בג"ץ הוציא צו על תנאי נגד הממשלה בנושא סגירת השמיים: "פגיעה באתוס הישראלי"

בג"ץ דן היום בעתירות שהוגשו נגד סגירת השמיים בטענה לפגיעה בזכות האזרחים לשוב למדינתם כשברקע הבחירות הקרבות • על הממשלה להשיב את תשובתה לעתירות לאחר הוצאת הצו עד יום ראשון בבוקר, והדיון בעתירות יתקיים באותו יום בשעה 14:30

נתב"ג ריק מנוסעים / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'
נתב"ג ריק מנוסעים / צילום: מיכל רז-חיימוביץ'

שופטי בג"ץ הוציאו הערב (ה'), לאחר הדיון בעתירות, צו על תנאי נגד הממשלה בנושא סגירת השמיים. בהחלטה נכתב כי "לאחר עיון בעתירות שבכותרת ושמיעת באי-כוח הצדדים בדיונים שהתקיימו לפנינו, ניתן בזאת צו על תנאי המופנה כלפי משיבי הממשלה ומורה להם לבוא וליתן טעם מדוע לא תבוטל תקנה 4, במובן זה שלא יידרש אישור מטעם ועדת החריגים לשם יציאה מישראל; שלא תוטל מכסה יומית מקסימלית של 3,000 נוסעים נכנסים לישראל דרך שדות התעופה הבינלאומיים; ושלא יוגבל מספר היעדים שלגביהם ניתן להקצות חלונות זמן לנחיתה או להמראה של טיסות נוסעים ציבוריות".

על הממשלה להשיב את תשובתה לעתירות לאחר הוצאת הצו עד יום ראשון בבוקר. הדיון בעתירות יתקיים באותו יום בשעה 14:30, כאשר לאחר מכן צפויה להתקבל החלטה בהקדם.

"פגיעה של ממש באתוס הישראלי"

"מדינה ששולחת מטוס לנפאל כדי לחלץ ישראלים הודיעה לאזרחיה יום אחד שהם לא יכולים להיכנס ארצה. זו לא רק פגיעה בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אלא פגיעה של ממש באתוס הישראלי" - זו הביקורת שמתח היום שופט בית המשפט העליון יצחק עמית על המדינה בדיון בעתירות שהוגשו בנושא סגירת השמיים והפרת זכויות האזרחים.

המדינה ‏טוענת כי אין עילה שיפוטית להתערב במתווה השמיים, שכולל כיום מכסה של 3,000 נוסעים מדי יום. השופטים מתחו ביקורת על התנהלות המדינה ועל היעדר נתונים שהיה מצופה שיוצגו בדיון. נשיאת העליון, השופטת אסתר חיות, אמרה: "לאסוף נתונים על מספר הישראלים התקועים בחו"ל מנציגויות בעולם זה הדבר הראשון שהמדינה הייתה צריכה לעשות. היינו מצפים לראות נתונים כאלה מהמדינה".

חיות נזפה בנציג המדינה, עו"ד יונתן ברמן, ואמרה: "לא עשיתם את הבדיקה הבסיסית להבין כמה ישראלים תקועים בחו"ל".

השופט ניל הנדל תהה: "האם נתתם את הדעת שלתקופה מוגבלת לקראת הבחירות, ניתן יהיה להגדיל את המכסה של הישראלים המעוניינים לשוב ארצה?". 

נציג המדינה, עו"ד ברמן, השיב כי המכסה גדלה אך לאחרונה, וכי הדבר נעשה בהדרגה. עוד הודה עו"ד ברמן כי המכסה לא מתחשבת או עושה הבחנה בין אזרחי המדינה ובין מי שאינם אזרחים (על אף שיצוין כי אזרחים זרים יכולים להיכנס לישראל רק באישור מיוחד). 

הנשיאה חיות הקשתה עליו: "כיצד המספר נקבע? זה נראה שרירותי". בנוסף שאלה חיות: "למה המתחסנים נספרים במכסה?". 

בתשובה לכך ענה עו"ד ברמן כי הסיכון האפידמיולוגי של מתחסנים הוא אומנם מופחת - אך עדיין קיים.

עו"ד תומר נאור, ראש האגף המשפטי בתנועה לאיכות השלטון, אחת העותרות נגד המדינה, טען בדיון: "פגיעה בזכות של אזרחים להיכנס למדינתם זו פגיעה חמורה מאוד ולא מידתית. ודאי שלקראת בחירות, יש פה פגיעה כפולה בזכויות יסוד. לא בכדי חיכינו עם העתירה על פתיחת השמיים על-מנת לוודא שלא ננקטים אמצעים מידתיים אחרים. לא האמנו שנגיע למצב הנוכחי, פחות משבועיים לפני הבחירות. ידענו כולנו שאנחנו לקראת בחירות, והכרנו את התאריך זמן רב מראש - ולכן זו לא פגיעה אגבית. הפגיעה בזכות לבחור ולהיבחר הייתה ידועה מראש". 

לדבריו, "הן מבחינת המכסה המצומצמת, הן מבחינת הגבלת החזרה מיעדים ספורים בלבד בעולם והן מבחינת מגבלת הזמן הקצר שנותר עד הבחירות - יש פה פגיעה קשה באזרחים המנסים לשוב ארצה ולממש את זכותם הדמוקרטית הבסיסית. לא נעשתה כאן בדיקת חלופות פחות פוגעניות. מדינת ישראל היא הדמוקרטיה היחידה בעולם שמונעת מאזרחיה להיכנס למדינה", אמר. 

