"במקום להיות בחוץ ולצייר באירועים, התחלתי לעבוד רק מהבית. זה כמו ששחקן תיאטרון יעבור לשחק בזום"

בן שלחין, אמן קריקטורות ודיוקנים, בן 35 מת"א • מצייר באירועים, בכנסים ובמסיבות חברה על תיקים, כובעים, מחברות, יומנים, ספלים וקנבסים - רשימה חלקית • "אני אמן אבל מתייחס לעצמי כעסק לכל דבר, עם ניהול, שיווק ושירות לקוחות" • גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז 

בן שלחין, אמן קריקטורות ודיוקנים / צילום: תמונה פרטית
בן שלחין, אמן קריקטורות ודיוקנים / צילום: תמונה פרטית

"הרבה אנשים מחפשים את עצמם, אבל לי היה ברור מגיל צעיר מה אני רוצה לעשות", אומר בן שלחין, 35, אמן קריקטורות ודיוקנים. "כבר כילד נמשכתי לקומיקס, אנימציה ועולם המצוירים. ההורים שלי עזרו לי לפתח את זה עם הרבה חוגים וקורסים, וגם רשמו אותי למגמת אמנות בתיכון - עשיתי 15 יחידות אמנות. שם היה הבוסט הראשוני, ויצא ממני המון.

"היה לי טור של סדרת קומיקס בעיתון ילדים שפורסם כמה פעמים, ובגיל 16 אמא שלי סידרה לי את העבודה הראשונה באירוע - ציור קריקטורות בבת מצווה. משם זה התפתח לעוד אירוע ועוד אחד. בצבא כבר הבנתי שזה הכיוון שאתעסק בו. פתחתי אתר, ומשם התחיל העסק שיש לי היום.

"אני מצייר בכנסים, מסיבות חברה, ימי הולדת, הייתי פעם אחת גם באירוע חלקה. כשהיה מדובר באירועים גדולים, שהתחילו ב-300 איש והגיעו גם עד 2,000, לקחתי את הקולגות שלי לשיתופי פעולה - מגיעים כצוות, ומאיירים בקבוצה. זו מין עמדת מונמרט וכולם מגיעים עם כובעי ברט, ומציירים.

"הציורים הם על כל דבר שמבקשים - חולצות, תיקים, כובעים, קנבסים. אנשים אוהבים את זה שהתהליך נעשה מול העיניים. הם תמיד מצלמים, מעלים לרשתות ומתייגים אותי. זו חוויה אמנותית מגניבה, לגלות איך האמן רואה אותך".

הוא מצייר לא רק באירועים אלא גם לפי הזמנה - בקאמל קומדי בר היו תלויות קריקטורות שעשה לאמנים, ועבור מלון סנטר שיק בתל אביב צייר קריקטורות של דמויות תל אביביות מוכרות כמו לאה רבין, אריק איינשטיין וגילה אלמגור. הוא צייר גם בהשקה של ניקול ראידמן, בתוכנית בערוץ הילדים עם חזי דין, בתוכנית טלוויזיה של שגב משה בשוק הכרמל - וזו רק רשימה חלקית.

"אני אמן אבל מתייחס לעצמי כעסק לכל דבר, עם ניהול, שיווק ושירות לקוחות. צריך להשקות את העסק הזה כל הזמן, אחרת הוא דועך. היום יש יותר כלים לשיווק, ואני משקיע את כל כולי ברשתות החברתיות. אם לא הייתי טוב בזה, לא הייתי יכול לעסוק רק באמנות".

הקורונה אילצה אותך לעשות שינויים?
"למזלי, ארבעה חודשים קודם לכן הגיע אליי לקוח שביקש ממני לצייר על ספלים למשרד שלו. בשבילי זה היה מוצר חדש, ובזמן הקורונה לקחתי את זה צעד קדימה. זה צבר תאוצה כמתנה מיוחדת לתקופה הזו". 

ציור דיוקן על ספל נמשך 30-40 דקות, "כי הוא יותר מושקע ויותר מדויק מקריקטורה של דמות באירוע. בשביל לייצר 40-45 ספלים צריך שבוע עבודה, כולל ההדפסה. קיבלתי הזמנות מחברות גדולות כמו אינטל, סלקום, טבע, רכבת ישראל וגם משרד ראש הממשלה".

ועדיין יש פער בהכנסות לעומת אירועים.
"אירועים זה כסף אחר, אבל דברים מתאזנים. בהתחלה נבהלתי, כמו כולם, ואז חשבתי איך להמשיך ליצור. הכי קל להיכנס למרה שחורה, אבל אפשר גם לעשות דברים. להיות עצמאי במדינה שלנו זה לא קל, ולכן אתה צריך שיהיו לך כמה שיותר נישות, שתוכל להגיע לכמה שיותר קהל ולמלא לעצמך חורים.

"אם קונספט האירועים לא קיים, אין בעיה, נלך לקונספט של מתנות. עבדתי גם על יצירות בנישה שנייה - להנאתי אני יוצר קולקציה של ארט על קנבסים. אלה יצירות בסגנון פופ-ארט מודרני, ויש גם ריאליזם ומופשט. אני מוכר אותן דרך אינסטגרם ופייסבוק".

עד כמה אתה מתגעגע לאירועים?
"מאוד מתגעגע, זה הכי כיף לשמח אנשים. להגיע למשפחה ולראות מה זה עושה להם זה לא כמו לשבת בסטודיו, אתה מקבל אנרגיות. עכשיו במקום להיות כל הזמן בחוץ ולצייר באירועים, אני עובד בבית. זה כמו ששחקן בהצגה, שמקבל פידבק מהקהל וכולם מוחאים לו כפיים, הופך פתאום לשחקן בזום".

מה המטרה שלך, לאן תרצה להגיע?
"השאיפה שלי היא להיות אמן בינלאומי. כבר הזמינו אותי לאירועים של ישראלים בלונדון, במרסיי וביוון, וגם מכרתי כמה עבודות בבריסל, בניו יורק באיטליה ובצרפת".

 עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il 

צרו איתנו קשר *5988