48 אלף שקל בחודש בממוצע לעובד, וכמה מרוויח המנכ"ל? עלויות השכר בבורסה נחשפות

בצל גידול בהכנסות הבורסה, בעיקר הודות לעלייה בעמלות מסחר וסליקה, הרווח הנקי של הבורסה יותר מהוכפל לכ-37 מיליון שקל • המנכ"ל זכה לתגמולים בעלות 4.8 מיליון שקל ועלות השכר החודשית לעובד טיפסה ל-47.7 אלף שקל

איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א  / צילום: תמר מצפי
איתי בן זאב, מנכ"ל בורסת ת"א / צילום: תמר מצפי

2020 הייתה שנה קשה לחברות, סקטורים ואנשים פרטיים רבים, שנאנקו תחת כובד משקלו של משבר הקורונה. אבל, היו כמה גופים עסקיים שנהנו מאוד מהשינויים שמשבר הקורונה הביא עמו, ובהן הבורסה לניירות ערך בתל אביב. בסיכומה של 2020 רשמה הבורסה רווח נקי של 36.9 מיליון שקל, גידול של 110% ביחס לרווח שנרשם ב-2019. בצל הרווח התופח, הבורסה גם הודיעה על חלוקת דיבידנד בהיקף 18.45 מיליון שקל.

הבורסה, שנסחרת כיום לפי שווי של קצת יותר מ-2 מיליארד שקל, הציגה גידול ניכר של 17% בהכנסות שלה בשנת הקורונה ב-17% לסך של כ-304.3 מיליון שקל. עיקר הגידול נבע מגידול בעמלות מסחר וסליקה, וזאת כפועל יוצא לגידול הניכר במחזורי המסחר בבורסה. אגב, מציאות זו, שקשורה ישירות להשלכות הקורונה על המשקיעים הפרטיים ועל גופי ההשקעות כאחד (ובין אם דובר על שוק עולה או שוק יורד), הביאו לגידול ניכר בהכנסות גם של חברי הבורסה שאינם בנקים וגם בעמלות המסחר של הבנקים. בהקשר זה נזכיר כי הבורסה דיווחה זה מכבר על כך שב-2020 נרשם קצב שיא של פתיחת חשבונות השקעה דרך חברי הבורסה.

בסך הכל עמלות המסחר וסליקה של הבורסה צמחו בשנה החולפת בכ-28% לכ-136.5 מיליון שקל, כאשר הגידול הכי חד בהכנסות מעמלות מסחר וסליקה נרשם באפיק המנייתי, שההכנסות ממנו גדלו ב-2020 ביותר מ-50% לסך של כ-49.2 מיליון שקל. לצד זאת גדלו בשנה החולפת גם ההכנסות משירותי מסלקה, שתפחו בכ-10% לכ-57.5 מיליון שקל.

כמו כן, הכנסות הבורסה מאגרות גדלו ב-2020 בכ-8% לכ-30.3 מיליון שקל, כשגם ההכנסות מדמי בדיקה ורישום גדלו בשנה האחרונה בכ-11% לכ-29.6 מיליון שקל.

ב-2020 היה לבורסה עוד מקור הכנסות חשוב - תחום הפצת מידע ושירותי קישוריות, שההכנסות ממנו גדלו בכ-14% לכ-48.4 מיליון שקל. אגב, חלקם של שני הבנקים הכי גדולים בפעילות המסחר בשוק ההון מתוך סך הכנסות הבורסה גדל ב-2020 מ-12.7% מסך ההכנסות ב-2019, ל-13.9% ול-13.4%, בהתאמה.

בין יתר ההוצאות הודיעה הבורסה כי הוצאות השיווק וההפצה שלה גדלו בשנה החולפת בכ-41% לסך של כמעט 12 מיליון שקל. זה קרה בשל קמפיינים שהבורסה השקיה, לצד מתן חסות לליגות בכדורגל.

למול הגידול האמור בהכנסות, הבורסה רשמה בשנה החולפת עלייה של 4% בהוצאותיה, כך שמרבית הגידול בהכנסות זרם היישר לשורה התחתונה, כאמור.