בשלב זה הדיון הסתיים. החלטה תובא בהמשך. 

לא מקפידים על הבידוד

"רוב החוזרים מחו"ל אינם מקפידים על חובת הבידוד" - כך הודתה מוקדם יותר המדינה בתשובה שהעבירה לעתירות שהוגשו נגדה בעניין סגירת השמיים. כאמור, בג"ץ התכנס לדון בעתירות שהוגשו נגד סגירת השמיים בטענה לפגיעה בזכות האזרחים לשוב למדינתם כשברקע הבחירות הקרבות.

בתגובה לעתירות, המדינה סבורה כי אין עילה להתערבות שיפוטית בנושא, והיא מפרטת כי נעשו הקלות יחסיות במתווה פתיחת השמיים, לצד הגדלת מכסת הנוסעים ל-3,000 ביום.

המדינה מזכירה כי תקנות התעופה הנוכחיות, שנכנסו לתוקפן ב-7 במרץ ושיהיו בתוקף עד 20 במרץ, כוללות את ביטול הצורך לבקש אישור מוועדת חריגים על-מנת להיכנס לישראל. אלא שהעותרים טוענים כי בשעה שעדיין קיימת מכסת נוסעים של 3,000 ביום, אלפים רבים לא יכולים להגיע לישראל. המדינה מנמקת כי מכסת הנוסעים נקבעה בכדי לווסת את הכניסה לישראל. בנוסף, היקף הטיסות, המוגבל ל-7 יעדים בשלב זה, משליך גם הוא על מספר הנוסעים שיכולים לנחות בנתב"ג מדי יום.

המדינה גם משיבה לטענה נגדה, בשעה שעד ל-7 במרץ היא לא אפשרה לצאת מישראל בלי ועדת חריגים, כי כיום הצורך הזה נשאר רק עבור מי שאינו מחוסן או מחלים, שעדיין זקוק לאישור מוועדת חריגים כדי לצאת מישראל, לרבות ילדים. יצוין כי לאור זאת משרד התחבורה הבהיר  כי לאור עומס פניות של ילדים שמבקשים להתלוות להוריהם המחוסנים לטובת חופשה - בקשות אלה יסורבו באופן גורף עד ל-20 במרץ. 

שינוי נוסף שנכנס ב-7 במרץ הוא ביטול חובת הבידוד במלוניות, כאשר במקום זאת מקודם החוק לפיקוח טכנולוגי (צמידים אלקטרונים/אפליקציה) אחר הנכנסים לישראל שמחויבים בבידוד.

עוד מצוין כי האכיפה תתגובר על-ידי מאות פקחים מטעם משרדי הממשלה. "לפי הנתונים שהתקבלו ממינהלת האכיפה, ניכרת עלייה בפעולות הפיקוח שבוצעו כלפי החוזרים מחו"ל". נתונים שמצורפים להצהרה זו משקפים 11.6 אלף מקרים של פיקוח טלפוני או הגעה למקום הבידוד מאז 28 בפברואר, אלא שיש לזכור כי המלוניות בוטלו רק ב-7 במרץ. מאז המועד הזה בוצעו 1,500-2,000 פעולות פיקוח. אלא שלצד המספרים הללו המדינה מודה כי רוב החוזרים מחו"ל אינם מקפידים על בידוד ביתי. 

המדינה מציגה מספרי נוסעים על בסיס התנועה היומית, כדי להדגיש כי מספר הנוסעים שנוחתים בנתב"ג מדי יום גדל: בשבוע שבין 14-20 למרץ צפויים לנחות בנתב"ג כ-24 אלף נוסעים, על סמך מספר המושבים בטיסות המתוכננות.

המדינה סבורה כי אין מקום להתערבות שיפוטית "בנקודת הזמן הנוכחית, בשים לב למכלול האיזונים שנקבעו, אשר משקפים פתיחה הדרגתית של הכניסה והיציאה מישראל יחד עם הצורך בווידוא שמירה על בידוד ביתי אפקטיבי לחייבים בבידוד, ובשים לב לאילוצים הלוגיסטיים של נתב"ג במישור של שמירה על הוראות הריחוק החברתי ועריכת בדיקות לכלל הנכנסים". בהקשר לאמירה זו יצוין כי השבוע בביקור בנתב"ג ציינה שרת התחבורה מירי רגב כי לנתב"ג אין בעיה לקבל כמות גדולה בהרבה של נוסעים, כולל כ-10,000 ביום.

בהקשר של הפגיעה בזכות לבחור, כשרבים מהאזרחים לא יוכלו לשוב לישראל לאור מגבלת הנוסעים והטיסות בהתאם, המדינה משיבה כי "הגדלת המכסה ל-3,000 נוסעים נכנסים נעשתה בין היתר בשים לה לרצון לאפשר לאזרחים המבקשים לשוב ארצה לקראת הבחירות, לממש את זכותם לעשות כן. בהקשר הזה ניתנת עדיפות לישראלים על פני זרים בכניסה לישראל".

כניסת זרים לישראל, שנאסרה מאז מרץ בשנה שעברה, שרירה וקיימת, והיא נעשתה לאור החשש מהכנסת התחלואה בקורונה לארץ. המדינה כעת מייחסת את האיסור הזה להקשר של הבחירות.

צרו איתנו קשר *5988