אל על ורש"ת יפצו דיילת קרקע שנפגעה ממסוע המזוודות ב-166.5 אלף שקל

התאונה התרחשה בשל הגישה למקום מושבה של הדיילת בעמדות הצ'ק-אין בנתב"ג • השופטת: "לא מן הנמנע כי נמל תעופה חדש, או אגף חדש בנמל תעופה קיים, יערוך חשיבה מחדש ויאמץ נהלי בטיחות מחמירים"

מסוע מזוודות בנתב"ג / צילום: ללא קרדיט
מסוע מזוודות בנתב"ג / צילום: ללא קרדיט

אל על ורשות שדות התעופה יפצו בכ-166.5 אלף שקל דיילת קרקע בת 25 שנפגעה ממסוע המזוודות בנתב"ג - כך קבע בית משפט השלום ברחובות.

את התביעה הגישה הדיילת נגד אל על, נגד רשות שדות התעופה ונגד חברת הביטוח הראל בעקבות תאונה שהתרחשה בגלל הגישה למקום מושבה של הדיילת בעמדות הצ'ק-אין בנמל התעופה בן גוריון.

ממקום מושבה, על הדיילת לעלות על מסוע המזוודות כדי לצאת ולהיכנס לעמדת העבודה שלה. באחת הפעמים, בשעה שניסתה להגיע לעמדה, נתקעה רגלה הימנית במסוע, ונגרמה לה חבלה שהובילה לניתוח בברך בעקבות פגיעה חמורה. חוות-דעת מומחה מטעם בית משפט קבעה לה נכות של 10%, בדומה לשיעור נכות שקבעה ועדה רפואית של הביטוח הלאומי.

השופטת רנה הירש מתחה ביקורת על הגישה לכניסה וליציאה מהדלפקים באמצעות מדרגת המסוע, אחרי שבדיון אף סופר על מקרים נוספים שבהם נפלו עובדים מהמסוע. "אין די בתמונות מהאינטרנט המתייחסות לנמלי תעופה שלא הובאו פרטיהם, כדי להוכיח כי מדובר בצורת עבודה מקובלת. לא מן הנמנע כי נמל תעופה חדש, או אגף חדש בנמל תעופה קיים, יערוך חשיבה מחדש ויאמץ נהלי בטיחות מחמירים ואף חריגים מהמקובל".

על חברת אל על כמעסיקה של התובעת נפסק כי החברה פעלה באופן שאינו סביר, "כאשר הסיכון שפציעה בעת עלייה או ירידה על המסוע המוגבה הוא סיכון ברור וידוע שהתממש בעבר, וניתן היה להימנע ממנו באמצעות התקנת אמצעי בטיחות פשוטים. על כן, קמה אחריותה של הנתבעת 1 (אל על) לפציעת התובעת ולנזקים שנגרמו לה בשל כך", קבעה השופטת הירש.

במקביל השופטת לא הסירה אחריות מרשות שדות התעופה, האחראית על התשתית הפיזית של תנאי עבודתה של התובעת. רכיב אחר שהתייחסה אליו השופטת הוא של אשם תורם מצידה של העובדת, אותו הגדירה בשיעור של 15%, שקוזזו מהפיצוי הכולל.

באשר לפגיעה הרפואית קיבלה השופטת את עמדת הקביעה ל-10% נכות. התובעת חזרה לעבודתה, והיא ממשיכה לעלות ולרדת מהמסוע כדי להגיע למקום הישיבה, ושכרה לא נפגע ואף שופר. עם זאת, בחישוב פגיעה אפשרית בשכרה העתידי נפסק לה פיצוי של 150 אלף שקל.

פיצוי נוסף העמידה השופטת בגין הפסד הפרשה לפנסיה בגובה של 18,750 שקל, ופיצוי נוסף בגין הצורך לעזרה מן הזולת בהיקף של 20 אלף שקל. את הנזק בגין הפיצוי והסבל קבעה לסכום של 50 אלף שקל. בתחשיב הזה הנזק הכולל עמד על כ-239 אלף שקל, ממנו קיזזה 15% כאשם תורם ואת התשלומים שהתובעת כבר קיבלה מהביטוח הלאומי. יתרת הפיצוי הועמדה על 129.1 אלף שקל, אליה הוסיפה השופטת עלות שכר-טרחה של כ-30.2 אלף שקל, הוצאות משפט וחוות-דעת רפואית ואגרת בית משפט בסך של כ-7,200 שקל. לפיכך הנתבעות ישלמו לדיילת 166.5 אלף שקל.

ת"א 9581-06-19

צרו איתנו קשר *5988