המנכ"ל והעובדים גם נהנים מהגאות

בבורסה לא רואים בזינוק במסחר ובנגישות של הציבור הרחב לבורסה ב-2020 כמימוש של מלוא הפוטנציאל שביכולתה לממש. "להערכת החברה, שיעור ההשקעה הנמוך יחסית במניות בישראל, נובע מתפיסה פחות מושכלת בכל הנוגע להשקעות במניות, מחד גיסא, ובשל העדפת משקיעים להשקעות פיננסיות ונדל"ן, ומשיעור מס רווחי הון בישראל הגבוה יותר מאשר שיעורו ברבות מהמדינות המפותחות, מאידך גיסא. להערכת החברה, הנתונים האמורים עשויים להצביע על הזדמנות מבנית לצמיחה", ציינה הבורסה בדוחות.

אך לא רק הבורסה נהנתה מגידול ניכר במחזורי המסחר בה - שצמחו בשיעור דו ספרתי בכל אחד מסוגי ניירות הערך המרכזיים. גם המנכ"ל איתי בן זאב, נהנה מהתוצאות המשופרות של החברה. ב-2020 הסתכמה עלות העסקתו של בן זאב בכ-4.8 מיליון שקל, וזאת לעומת עלות העסקה של כ-3.8 מיליון שקל שנרשמה ב-2019.

ב-2019 הוקצו למנכ"ל 4.25 מיליון אופציות למניות החברה, במחיר מימוש של 12 שקל למניה (לעומת מחיר מניה נוכחי של יותר מ-20 שקל), עבור השנים 2019-2023. בעת מתן האופציות עלות ההטבה הגלומה בהן עמדה על כ-2.7 מיליון שקל. באותה שנה גם ניתנה למנכ"ל הלוואת שימור בהיקף 3.5 מיליון שקל, שבתום חמש שנים, וככל שהמנכ"ל יישאר בחברה, היא תהפוך למענק.

אבל זה לא רק המנכ"ל. הבורסה נחשבת מזה שנים כאחד מגופים הכי מתגמלים במשק. בסוף 2020 היו בבורסה 256 עובדים, לעומת 250 איש בסוף 2019. בבחינת הוצאות הבורסה על שכר, כולל הטבות בגין תשלומי מענקים ופיטורים, עולה כי כל עובד בבורסה קיבל ב-2020 שכר בעלות חודשית ממוצעת של 47.7 אלף שקל, וזאת לעומת סך של 46.5 אלף שקל לעובד, בממוצע. אגב, כחלק מהליך שינוי מבנה הבעלות בבורסה, מלפני כמה שנים, העובדים בחברה קיבלו לידם 6% ממניות החברה.

גידול במספר החברות הנסחרות בבורסה

הבורסה גם מתייחסת בדוחותיה לסוגייה שהתעוררה לאחרונה בעניין מדד תל אביב בנקים 5 ועוררה בעקבות כך עימות בין הבורסה לבין הרשות הרגולטורית האחראית עליה - רשות ניירות ערך. נזכיר כי רשות ניירות ערך לא מרוצה ממבנה המדד שהבורסה קבעה, ולכן יצאה בקול קורא שמטרתו להביא לבניית מדד חדש לבנקים. בדוחותיה מתייחסת הבורסה למהלך של הרשות וכותבת כי "גם אם יפורסם מדד חלופי למדד הבנקים, שלא מטעם החברה, הדבר אינו צפוי לגרום לפגיעה מהותית בתוצאותיה העסקיות".

ולסיום, לאחר שב-2019 קטן מסחר החברות הציבוריות שמניותיהן נסחרות בבורסה מ-448 ל-442, הרי שבמהלך 2020 חל גידול במספר החברות הללו. זאת הודות להנפקות הראשוניות הרבות שהיו בבורסה בשנה החולפת, ושבסופה נסחרו בתל אביב המניות של 455 חברות. אגב, בכל אחת מהשנים 2020 ו-2019 היו 17 חברות שמניותיהן נגרעו מהמסחר בבורסה המקומית. עוד נציין כי ב-2020 היו בבורסה 236 הנפקות של מניות, בהן גויסו בסך הכל כ-16.8 מיליארד שקל, וזאת לעומת 158 הנפקות של מניות שהיו ב-2019, ושבהן גויסו 13.3 מיליארד שקל. באג"ח קונצרניות חלה ירידה של כ-10.8% בגיוסים בשנה החולפת.

צרו איתנו קשר *5988