הפתעת הקורונה באירופה: המומחים צפו "בייבי־בום", אך אחרי שנה של סגרים, הילודה מתרסקת

ירידות של 22% בלידות בספרד ואיטליה, 13% בצרפת ו־6.4% בשבדיה (שלא חוותה סגר) בדצמבר־ינואר מסעירים את היבשת ומעלים חששות בקרב המומחים • סקרים מראים כי עשרות אחוזים דוחים תוכניות להביא ילדים לעולם, ובספרד 29% מהנשאלים אמרו כי הם מוותרים על כך לחלוטין

נוריה בראבו מציגה לשכנים את התינוק החדש / צילום: רויטרס, Jon Nazca
נוריה בראבו מציגה לשכנים את התינוק החדש / צילום: רויטרס, Jon Nazca

לפני כשנה, כשפרץ משבר הקורונה באירופה, היו מי שהעריכו כי היבשת עומדת בפני "בייבי־בום", גל של "תינוקות סגר" שיוולדו כתוצאה מהשילוב היוצא־דופן בין שהות ממושכת בין ארבע קירות, זמן רב יחד ואפשרויות בידור מוגבלות. אלא שהמציאות מוכיחה בימים אלה כי התמונה הפוכה: שורה של נתונים ראשוניים מכמה מדינות ביבשת מצביעה על ירידה דרמטית במספר התינוקות שנולדים כעת, תשעה חודשים ויותר אחרי הסגר הראשון, ביבשת שממילא משוועת לילודה כדי להמשיך ולתמוך בצמיחה ובמודל הפנסיוני שלה.

מומחים מסבירים כי גם בעבר היו מקרים של דיכוי ילודה בעקבות משברים כלכליים - כמו המשבר הפיננסי העולמי ב־2008 או השפל הגדול בשנות ה־30. ישנו מתאם בין פחד בנוגע לעתיד הכלכלי לבין חוסר רצון להביא ילדים לעולם. אך הפעם המצב יוצא דופן. "המספרים מעולם לא היו כאלה גדולים", אמר ראש המכון הלאומי הצרפתי לדמוגרפיה (INED) ל"פייננשייל טיימס".

בספרד, למשל, דיווח המכון הלאומי לסטטיסטיקה (INE) על צניחה של 23% במספר הלידות בדצמבר ובינואר האחרונים, בהשוואה לתקופה המקבילה לפני כשנה. במספרים מוחלטים מדובר על כ־45,054 תינוקות שנולדו בספרד בחודשיים האחרונים - 13,141 לידות פחות לעומת דצמבר־־ינואר בשנה שעברה. באיטליה, נתונים ראשוניים לגבי דצמבר, החודש שבו אמורים היו להיוולד התינוקות, שנוצרו במהלך הסגר הראשון (איטליה הייתה הראשונה ליישם סגר מקיף בתחילת מרץ) - מראים צניחה של 21% בלידות.

אפילו בצרפת, שנחשבה בשנים קודמות ל"אלופת אירופה" בשיעור הילדים לאישה, ולמדינה שבה מגמת הירידה שנרשמה ברוב אירופה לא שוכפלה במדויק, מספר התינוקות שנולדו בינואר היה נמוך ב־13% לעומת המספר בינואר אשתקד, לפי נתוני המכון הלאומי לסטטיסטיקה (INSEE). במקום "בייבי־בום", אירופה קיבלה "בייבי־באסט", כתבו כלי התקשורת ביבשת בשבוע האחרון.

הכי נמוך מאז מלחמת העולם ה־2

בצרפת במיוחד זוכה הנושא לכותרות, ומומחים נדרשים להסביר את התופעה. שיעורי הילודה במדינה עלו וירדו בעשורים האחרונים, אולם לא השתנו באופן דרמטי בין 1970 (1.8 ילדים) ל־2020 (1.6 ילדים). הם אפילו רשמו שיא זמני (2 ילדים) ב־2010, אולם מאז מפגינים שיעורי ירידה. בשנה שעברה נולדו 740 אלף תינוקות בצרפת, המספר הנמוך ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. ב־2010 נולדו 833 אלף.

חוקרת מהמכון הלאומי לסטטיסטיקה הסבירה לתקשורת כי "כשפרצה מגפת הקורונה, חלק מהאימהות חששו להיכנס להריון משום שחששו להדביק את העובר בקורונה. אבל מעבר למשבר הבריאותי, יש כעת משבר כלכלי וחברתי עם הרבה אי־ודאות לגבי העתיד". צרפת השעתה את הלימודים והגנים במסגרת הסגר הראשון שלה, מה שאולי המחיש להורים פוטנציאליים רבים מה ההשלכות של קיום משפחה בתקופה שבה המדינה אינה מספקת שירותי חינוך. עדיין, ירידה של 13%, אם תמשך לאורך זמן, מהווה את הקריסה הגדולה ביותר בילודה במדינה מאז שנות ה־70.

