. המטבעות שהועברו על-ידי ערב נמכרו על-ידי הבורסה, וערכם בשקלים הופקד בחשבון של Bit2C המתנהל בבנק דיסקונט, ובו הוחזק הכסף בנאמנות בעבור ערב.

בדצמבר 2017 ביקש ערב להעביר כ-2 מיליון שקל מחשבון ביטוסי בדיסקונט לחשבון שלו במרכנתיל. בפנייתו למרכנתיל ציין כי מקור הכספים הוא מכירת ביטקוין. ואולם, הבנק סירב להעברת הכספים וטען כי היא נוגדת את מדיניותו בכל הנוגע למסחר במטבעות קריפטו וגם את מדיניות איסור הלבנת הון שחלה על הבנק.

למרות תשובתו השלילית של הבנק, בין ינואר לאפריל 2018 העביר ערב מחשבון ביטוסי לחשבון שלו במרכנתיל 13 העברות בסכום כולל של 100 אלף שקל, מתוך הכספים שלו שמקורם במכירת ביטקוין.

באוגוסט 2018, כשנודע למרכנתיל על אותן העברות, שוחח נציג הבנק עם ערב, והוסכם ביניהם כי הבנק יסכים לקבל את ההעברות שבוצעו לפנים משורת הדין, אף שהן בניגוד למדיניות הבנק, וכי בעתיד לא תתאפשר כל העברת כספים שמקורם במסחר קריפטו. עוד הובהר לערב כי אם ימשיך בהעברות כאלה, ישקול הבנק את סגירת החשבון.

הסירוב: מרכנתיל מחזיר 700 אלף שקל

לטענת התובעים, בעקבות פסיקה עדכנית של בתי המשפט, הכוללת את החלטת בית המשפט העליון מפברואר 2018 בתביעה של חברת ביטס אוף גולד נגד בנק לאומי, ביקש ערב שוב להעביר כספים שמקורם במכירת ביטקוין לחשבון בבנק מרכנתיל.

לפיכך, ביולי 2018 ביצעו בני הזוג ערב העברה בסך כ-700 אלף שקל מחשבון Bit2C בדיסקונט לחשבונם במרכנתיל. ואולם, מרכנתיל איתר את ההעברה הזאת, וכבר באותו יום החזיר את הכסף לחשבון ביטוסי, בנימוק של "פעולה אסורה על-פי כל דין".

בפסק דינה הנפרס על פני 35 עמודים מציינת השופטת, בין השאר, כי "אשר לחקיקה הנוגעת למטבעות הדיגיטליים, הרי שהרגולטורים טרם הצליחו להדביק את מהירות ההתפתחות הטכנולוגית והחקיקה בנושא אסדרת הפעילות במטבעות הדיגיטליים טרם הושלמה, אלא שניתן לראות סנוניות של אסדרה ".

לדבריה, "התקדמות משמעותית הושגה ב-2 בפברואר 2021, עת ועדת החוקה אישרה את צו איסור הלבנת הון שייכנס לתוקפו בעוד 8 חודשים, יאפשר לנש"פים (נותני שירותים פיננסיים) מתן שירותים פיננסיים גם במטבעות דיגיטליים, והלכה למעשה, יש בו משום הכרה ולגיטימציה לפעילות בתחום".

בית המשפט: הבנק היה מחויב לתת שירות

על-פי פסק הדין, "בנסיבות שבהן התחוור כי הבנק, לאור מדיניותו הגורפת, כלל לא ביצע בדיקה קונקרטית ואף לא הצביע על חשש קונקרטי שעשוי להתקיים בעניינם של התובעים, הרי שסירובו למתן שירות אינו סביר, ודי בכך על-מנת להוביל לקבלת הסעד ההצהרתי המבוקש על-ידי התובעים".

נוסף על כך, נכתב בפסק הדין, "בכל הנוגע להעברה בסך 700 אלף שקל שביקשו התובעים לבצע, נטען כי זו בוצעה בדחיפות, הואיל ואחד החשבונות שנוהלו בעבור התובעים בחברת Bit2C נפרץ, ובשעה שהתובעים סברו כי לאור שינויי הפסיקה בנושא, יתרצה הבנק, יפעל בהתאם לשורת הדין ויאשר קבלת הכספים".

בפסק הדין דחתה השופטת ביבי את טענת הבנק, שלפיה השירות שביקשו התובעים לקבל ממנו אינו חיוני - כלומר, אינו שירות הנכלל מלכתחילה בגדר החובה למתן שירות הקבועה בחוק הבנקאות. לדברי השופטת, "אמנם כנטען על-ידי הבנק, התובעים ניסו להטעות את הבנק עת העבירו סך 100 אלף שקל מחולק ל-13 פעימות אשר כל אחת מהן נמוכה מ-10,000 שקל, וזאת על-מנת להסוות העברות אלו מהבנק.

זאת ועוד, הנני מוצאת כפגומה גם את התנהלות התובעים, שבניגוד להוראה מפורשת שניתנה להם על-ידי הבנק, ביקשו להעביר סך של כ-700 אלף שקל. עם זאת, אינני סבורה כי התנהלות זו יש בה כדי להצדיק סגירת חשבון הבנק או סירוב למתן שירות לתובעים - בהינתן שהבנק עצמו לא סבר בזמן אמת כי יש להטיל על התובעים סנקציה כאמור".

השופטת הוסיפה כי רק במסגרת ההליך המשפטי "העלה הבנק לראשונה טענתו ולפיה התנהלותם של התובעים מהווה בסיס לסירובו למתן שירות. בנסיבות אלו, הנני מוצאת טענה זו כטענה שנוצרה לשמו של ההליך המשפטי, אינה אותנטית - ומשכך, אין לקבלה".

