הקורונה הכלכלית: הכי חשוב ולפני הכול - לטפל בגירעון

על שר האוצר הבא תוטל המשימה כפוית הטובה של הפחתת ההוצאות והגדלת ההכנסות • המשק צפוי לחזור לתוואי של צמיחה כלכלית לקראת אמצע שנת 2021 ולכן אין סיבה לנהל תקציב עם גירעון גדול • אדרבה, זה בדיוק הזמן להתחיל להתכנס לאיזון תקציבי

מליאת הכנסת / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב
מליאת הכנסת / צילום: שאטרסטוק, א.ס.א.פ קריאייטיב

שר האוצר החדש ייכנס לתפקיד בתקופה מאתגרת במיוחד: גירעון חריג בגודלו, שיא במספר מחפשי העבודה, חוסר יציבות פוליטי ומשבר עולמי. הנה שלושת המשימות הכי חשובות שיעמדו בפניו, והדרכים בעזרתן הוא יוכל לעמוד בהן בהצלחה.

המשימה הגדולה והקשה מכולן תהיה ריסון הגירעון תוך חזרה ליציבות ולביטחון כלכלי. הגירעון התקציבי של מדינת ישראל הגיע ב-2020 לכ-160 מיליארד שקלים וצפויה חריגה מיעד הגירעון גם ב-2021. על שר האוצר תוטל המשימה כפוית הטובה של הפחתת ההוצאות והגדלת ההכנסות.

המשק צפוי לחזור לתוואי של צמיחה כלכלית לקראת אמצע 2021 ולכן אין סיבה לנהל תקציב עם גירעון גדול. אדרבה, זה בדיוק הזמן להתחיל להתכנס לאיזון תקציבי. כיצד עושים זאת? שר האוצר יצטרך לקצץ את מענקי הקורונה ואת שאר ההוצאות החריגות חזרה לרמה שהייתה לפני הקורונה.

במקביל, כדי לחזור לתקציב מאוזן לא יהיה מנוס מהגדלה מתונה של המסים. כאן אני ממליץ על הגדלה מתונה של מס הכנסה, וביטול חלק מהפטורים ממס הקיימים היום. הפתרון המסורתי של הגדלת המע"מ אותו אוהבים כל כך במשרד האוצר אינו מוצלח בהינתן השיעור הגבוה יחסית של המסים העקיפים בישראל יחסית למדינות ה-OECD. על הגדלת המסים להיות מתונה מכיוון שהגדלה דרמטית של המסים תהווה נטל גדול מדי על המגזר העסקי ועל משקי הבית.

המשימה השנייה תהיה לסייע לאוכלוסיות שנפגעו במשבר. סיוע שכזה הוא משימה מורכבת, במיוחד בהינתן הצורך לקצץ את הוצאות הממשלה. כדי להגדיל את הסיוע בלי להגדיל שוב את הגירעון יש לבחור בפתרונות ממוקדים, לאתר את העסקים ומשקי הבית שנפגעו מהמשבר באופן החמור ביותר ולייצר מנגנוני תמיכה ייעודיים לאוכלוסיות אלו.

ישראל היא מדינה שמובילה בתחכום, חדשנות וטכנולוגיה. הגיע הזמן שגם השירות הציבורי ילמד לעבוד עם כלים טכנולוגיים חדשים, ובעזרתם לאתר את האוכלוסיות הזקוקות לסיוע. הגדלת הסיוע לאוכלוסייה ממוקדת היא אפשרית תקציבית, ורצויה חברתית.

המשימה השלישית תהיה להוציא לפועל רפורמות לייעול המשק. אין זמן מוצלח יותר לביצוע רפורמות מאשר זמן משבר. שתיים מהרפורמות הן חשובות ביותר. הרפורמה הראשונה היא במערך ההכשרה המקצועית. משבר הקורונה הביא לשינוי תעסוקתי בקרב אחוזים נכבדים מכוח העבודה, אך מערך ההכשרות המקצועיות הוא קטן מאוד בהשוואה בינלאומית. כלומר הכלי החיוני ביותר לסיוע לאלה שנפגעו מקורונה הוא גם הכלי שנמצא בשימוש הקטן ביותר.

רפורמה נוספת היא במערכת המסים והקצבאות. ישנם כיום פטורים נרחבים ממסים - רובם לשכבות החזקות, כמו פטור ממס על הפרשות לפנסיה ולקרנות ההשתלמות, הטבות המס לעיר אילת ועוד. הפטורים ממסים מסתכמים בסכום של עשרות מיליארדי ש"ח בשנה. זהו חלק גדול מהסכום שדרוש כדי לאזן מחדש את תקציב המדינה. והיתרון הגדול של קיצוץ הפטורים - מהלך זה לא יפגע באופן משמעותי בשכבות החלשות.

במקביל גם במערכת הקצבאות נדרשים שינויים: חלקם בכיוון של קיצוץ קצבאות - למשל העלאת גיל הפרישה, וחלקם בכיוון של הגדלת קצבאות - כמו למשל הגדלת שיעור הכיסוי של קצבת השלמת הכנסה - קצבת הזקנה המופנית לשכבות החלשות. שינויים אלו ייצרו מערכת צודקת יותר ובמקביל יאפשרו התמודדות נכונה עם משבר הקורונה.

לסיכום - איזון התקציב תוך הקטנת הפטורים ממס ותמיכה באוכלוסיות שנפגעו - אלו הצעדים שיחזירו את הביטחון הכלכלי.

הכותב הוא חבר סגל במחלקה למנהל ומדיניות ציבורית באוניברסיטת חיפה ומחבר הספר "הדרך הקלה לביטחון כלכלי"

צרו איתנו קשר *5988