בנק ישראל קורא לצמצם את תשלומי החל"ת ומזהיר: "ייתכן שצריך להעלות מסים"

בנק ישראל מתייחס בדוח לשנת 2020 למדיניות הממשלה בעת המשבר, למודלים שהופעלו ואותם כדאי להפסיק, מביע דאגה משיעור האבטלה הגבוה שלא צפוי לשוב לרמתו לפני המשבר בטווח הקרוב, וקורא לתמרץ את העבודה מהבית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום

"לנוכח רמתה הנמוכה יחסית של ההוצאה הציבורית האזרחית והפחתת שיעורי המס בשנים שקדמו למשבר, וכן למטרת מימון החוב, אשר תפח במהלכו של המשבר, ייתכן שיעלה הצורך בבוא העת גם להעלאה של שיעורי המס" - כך כתב בנק ישראל בתקציר הדו"ח השנתי על 2020.

בפרק על האתגרים העומדים בפני המשק, בבנק ישראל מתייחסים בנוסף לעובדה שלישראל אין תקציב מאושר, וכותבים כי "על המדיניות הפיסקלית לשוב ולהתנהל במסגרות סדורות ובהתאם לכללים פיסקליים ארוכי טווח כדי לשמור על אמינותה לאורך זמן ולתמוך בתהליכים של קביעת סדרי עדיפויות".

בהקשר זה, חברת הדירוג S&P העולמית התייחסה אתמול בדוח שהוציאה על ישראל לאחר הבחירות למצב בו יהיה קשה להסכים על סדרי העדיפויות הפיסקליים נוכח המצב הפוליטי, והזהירה כי אם חוסר הוודאות הפוליטי יימשך אזי החוב הממשלתי עשוי לתפוח עד ל-80% מהתוצר.

בבנק ישראל לא חוסכים בבקרה עצמית, ומציינים כי גם המדיניות המוניטרית תידרש להתאים את היקף הכלים המיוחדים שהיא הפעילה בזמן המשבר "ולשמר את האמון ביכולתה להשיג את יעדיה".

בבנק ישראל מתייחסים לתוכניות שהופעלו במשבר, כמו תכנית החל"ת, וכי בעת היציאה מהמשבר יהיה "חשוב להפסיק תוכנית אלו אלו לצמצמן ולהתאים את מאפייניהם כך שהם לא ייפגעו בתמריץ לעבוד ולא ינציחו את קיומם של עסקים לא יעילים". עוד כותבים בבנק ישראל כי "בחלק מהתוכניות כבר הוטמעו מנגנונים מסוג זה, כגון התניית דמי האבטלה בשיעור האבטלה במשק והתניית הסיוע לעסקים בשיעור ירידת הפדיון. הצורך בהתאמות נוגע גם לצעדי המדיניות שנועדו להקל על תנאי המימון".

לגבי שוק התעסוקה שמדיר שינה מעיניהם של מקבלי ההחלטות בבנק ישראל, נכתב כי "עם התאוששות המשק שיעור האבטלה צפוי לרדת, אך הוא עלול להישאר גבוה בהרבה מזה ששרר במשק ערב המשבר".

בבנק ישראל מסבירים כי הגורמים העשויים לתרום לשיעור האבטלה הגבוה קשורים להתייעלות העסקים במהלך המשבר, לשינויים במבנה המשק והקושי של מובטלים לאורך זמן להשתלב מחדש בשוק העבודה.

 בבנק ישראל קוראים לשוב ולהתמקד לאחר היציאה מהמשבר בבעיות היסוד של המשק, ובראשן הפריון הנמוך, פערי הפריון בין מגזרים ואי-השוויון. "חלק מבעיות אלה התחדד במהלך המשבר - למשל בשל הפער בהשפעתו בין עובדים משכילים לעובדים בעלי שכר והשכלה נמוכים, ולנוכח חשיבות ההשכלה והמיומנות לצורך פעילות מקוונת, בפרט עבודה מהבית. כל אלה מדגישים את החשיבות של שיפור מערכת החינוך וצמצום הפערים בתוכה. הגדלת ההשקעה במשק ובפרט בתשתיות, ובראשן בתשתיות לתחבורה ציבורית, נדרשת אף היא לשם הגדלת הפריון בישראל. המשבר הדגיש גם את חשיבותן של תשתיות התקשורת. על כל אלה יש להוסיף את האתגר המתמשך של שימור קצב התחלות בנייה התואם את צורכי האוכלוסייה לאורך זמן". 

"לשקול תמרוץ מושכל של עבודה מהבית"

בבנק ישראל מתייחסים לשינויים שקרו במשק כתוצאה ממשבר הקורונה, בהם הגידול המשמעותי של היקף העבודה מהבית, מה שעשוי לגרור "השלכות ניכרות על המשק ועל המדיניות הנדרשת", כך לפי בנק ישראל. "עבודה מהבית עשויה להפחית את היוממות, ובכך לסייע בהקטנת הגודש התחבורתי וזיהום האוויר ופליטת גזי חממה הנלווים אליו. הואיל והפרטים אינם מפנימים את תרומתה של הפחתת היוממות להשגת תועלות אלה, יהיה מקום לשקול מדיניות ממשלתית לתמרוץ מושכל של עבודה מהבית".

עוד כותבים בבנק ישראל כי העבודה מרחוק עשויה לסייע בצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה ולשפר את הנגישות של משרות עתירות הכנסה במרכז לתושבי הפריפריה. עם זאת, "הדבר מחדד את החשיבות של תשתיות תקשורת איכותיות בפריפריה, ובה ייתכן שנדרשת ביתר שאת התערבות ממשלתית", הדגישו בבנק ישראל.

צרו איתנו קשר *5988