בסופו של דבר, קבעה השופטת כי התביעה של בני הזוג ערב נגד בנק מרכנתיל מתקבלת, ולפיכך, "לא ימנע הבנק מהתובעים להעביר את הכספים נשוא הדיון - קרי הכספים המוחזקים על-ידי התובעים בחשבון Bit2C, שמקורם במכירת המטבעות הדיגיטליים אשר רכשו התובעים ומכרו באמצעות חברת Bit2C". השופטת העמידה את סכום ההוצאות הכולל שישלם בנק מרכנתיל לתובעים על סך של 20 אלף שקל.

המשמעות: "פסיקה המסמלת את השינוי"

עו"ד ורו"ח אדוה גל, שייצגה את בני הזוג ערב בתביעה, מסרה לגלובס כי "פסק הדין סולל את נתיב הכסף בחזרה לבנק, של משקיעי ביטקוין המבקשים לשלם מיסיהם כחוק, ומונע מהבנקים לשלול קטגורית את תחום המטבעות המבוזרים.

הבנקים יצטרכו לבחון כל נתיב כסף לגופו, וכל משקיעה לגופה, לשם קבלת כספים בחשבונות הבנק, כנדרש בחוק הבנקאות. פסק הדין בונה את הגשר הכספי בין עולם הביטקוין החדש לעולם הבנקאות הוותיק, בהתאם לתביעה".

עו"ד ורו"ח רון צרפתי, סמנכ"ל כספים ורגולציה בבורסת הקריפטו הישראלית Bit2C, אמר בשיחה עם גלובס כי "השופטת קובעת באופן נחרץ כי יש להרחיב את היקף התערבותו של בית המשפט בשיקול-דעתם של הבנקים, בהינתן 'שהחובות המוטלים על הבנקים בהתאם לחקיקה למניעת הלבנת הון וטרור וחששם מפני סנקציות חיצוניות, מובילים, בחלק מהמקרים, להיעדר מוטיבציה שלהם למתן שירות ללקוחותיהם', כפי שצוין בפסק הדין".

צרפתי מבקש להדגיש אמירה נוספת בפסק הדין, ולפיה "שתיקת הרגולטורים באשר לאופן שבו על התאגידים הבנקאיים לנהוג באשר ללקוחותיהם המתעסקים במטבעות דיגיטליים, יש בה כדי להוביל לשיתוקם של התאגידים הבנקאיים, שמונעים מתוך חשש מפני הטלת סנקציות, ומשכך, אין מנוס (שאם לא כן, ייפגע ציבור הלקוחות שלא יזכה לקבלת שירות חיוני) מהתערבות שיפוטית."

צרפתי מוסיף כי "ניתן ללמוד מדברי השופטת על הביקורת הקיימת והנכונה כלפי הרגולטורים בישראל, ובעיקר כלפי בנק ישראל (הפיקוח על הבנקים), אשר 'ממלא פיו מים' ולא נוקט מדיניות אקטיבית ופוזיטיבית לאסדרה מלאה של התחום במערכת הבנקאית, ושממשיך להיתלות באזהרות מפחידות ולא מבוססות שהוא פרסם בתחילת 2014".

מני רוזנפלד, יו"ר איגוד הביטקוין הישראלי, מסר בתגובה לפסק הדין: "ביטקוין צועד למיינסטרים, וההחלטה הזו של בית המשפט מקרבת אותו לשם. השופטת קבעה בצורה ברורה שהבנק לא יכול לסרב לקבל כספים רק כי מקורם במטבעות דיגיטליים.

הפסיקה הזו מצטרפת לשורה של צעדים, ובהם צו איסור הלבנת הון שאושר באחרונה, הנחיית היועץ המשפטי לממשלה ומסמך 'הדגלים האדומים' של הרשות לאיסור הלבנת הון, שהציבו את הכללים בתחום ומאפשרים למשתמשי ביטקוין לגיטימיים לפעול בחופשיות ולהימנע מחסימות הנובעות מתפיסה מיושנת או חוסר ידע. הפסיקה הזו, יותר מהכל, מסמלת את השינוי - ומראה כי גם בתי המשפט אומרים לבנקים: 'הימים שבהם חסמתם ביטקוין כברירת מחדל, הסתיימו'".

במענה לפניית גלובס מסר בנק מרכנתיל דיסקונט בתגובה: "אנו לומדים את פסק הדין".

ההצלחות האחרונות של משקיעי הביטקוין מול הבנקים

פברואר 2018
העליון: ביטס אוף גולד נגד לאומי
הפסיקה: הבנק אינו יכול למנוע באופן גורף מחברות העוסקות בהשקעות קריפטו לפעול בחשבונות אצלו


מאי 2018
המחוזי תל אביב: שלום סימון נגד בנק הפועלים
הפסיקה: סירוב הבנק לקבל כסף ממשקיעי ביטקוין אינו סביר, אם הוצגו מסמכים המעידים על מקורו

מרץ 2019
המחוזי תל אביב: ישראמיינרס נגד בנק אגוד
הפסיקה: מדיניות הבנק לסרב באופן גורף לעסקות קריפטו אינה סבירה ועליה להתבטל

פברואר 2021
המחוזי תל אביב: רועי ויפעת ערב נגד מרכנתיל
הפסיקה: הרחבת היקף התערבות בית המשפט בשיקול-דעתם של הבנקים בנוגע לשירות למחזיקי קריפטו