נדרשת: שקיפות תקציבית בוועדת הבחירות המרכזית

הממשלה והכנסת מדווחות באופן שוטף על כל הוצאותיהן ומשקפות לציבור הישראלי כל שקל שהן מוציאות • על ועדת הבחירות המרכזית לאמץ סטנדרט זה של שקיפות מרבית

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן
יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט עוזי פוגלמן / צילום: דוברות הכנסת, עדינה ולמן

לקראת מערכת הבחירות הקרובה התבשרנו שבקשתה של ועדת הבחירות המרכזית להגדיל את תקציבה אושרה בוועדת הכספים בכנסת. אין מדובר בבקשה של מה בכך: התקציב יעמוד על כ-675 מיליון שקל, כאשר 237.5 מיליון שקל מתוכם הוגדרו כ"תוספת קורונה".

מדובר בעלייה משמעותית ביותר לעומת התקציב הקודם, שעמד על 392 מיליון שקל. הסברה של מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, היה נעוץ כצפוי באתגרים שמציבה המציאות שנכפתה עלינו ע"י מגפת הקורונה.

האם ועדת הבחירות המרכזית אכן מנהלת את כספיה, שהם בעצם כספי כולנו, בצורה יעילה וכלכלית? האם במבט לאחור יתברר שהיה צורך בהגדלת תקציב כה דרמטית? התשובה היא שאין, וככל הנראה לא תהיה לנו, אפשרות לדעת זאת - מהסיבה הפשוטה שוועדת הבחירות המרכזית מסרבת לחשוף את הוצאותיה וזאת בניגוד לפרקטיקה הנוהגת בממשלה ובכנסת.

מתברר, שוועדת הבחירות המרכזית סבורה שהסטנדרט, המחייב את משרדי הממשלה ושכנסת ישראל אימצה, אינו סטנדרט שמחייב אותה. תעיד על כך העובדה, שכל פניותיה של היחידה הממשלתית לחופש המידע בנושא אליה זכו להתעלמות מוחלטת.

עקרון השקיפות התקציבית מרסן את הרשויות הציבוריות

קצת רקע: בשנת 2015 קבעה היחידה הממשלתית לחופש המידע נוהל המחייב את כל משרדי הממשלה ויחידות הסמך, העושים שימוש במערכת המרכב"ה (המערכת הפיננסית של מדינת ישראל) - לדווח אחת לרבעון אודות כל הוצאותיהן עד רמת השקל האחרון. נוהל זה מגשים את העיקרון של "שקיפות תקציבית", כלומר חובתן של הרשויות לתת דין וחשבון לנו, הציבור, אודות השימוש בכספנו, ולהעניק לנו את הזכות, הכמעט מובנת מאליה, לוודא שהשימוש שנעשה בכספנו הוא שימוש נאות.

שקיפות תקציבית מאפשרת לנו לוודא שהרשות הציבורית הוציאה את כספיה במסגרת מטרותיה ושהדבר נעשה באופן יעיל וכלכלי ובמסגרת משפטית נאותה. לא פחות חשוב מכך, עקרון השקיפות התקציבית מרסן את הרשויות הציבוריות מפני ביצוע הוצאות מיותרות ומופרזות, שלא לומר בלתי לגיטימיות, מעצם הידיעה שהוצאות אלו עתידות להתפרסם. שופט בית המשפט העליון בארה"ב לואיס ברנדייס טבע במאה הקודמת את הביטוי הידוע "אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", אולם לא רבים מודעים להמשכו - "אור המנורה הוא השוטר הטוב ביותר".

כך גם בענייננו - שקיפות בכלל ושקיפות תקציבית בפרט מרתיעה מפני כניעה לפיתויים הרבים הטמונים בניהול כספם של אחרים, ובמובן זה היא השוטר הטוב ביותר. מכוח נוהל זה מדווחת הממשלה אחת לרבעון, ברמת פירוט מרבית, אודות כל הוצאותיה. כנסת ישראל, הנחשבת כאחד הפרלמנטים השקופים בעולם, מיהרה לאמץ סטנדרט זה מתוך תפיסה ראויה שסטנדרט השקיפות של הרשות המחוקקת לא ייפול מהסטנדרט של הרשות המבצעת, עליה מתפקידה לפקח.

ועדת הבחירות המרכזית, שמקום מושבה הוא בכנסת, נשארה מאחור. אי אפשר להפריז בחשיבות האמון שרוחשים האזרחים לגוף המנהל את תוצאות הבחירות במדינה דמוקרטית. אמון זה הוא תנאי יסוד במשחק הדמוקרטי. על ועדת הבחירות המרכזית לראות באמון הציבור כלפיה את אחד הנכסים שעליה לשמור עליו מכל משמר ולטפח אותו. שקיפות תקציבית היא אלמנט חיוני באמון זה. אני קורא לוועדת הבחירות להחיל על עצמה את עקרון שקיפות תקציבית, ואם לא עכשיו אז אימתי.

הכותב משמש כמ"מ מנהל היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים

צרו איתנו קשר *5988