הצעת הפשרה החריגה: מדוע לא פונה חאן אל אחמר?

לגלובס נודע כי תושבי חאן אל אחמר ניהלו מו"מ דיסקרטי עם הממשלה על פינוי מרצון, בתמורה לתעודת זהות כחולה ולמעמד של תושבי מזרח ירושלים • העניין נבחן בהוראת נתניהו, אך בהמלצת עוזר שר הביטחון נדחה מחשש ליצירת תקדים

הכפר הבדואי חאן אל-אחמר / צילום: רויטרס
הכפר הבדואי חאן אל-אחמר / צילום: רויטרס

החל מ-2009 מנהלת תנועת רגבים מאבק לצורך פינוי חאן אל אחמר, מאחז פלסטיני במיקום אסטרטגי שבו מתגוררות עשרות משפחות בדואיות משבט הג'האלין. ב-2018 אישר בית המשפט העליון להרוס את המאחז, אולם עד היום, שנתיים וחצי לאחר מכן - המאחז נותר עומד על תילו.

ב-21 באוקטובר 2018 הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו כי "חאן אל אחמר יפונה, עם או בלי הסכמה. זה לא ייקח הרבה שבועות, זה יהיה הרבה יותר קצר, נעשה כמה מהלכי היערכות חיוניים בזירה הבינ"ל, ניתן הזדמנות אחרונה לפינוי בהסכמה, אבל בכל מקרה, חאן אל אחמר יפונה. אני לא מדבר על פינוי קוסמטי, אלא על פינוי של ממש". אלא שהזמן חלף והמאחז לא פונה.

תושבי חאן אל אחמר דווקא הסכימו לפינוי תמורת פיצוי משמעותי וקבלת קרקע חלופית ושדרוג של תשתיות הכפר. בפועל, המדינה הכשירה שטח לצורך הפינוי, אולם הרשות הפלסטינית הטילה וטו כל על פשרה, ונתניהו החליט משיקולים מדיניים שלא לפנות את המאחז באופן חד צדדי.

לגלובס נודע כי במהלך 2019 החליטו תושבי חאן אל אחמר לעקוף את הרשות הפלסטינית וניהלו משא-ומתן דיסקרטי עם הממשלה על הפינוי. בפנייתם לראש הממשלה נתניהו, הם הציעו להתפנות מרצון.

במסגרת ההסדר המוצע, כל תושבי חאן אל אחמר יקבלו תעודת זהות כחולה ויהיו במעמד של תושבי מזרח ירושלים. ההסדר קבע כי כל התושבים יקבלו קרקעות בנגב, והמדינה תכשיר את התשתיות עבור בני הכפר.

העניין אכן נבחן בהוראת נתניהו על ידי עוזר שר הביטחון דאז קובי אלירז ואנשי מתאם פעולות הממשלה בשטחים. היתרון לעמדת אלירז היה בשבירת המונופול של הרשות הפלסטינית ואי כניעה לתכתיביה.

אולם לאחר בחינה מעמיקה המליץ עוזר שהב"ט אלירז שלא לקדם את המתווה. לטענתו, קבלת הצעה שכזו הייתה עלולה לגרור אחריה דרישות דומות של עוד כ-5,000 בני שבט הג'האלין המתגוררים באזור.

עוד עלה חשש כי הסכמה למתווה תגרור פעולות נוספות של היאחזות פלסטינית בנקודות אסטרטגיות מבחינת מדינת ישראל, זאת על מנת לסחוט מהממשלה אזרוח של הפולשים.

אלירז סבר כי "אין הצר שווה בנזק המלך", והתמריץ השלילי עולה בחסרונותיו על היתרון בפינוי המאחז. מלבד זאת, טען אלירז כי גם כך הממשלה לא מצליחה להשתלט על הנעשה בנגב. עם זאת, שב אלירז והמליץ בפני נתניהו לפנות את חאן אל אחמר, ללא צורך בהסכמת התושבים לאחר שלא הצליחו להגיע להבנות עם הרשות הפלסטינית.

נתניהו קיבל את עמדת משרד הביטחון נגד מתווה הפינוי תמורת קבלת תעודות זהות כחולות וקרקעות בנגב. אולם דחה את עמדת אלירז לפנות את המאחז בכוח, בטענה כי "זה לא הזמן".

מטעמו של עוזר שר הביטחון לשעבר קובי אלירז נמסר בתגובה כי "החל מ-2009 הישובים הישראלים ותנועת רגבים מגישים עתירות לבג"ץ במטרה לחייב את המדינה לפנות את חאן אל אחמר והממשלה התנגדה. רק בעתירה הרביעית שהוגשה בשנת 2016 עמדת המדינה לראשונה הייתה שצריך לפנות לאלתר. בעקבות עמדת המדינה הזו החליט לראשונה בג"ץ שצריך לפנות לאלתר ודחה את כל עתירות הפלסטינים נגד הפינוי. תושבי חאן אל אחמר לא הסכימו מעולם להתפנות לשום אופציה חלופית שהוצעה להם. המדינה הכינה חלופה 7 ק"מ מהמקום ללא הסכמת פינוי מרצון".

לדברי אלירז, "ככל שהתקיימו מגעים הם רגישים וחסויים וכל רעש תקשורתי ודיסאינפורמציה מגמתית בעניין גורמים ויגרמו לנזקים מיותרים בניסיונות עתידיים להגיע להבנות שקטות".

אלירז מותח ביקורת על התנהלות נתניהו ואומר כי "נתניהו טירפד את מהלך הפינוי על אף שהייתה חלופה מוכנה על כל פרטיה, מחדל אי הפינוי הוא תסמין קשה של מחדל הממשלה בכל הטיפול בהשתלטות הפלסטינית על שטח c ומהווה תעודת עניות קשה לאי המשילות באזור זה".

ארגון רגבים מסר בתגובה כי "אנו שמחים שמשרד הביטחון דחה מכל וכל את רעיון העיוועים שמשמעותו מימוש בפועל של "תוכנית השיבה" הפלסטינית. כמעט 125 שבועות חלפו, מאז הכרזתו של נתניהו כי 'חאן אל אחמר יפונה בתוך שבועות לא רבים'.

"בזמן שחלף מבצרת הרשות הפלסטינית את ההשתלטות הבלתי חוקית ותפיסת השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון באופן חד צדדי, בשעה שמדינת ישראל לא נוקטת מנגד שום צעד מערכתי ומשמעותי.

"חאן אל אחמר הוא מבחן לקמוס של משילות וריבונות, ובינתיים ממשלת ישראל נכשלת במבחן הזה כישלון חרוץ".