וול סטריט | פרשנות

מינוף, ריבית אפסית וקשרים בוול סטריט: המתכון לקריסת קרן הגידור שמזעזעת את הבנקים הגדולים

קרן הגידור של ביל הואנג, שאת נזקי קריסתה עוד קשה לאמוד, השתמשה בעשרות מיליארדים של אשראי זול, תוצאת מדיניות הריבית של הפד, כדי לבצע רכישות ממונפות של מספר מניות ואגב כך להעלות את מחיריהן • למסחר הממונף אין דבר וחצי דבר עם השקעות בהון של חברות כדי לאפשר את צמיחתן

קרדיט סוויס / צילום: רויטרס  Arnd Wiegmann
קרדיט סוויס / צילום: רויטרס Arnd Wiegmann

הקומבינציה של ריבית אפס וייצור מסיבי של כסף על ידי הפדרל ריזרב הביאו, ועוד יביאו, לתופעות לוואי משונות ומסוכנות. בניגוד למחשבה העממית כאילו עסקי הבנקים הם מתן אשראי לעסקים, בפועל הבנקים המסחריים ומוסדות פיננסיים אחרים עוסקים באינטנסיביות, ומייצרים חלק משמעותי מהכנסותיהם, ממסחר או אשראי למסחר בסוגים שונים של ניירות ערך וחוזי נגזרות על מוצרים פיננסיים.

כך למשל, ברבעון בשנת 2019 היו לבנקים למיניהם בארה"ב יותר מ-100 מיליארד דולר הכנסות ממסחר בנכסים פיננסים מסוגים שונים או אשראי לסוחרים בהם, כך על פי דוח ממשלתי מסוף 2019. שוק הנגזרות העולמי, קרי חוזים על נכסים פיננסיים למיניהם, עולה על 600 טריליון דולר, כך על פי הבנק הבינלאומי להסדרי סליקה (Bank for International Settlements). 

רמז על הסכנות שמייצרים משחקים פיננסיים אלו קיבלנו שוב בשבוע שעבר, שעה שקרן גידור קטנה ולא מוכרת, ארכגוס התמוטטה פתאום והותירה אחריה חובות של מיליארדים לבנקים גדולים וידועים, המובילה ביניהם קרדיט סוויס. זו הודיעה כי הכנסותיה עשויות לספוג "הפסדים משמעותיים" לאחר שהקרן נכשלה בכיסוי האשראי של רכישות ממונפות שביצעה במספר מניות, המובילות שבהם של חברות המדיה וויאקום ודיסקובר.

קרן הגידור האמורה השתמשה בעשרות מיליארדים של אשראי זול, תוצאת מדיניות הריבית של הפד, כדי לבצע רכישות ממונפות של מספר מניות ואגב כך להעלות את מחיריהן. כך למשל, כדי להסתיר את היקף הרכישות ואת חובת הדיווח לרשות לניירות ערך האמריקאית על אחזקות שמעל 5% בניירות וויאקום, הקרן השתמשה במכשיר פיננסי מסובך הידוע בשם "החלפת החזר מקסימלי" (total return swap), זה מאפשר לצד המקבל את ההחזר לקבל חשיפה מלאה לנכס המוסכם ללא אחזקה ובעלות בו.

פעילות הקרן והביקושים שהיא יצרה סייעו לשלש בתוך שנה את מחיר מניות וויאקום, מה שהביא את הנהלת החברה לנסות להנפיק 3 מיליארד דולר של מניות חדשות. אך הרצון הזה לא הסתדר עם רצונות ומחשבות השוק, ומניות וויאקום החלו לרדת. הואיל והקרן הייתה ממונפת מאד גם ירידות לא גדולות במיוחד הביאו לדרישה מיידית לכיסוי המינוף שעמד בחוסר. מאחר ולקרן לא היו אמצעים לכיסוי החוסר בביטחונות שנפער בגין הירידה בערך, המניות נזרקו לשוק בסוף השבוע שעבר חבילות גדולות של מניות, שהביאו לירידות חריפות במחיריהם.

מניות וויאקום, למשל, נחתכו ביותר מ-55% בתוך פחות משבוע. בסך-הכול לפי דוח של פורבס המכירות המבוהלות מחקו כ-50 מיליארד דולר משווי השוק של קומץ החברות בהם החזיקה הקרן. בעקבות הירידה בערך הביטחונות והפסדי האשראי הצפויים דווחו נותני האשראי המרכזיים, הבנק היפני נומורה והבנק השוויצרי קרדיט סוויס כי הם צפויים להפסדים של מיליארדי דולרים, ומניותיהם נחתכו בהתאמה גם הם בכ-15%. גם גולדמן סאקס הייתה מעורה במתן האשראי לקרן, אך היקף הנזק שנגרם לה טרם פורסם.

האירוע האחרון מדגים היטב את ההשפעות והקשרים, ובעקבותיהם הסיכונים, לאורך ולרוחב וול סטריט, בכל הנוגע למסחר ממונף. סך אשראי למסחר ממונף זה הוערך לאחרונה על ידי המגזין פורבס כעומד בארה"ב על סך של 814 מיליארד דולר, גידול של כ-50% מלפני שנה. זהו סיכון רחב ממדים ומקיף הנובע ישירות ממדיניות ריבית האפס של הפדרל ריזרב הדוחף את הבנקים להעניק אשראי בהיקפי ענק למימון מסחר ממונף ובנגזרות, ואת וול סטריט, קרנות הגידור, והמשקיעים הקטנים לקחת אשראי עבור מסחר זה. מסחר אשר כמובן אין לו דבר וחצי דבר עם השקעות בהון של חברות כדי לאפשר את צמיחתן. פעילות כזו לא רק מהווה סיכון לבנקים מעניקי האשראי ולמשקיעים הנוטלים אותו, אלא גם לתיקי ההשקעות וקרנות הפנסיה המחזיקים במניות שמחירם מנופח באופן מלאכותי בגין האשראי והמסחר הזה.