10 מיליארד דולר מהמפרץ בדרך: אלה פרויקטי הענק שייהנו מכך

בימים האחרונים סוכמו הפרטים על הקמת קרן השקעות חדשה שבמסגרתה ישקיעו האמירתים 10 מיליארד דולר בישראל • גלובס חושף - אלו הפרויקטים העיקריים: מהכשרת נמל אילת והתאמתו לקליטת אוניות גדולות ועד מסילת רכבת להובלת סחורות מהמפרץ לנמל חיפה

בנימין נתניהו ומוחמד בן זאיד / צילום: גיל ג'יבלי
בנימין נתניהו ומוחמד בן זאיד / צילום: גיל ג'יבלי

נמל אילת עומד במרכז פרויקט תשתיות אזורי ענק שבו מעורבות ישראל ואיחוד האמירויות, והוא אמור לסייע בשיקום הכלכלה הישראלית ממשבר הקורונה. לגלובס נודע, כי הפרויקט הוא חלק מאותם "חמישה מגה פרויקטים" עליהם דיבר ראש הממשלה בנימין נתניהו בסוף השבוע, במסגרת הצגת תוכניותיו הכלכליות להזנקת הכלכלה ממשבר הנגיף, לאחר הבחירות.

 
  

מדובר בפרויקט שאפתני במיוחד, במסגרתו יבנה נמל מים עמוקים במפרץ אילת/עקבה, שייצור נתיב סחר חדש מאירופה דרך ישראל למפרץ. לפרויקט זה יש כרגע שני תרחישים אפשריים - מעבר סחורות מהאמירויות ועד לנמל אילת דרך היבשה באמצעות רכבות, והשני הוא מעבר סחורות דרך הים, כפי שיפורט בהמשך. עוד נודע לגלובס, כי הפרויקט ימומן בעיקרו מקרן העושר של אבו דאבי.

מהלך כלכלי דרמטי (בתזמון פוליטי מצוין)

הכוונה של נתניהו הייתה לחשוף את המהלכים במפגש באבו דאבי עם יורש העצר מוחמד בין זאיד. הירדנים טירפדו את הנסיעה והאפקט התעמעם, אבל מבחינתה של ישראל מדובר במהלך כלכלי דרמטי.

ההצהרות הללו הן חלק מאותם "מגה-פרויקטים" שעליהם דיבר ראש הממשלה בראיונות בסוף השבוע, ונועדו לסייע בהוצאת המשק מהמשבר.

ממידע שהגיע לגלובס, החלק העיקרי בשיתוף הפעולה בין הצדדים הוא השקעה בתשתיות. בשיחות שהתקיימו בנושא בין ראש הממשלה לבין זאייד ובין פרופ’ אבי שמחון, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, לבכירים בקרנות ההשקעה - קרנות העושר ובראשן ADIA רשות ההשקעות של אבו דאבי ששוויה כחצי טריליון דולרים, עלו מספר פרויקטים עיקריים להשקעה.

השניים הבולטים הם בתחום התחבורה, או ליתר דיוק שינוע הסחורות: הראשון, מסילת רכבת מהאמירויות דרך סעודיה וירדן לנמל חיפה; השני הוא הקמת נמל מים עמוקים משותף לאילת ועקבה.

פרופ’ שמחון אומר לגלובס כי חזון מסילת הרכבת אינו רחוק ממימוש, ורק עוד 300 ק"מ מסילה חסרים בכל הנתיב הזה, רובם בירדן ובסעודיה. לדבריו, נתיב התחבורה המהיר והזול הזה יקצר מאוד את העברת הסחורות בכל הכיוונים, וישמש בין השאר להעברת מוצרי חקלאות ומזון טריים במהירות ובמחירים זולים בהרבה מאירופה וישראל אל ירדן סעודיה וכמובן האמירויות.

נמל חיפה אמור לזכות גם הוא בהגדלה של ממש בנפח התעבורה הימית דרכו בנתיב הסחר החדש מהמפרץ והמזרח התיכון כולו לאירופה.

הפרויקט השני והמעניין מאוד שנחשף כעת כאן, הוא בניית נמל ימי עמוק במפרץ אילת. הכיוון העיקרי הנבדק הוא נמל משותף לירדן וישראל בגבול שביניהן, תוך חפירת תעלה עמוקה לאורך קו הגבול לכיוון צפון. גם כאן ההמשך הוא מסילת רכבת מאילת לנמל אשדוד - כך יווצר עוד נתיב סחר מקצר זמנים וזול יותר.

