האוצר מייבש את תקציב ההכשרות המקצועיות ופוגע בעובדים

הפורום הכלכלי העולמי פרסם לאחרונה דוח העוסק בעתיד המשרות והמיומנויות של העתיד תוך מעקב אחר קצב השינוי • עפ"י הדוח צפויה מגמת האטה בצמיחה בשל גלי ההדף של מגפת הקורונה ובשל הצפי של חלוקת העבודה בין אנשים למכונות • קצב אימוץ הטכנולוגיה ימשיך להאיץ שינויים, ולכך תהיה השפעה ישירה על הביקוש בכישורים ומיומנויות עבודה

הכשרה מקצועית / צילום: תמר מצפי
הכשרה מקצועית / צילום: תמר מצפי

האוטומציה יחד עם המיתון הצפוי ממשבר הקורונה מוביל לשיבוש כפול בעולם העבודה, אשר ישפיע על הביקוש לכישורים וליכולות מצד העובדים. דוח הפורום הכלכלי העולמי שפורסם לאחרונה סקר עסקים ב-15 ענפים בקרב 26 מדינות ובחן את ההתאמות הנדרשות עד 2025, 43% מהארגונים דיווחו כי הם מתכננים לצמצם עובדים עקב שילוב הטכנולוגיה, 41% ירחיבו את השימוש בספקים חיצוניים, ורק % 34 מהארגונים מתכננים להרחיב את כוח העבודה עקב שילוב הטכנולוגיה. הצפי שעד 2025 הזמן שיושקע במשימות בעבודות המבוצעות על-ידי בני אדם ומכונות יהיה שווה.

מדינת ישראל לא נכללה בסקר האחרון, וידוע כי פריון העבודה בה נמוך ב-24% מהממוצע במדינות ה-OECD, והפער אינו מצטמצם בעשורים האחרונים. הפריון מושפע במידה רבה מההון האנושי, הנמדד באמצעות ההשכלה והכישורים של כוח העבודה; ממלאי ההון הפיזי ומהפריון הכולל, המשקף בין השאר חדשנות טכנולוגית, יעילות של תהליכי העבודה ועוד.

ההיסטוריה הכלכלית של ישראל מלמדת כי קצב גידולו של הפריון הכולל לא האיץ, ואף האט במידת מה, דווקא בשנים שבהן התחוללה מהפכת אינטרנט עולמית, וחלקו של מגזר ההייטק הישראלי בפעילות העסקית נסק.

לא ניתן לשלול את האפשרות שהמשק הישראלי ייהנה במיוחד מהשינויים הטכנולוגיים שבפתח, ובכך גם יסגור את הפער ברמת החיים בין ישראל לבין מדינות אחרות. אולם לממשלה יש תפקיד קריטי בהובלת רפורמות יעילות בתחומי החינוך, ההכשרה והתשתיות, ובשיפור של הסביבה העסקית. יתר על כן, דוחות כלכליים מצביעים על היערכות לעולם הדיגיטלי כהשקעה במיומנויות האוכלוסייה.

המגזר הציבורי צריך לתמוך בהכשרות והסבות מקצוע

על-פי הדוח העולמי, רק 21% מהמעסיקים מצליחים לעשות שימוש בכספים ציבוריים כדי לעזור לעובדים שלהם בהכשרות מחדש. המגזר הציבורי צריך לייצר תמריצים והשקעות, כדי שמעסיקים יוכלו לייצר למידה והכשרות מחדש לעובדים שלהם, וזאת כדי לעזור לעובדים לרכוש מיומנויות וכישורים נדרשים ולהישאר בעולם התעסוקה.

בקיץ האחרון משרד האוצר הביא לאישור הממשלה תקציב של 1.35 מיליארד שקל להכשרה מקצועית, שהלך והתכווץ וכיום עומד על 275 מיליון שקל. עד כה מדווח כי הועברו כ-50 מיליון שקל לאגף ההכשרות. רק שמשרד האוצר הקצה את הסכום לא רק להכשרה מקצועית, אלה לתגבור מערך שירות התעסוקה וכן לפרויקטים דרך רשות החדשנות, מסלולי עידוד תעסוקה במשרד הכלכלה ועידוד לימודי הנדסאות ולימודי תואר ראשון במקצועות נדרשים במשק.

מי שהצליח לעקוב אחר גלגלו של התקציב, מבין שהטיפול בהיקפי האבטלה הקיימים, לצד המענה לעובדים קיימים ברמת מיומנות נמוכה, מדאיג בעיקר את מי שמנסה לשרוד את השינויים בשוק העבודה. נראה כי האוצר מייבש את תקציבי האגף להכשרה מקצועית במדינת ישראל באופן שיטתי, ואם לא די בכך, בימים אלה הוקמו מספר מנגנונים מפוצלים שמטרתם לתקשר עם המעסיקים ולתת מענה לביקושים הנדרשים. מינהלת מעסיקים חדשה בזרוע העבודה מנהלת תעסוקה במשרד האוצר ואגף הכשרות שפועל תחת זרוע העבודה ומבקש לתת מענה גם הוא.

האם מנגנונים מרובים יצליחו לתת מענים אפקטיביים ומהירים? הטכנולוגיה מאיצה שינויים במשק, והראשונים להיפגע יהיו הענפים בעלי פריון נמוך והעובדים בשכר נמוך. ישראל משבשת את הסיכוי למינוף השינויים ולצמיחה משמעותית.

הכותבת היא מנכ"לית מומנטום, מנוע הצמיחה של מקצועות הרכב בישראל

צרו איתנו קשר *5988