בספרד, שחוותה את הירידה החריפה ביותר ביבשת עד כה, הנתונים מתווספים למגמת ירידה כללית שנרשמה בעשרות השנים האחרונות - צניחה בשיעור הפוריות מ־2.8 ילדים לאישה ב־1970 ל־1.3 ילדים כיום, אחד השיעורים הנמוכים באירופה. "המספרים מתיישבים עם מה שצפינו ומה שאנחנו רואים ממדינות אחרות", הסביר לעיתון 'אל פאיס', דייגו רמירו, ראש המכון הלאומי לחקר דמוגרפיה (CSIC). הוא אמר כי עדיף לא להסיק לגבי נתוני השנה כולה על בסיס נתוני דצמבר־ינואר בלבד, במיוחד מכיוון שספרד חוותה גם יציאה מהסגר באביב, "אבל אנחנו מצפים שהצניחה תהיה משמעותית".

"החשש הגדול ביותר הוא זה הכלכלי", אמרה חוקרת ספרדית מה־CSIC לעיתון, "גם אם לא איבדת את מקום העבודה שלך, האיום קיים וחוששים לאבד אותו, אז דוחים החלטות". היא השוותה את המצב לזה שאחרי המשבר הכלכלי של 2008, שהיכה בספרד באופן משמעותי, אחריו צעירים רבים הניצבים בפני אבטלה ומשכורות נמוכות בחרו לא לצאת מבית ההורים.

שיעורי פריון נמוכים מאי פעם

ראש ה־CSIC רמירו אינו אופטימי לגבי שיעור הילודה. "מלבד המשבר הבריאותי יש לנו ויהיה לנו גם משבר כלכלי נמשך. כבר ראינו מה קורה לילודה כתוצאה ממשברים כלכליים, למשל זה של 2008, שגרם לירידה מתמשכת". הוא הוסיף כי "אנחנו בדרך לשנה של האטה כלכלית ומה שנראה הם את שיעורי הפריון הנמוכים ביותר שספרד ידעה אי פעם".

גם באיטליה נרשמה ירידה חדה, שמתווספת לשיעורי הילודה הנמוכים ממילא, המאיימים על מודל הפנסיה, שבו עובדים צעירים ללא הוצאות בריאות רבות מממנים את הפנסיונרים הזכאים להשקעה רבה מבחינת בריאות ופנסיה. ביחד עם תמותה של 100 אלף בני אדם בשנה האחרונה, הפער בין כמות המתים למספר הלידות באיטליה בשנה החולפת היה הגדול ביותר מאז מגפת השפעת הספרדית ב־1918, דיווחו כלי התקשורת.

אולם שתי המדינות הן שמרניות יחסית, וחלק מהמומחים משער כי אחת הסיבות לירידה בפריון היא הרצון להביא ילדים לעולם רק במסגרת ברית נישואין. בשנה האחרונה, ברוב אירופה, רוב הזמן היו הגבלות חמורות על אירועים כמו חתונות, וייתכן שהקריסה בשיעור הילודה בחודשים האחרונים נובע בעיקר מהאיסור להתחתן. זה ההסבר של לשכת הסטטיסטיקה הלאומית באיטליה, שהעריכה כי זוהי הסיבה העיקרית לירידה במספר הלידות.

לפי הלשכה, מספר החתונות באיטליה פחת ב־50% בעשרה החודשים הראשונים של 2020. מבחינה זו, אולי לא צפוי שיפור גם בשנה הקרובה, מכיוון שאיטליה חזרה כעת לסגר ורוב מדינות אירופה מגבילות אירועים ציבוריים.

אבל גם במדינות יותר ליברליות התמונה דומה. אפילו בשבדיה, שבה לא הוטל סגר, והרשויות הפכו למודל עולמי להתמודדות עם הקורונה באמצעים "רכים" ו־וולונטריים, צנח מספר התינוקות שנולדו בינואר ב־6.4%, לעומת התקופה המקבילה. גם נורבגיה מדווחת על ירידה במספר הלידות.

ירידה זמנית או מגמה חדשה

אחת השאלות העיקריות היא אם מדובר בדחייה בלבד, בירידה זמנית, או בשינוי שיהיה כרוך בוויתור על ילדים לחלוטין. בתקופה שבה הגיל שבה נשים בוחרות להביא ילדים באירופה הולך ועולה, יתכן שדחייה תתורגם לחוסר יכולת לילודה מבחינה ביולוגית. סקר שהתקיים בספרד עם תחילת הסגר, במרץ־אפריל, מצא כי מחצית מהמשיבים ענו שהם "מעכבים" את התוכניות שלהם להביא ילדים לעולם. 29% מתוך הנשאלים אמרו כי הם "מוותרים לחלוטין" על האפשרות.

סוגיית הילודה הפוחתת היא נושא כאוב וסיבה לחשש בקרב מדינות אירופה. מדינות כמו גרמניה סבלו באחרונה משיעור שלילי של גידול באוכלוסייה, מגמה שהתהפכה רק עם הכנסתם של יותר ממיליון מהגרים ומבקשי מקלט. התכווצות האוכלוסייה היא בעלת השלכות כלכליות משמעותית, החל ממחסור בידיים עובדות ועד למעגל ארוך טווח שבו יש פחות נשים, וכתוצאה מכך פחות ילדים, לא משנה מהו שיעור הילדים לאישה.

מדינות רבות באירופה מציעות כיום סובסידיות נדיבות למי שבוחר להביא ילדים לעולם - מחופשת לידה בתשלום של חצי שנה עד שנה, דרך ביטחון תעסוקתי ואי־אפשרות לפיטורים, ועד להטבות מס לזוגות נשואים עם ילדים, כפי שנהוג בין היתר בגרמניה ובצרפת.