הממשלה סוללת את הדרך להקמת בורסה ייעודית דיגיטלית והידוק הפיקוח על חתמים

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שירחיב את סמכויות רשות ניירות ערך, כולל קביעת התנאים לביצוע הנפקות של חברות ללא פעילות (SPAC)

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אייל פישר
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: אייל פישר

ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את הצעת החוק שהוגשה על-ידי משרד האוצר להרחבת הסמכויות והכלים של רשות ניירות ערך ולפיתוח ושכלול שוק ההון הציבורי באמצעות הקמת פלטפורמות מסחר מתקדמות, לרבות הקמת בורסה ייעודית. וכן להוספת שכבות הגנה על ציבור המשקיעים לצמצום ולגידור סיכונים.

הצעת החוק עוסקת בשלושה נושאים מרכזיים: הגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים; מתן סמכות לקביעת התנאים לביצוע הנפקות של חברות ללא פעילות (SPAC); ומתן סמכות לרשות להקמת פלטפורמות מסחר חדשות.

בעניין החתמים והמפיצים, ההצעה המדוברת כוללת העלאת רף הפיקוח מצד רשות ני"ע על פעילותם, בין היתר באמצעות הגדרת ניגודי עניינים בין חתמים ומפיצים, ופעולות נוספות שיינקטו. לפי הסברי רשות ני"ע, ההצעה להגדלת סמכויות הפיקוח על חתמים ומפיצים נועדה להבטיח את ניהולם התקין ושמירה על עניינם של ציבור המשקיעים.

לגבי מתן סמכות להנפקות ללא פעילות, החוק מבקש להתמודד עם הפופולריות הגוברת של הנפקת ספאקים (SPAC) בארה"ב, הצפויה - כפי שנחשף לאחרונה בגלובס - להגיע גם לשוק המקומי, ובמסגרת זו להגדיר את תנאי הרף לכניסת חברות נטולות פעילות לבורסה.

מדובר במהלך של הנפקת ני"ע של חברות נטולות פעילות עסקית או נכסים במועד ההנפקה, והחוק מעניק לרשות ני"ע סמכות לקבוע תנאים להנפקה מסוג זה, במסגרתה מבקשים היזמים לגייס כספים מהציבור מבלי לקבוע במועד ההנפקה שימוש ייעודי לכסף.

כך, רשות ני"ע מבקשת להרחיב את הכלים להגנה על משקיעים מעבר לכלי הגילוי הנאות, בהיעדר פעילות עסקית שניתן למסור גילוי בעניינה. זאת בין היתר עם קביעת רף מינימום להיקף המזומן של הספאק, הגדרת חלק היזם מסכום הגיוס, ביצוע חסימה על מכירת מניות על ידי היזם, ועוד.

פוטנציאל לצמצום עלויות מסחר

בעניין הקמת פלטפורמות מסחר חדשות, מדובר ככל הידוע בצעד הראשון להקמת שווקים דיגיטליים בישראל, ומתן סמכות לרשות ני"ע להעניק את הרישיון להקמת שווקים שכאלה ולהגדיר את ההגבלות עליהם ואת המסגרת הרגולטורית בה יפעלו. זאת בהמשך לטרנספורמציה הדיגיטלית המואצת שמגיעה גם בגלל הקורונה.

בעבר הוזכרו בין היתר אפשרויות להקמת בורסה לעסקים קטנים ובינוניים, בורסה לחברות הייטק, למסחר במטבעות בלוקצ'יין, שהפופולריות שלהם נמצאת בשיא בתקופה האחרונה, ועוד.

באשר להקמת פלטפורמות מסחר חדשות, מציינים ברשות ני"ע, כי החוק מציע להניח את התשתית להקמת בורסה ייעודית, בין היתר על-ידי הסרת חסמים לרישוי בורסה וכן קביעת הקלות ברגולציה שתחול על תאגידים שני"ע שלהם יירשמו למסחר בבורסה הייעודית. 

ההצעה כוללת את הסמכויות שיש לתת בידי הרשות לשמירה על עניינו של ציבור המשקיעים ותקינות המסחר.

עוד הוסיפו ברשות ני"ע, כי "הצעת החוק נועדה לעדכן את המצב החוקי הקיים, בין היתר לאור השפעת ההתפתחויות הטכנולוגיות המאפיינות את המסחר בשוקי ההון המובילים בעולם. בין אלו ניתן לראות דוגמאות לפלטפורמות מסחר בעלות מאפיינים מיוחדים כגון: ביצוע פעילות מסחר באופן דיגיטלי תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית, או הגבלת פעילות מסחר ייעודית למשקיעים מתוחכמים בלבד.

ברקע הדברים, ברשות ני"ע מזכירים כי בינואר 2020 היא פרסמה קול קורא ליזמים שמעוניינים להקים פלטפורמות מסחר דיגיטליות, המבוססות על טכנולוגיות חדשות (DLT). בהתאם למסקנות הוועדה לבחינת מיסודם של שווקים דיגיטליים בישראל נמצא כי בטכנולוגיות אלו טמון פוטנציאל משמעותי להביא לצמצום עלויות מסחר בכל שרשרת הערך, החל משלב הרישום וההפצה וכלה בשלב הסליקה והמשמורת. בעקבות פרסום הקול קורא מספר יזמים הביעו עניין לבחון הקמה של פלטפורמות מסחר שונות, והצעת החוק כעת תקנה ודאות ותסייע בקידום ושכלול שוק ההון.