המשותף לשני הפרויקטים הללו הוא ההיבט המדיני אסטרטגי שלהם וחשיבותם לעוד מדינות באזור לרבות סעודיה וירדן.

פרופסור שמחון אומר לגלובס, כי לפרויקטים הללו ערכים מדיניים וכלכליים חשובים במיוחד, ולהם פוטנציאל עצום לקידומה של הכלכלה הישראלית.

גם המעורבות האמריקאית חשובה. ממשל טראמפ קידם ויזם, והתכוון להשקיע 30 מיליארד דולר בפרויקטים מסוג זה. אלא שהקרן שאמורה הייתה לקום לצורך כך הוקפאה בינתיים. עם זאת, מתגבשת ההערכה כי לאחר תקופת לימוד של ממשל ביידן, גם האמריקאים יחזרו להיות דומיננטיים.

פרקטיקה: 10-15 שנים לפחות מעכשיו

עד כמה הדברים מעשיים ומהם לוחות הזמנים? הספקנים מייחסים את ההצהרה על ההשקעה לקמפיין הבחירות של נתניהו, אבל באמירויות מבהירים כי הכוונות אמיתיות בלי קשר לבחירות. הקשרים המהירים שנוצרו בין גופים משתי המדינות ומכל התחומים יכולים להעיד כי מדובר בהשקעות מוחשיות. פרויקטים גדולים דוגמת הנמל ומסילות הרכבת אורכים זמן רב, ונדרשת קבלת החלטות עקרונית, והתדיינות אזורית.

כלומר, הדחפורים בפרויקטים אלה יעלו על השטח רק בעוד שנים.

גורמים משני הצדדים שנשאלו על-ידינו, והתבקשו להעמיד הערכת זמן לפרויקטים מורכבים אלו, ענו תשובה דומה: 10-15 שנים. 

ההשקעות במגזר הפרטי: מכון היצוא ורשות החדשנות ינתבו השקעות מהמפרץ

מלבד ההשקעה בתשתיות, ההשקעה האמירתית תחולק להשקעה במגזר העסקי/תעשייתי עם מיקוד בטכנולוגיות הישראליות המתקדמות, וזאת בכמה תחומים. הבולטים שבהם: סייבר, אגריטק ומים - התפלה, מחזור, שימוש מושכל בהשקיה וכו’ - הפינטק, החלל והאנרגיה.

ישראל תהיה אחראית לספק בעיקר את הקשר והמידע על החברות והתעשיות העוסקות בתחומים אלה, דרך רשות החדשנות, רשות הסייבר הלאומית ומכון היצוא.

פרויקט בין-מדינתי שמחבר גם את תחום הטכנולוגיה הגבוהה, הוא הרפואה והבריאות. המיזם כאן הוא שיתוף של בתי חולים ופקולטאות לרפואה, ובעיקר בטכנולוגיות של רובוטיקה לטיפול מרחוק, עם גורמים מקבילים באמירויות ובמעטפת של הממשלות.

המטרה של פרויקטים אלו היא לקדם הן הכשרות הדדיות של רופאים ואנשי צוותים רפואיים, עם פיתוח וניסוי יישומים טכנולוגיים רפואיים. בית החולים תל השומר כבר חתם על הסכם שת"פ עם אחד מגופי הבריאות הגדולים באמירויות, וגם הדסה ואיכילוב בעניין.

עוד מיזמי תשתיות גדולים שעלו על הפרק הם בתחום האנרגיה. ישראל מנסה להאיץ את המעבר לאנרגיות לא מזהמות, והאמירתים הנהנים גם הם משמש רוב ימות השנה, מעוניינים בהשקעה הן במחקר והפיתוח לייעול אנרגיות סולריות ואחרות, והן בפרויקטים של פרישת השדות הסולריים.

תחום אנרגטי "ישן" הוא הגז, והכוונה להעביר לפחות לתקופת ביניים חלק מייצור החשמל לתחנות הניזונות מגז על חשבון הפחם. וגם כאן הביעו האמירתיים עניין רב.

צרו איתנו קשר *5988