ביטול האיכונים: האם הח"כים גרמו בסירובם ל-100 קורבנות חדשים?

ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, רמז שחבריו בוועדת חוץ וביטחון יישאו באחריות לרבבות חולים. זה יותר מורכב • המשרוקית של גלובס

ח"כ אבי דיכטר, הליכוד / צילום: רפי קוץ
ח"כ אבי דיכטר, הליכוד / צילום: רפי קוץ

ח"כ אבי דיכטר, ראש השב"כ לשעבר, זועם על חבריו בוועדת החוץ והביטחון שסירבו ביום ב' לאשר את המשך האיכון האוטומטי של ישראלים שבאו במגע עם חולי קורונה מאומתים. "3 מתוך 4 ח"כים שהתנגדו לא יהיו בכנסת הבאה, אחריהם המבול" דיכטר כתב בטוויטר, והמחיש את המבול במספרים. "איכוני השב"כ מנעו רק בחודשיים האחרונים 210 מתים מקורונה ו-30 אלף חולים, מהם 570 קשה".

דיכטר דיבר על העבר, אבל הנתונים העבירו מסר ברור: בכל חודש בלי איכונים, דם 100 קורבנות קורונה יהיה על אצבעות המתנגדים. מה הבסיס לתסריט האימים הזה? נסתכל מקרוב.

נתחיל בשאלה איך אפשר לספור מתים שלא מתו וחולים שלא חלו? מתברר שיש אומדן כזה, ודיכטר לא המציא אותו. משרד הבריאות, בדוחות שהוא מחויב לנפק על השימוש באיכוני שב"כ, נוהג לחשב כמה חולים ומתים "נחסכו" בזכותם. בישיבת ועדת החוץ והביטחון השבוע, היועצת המשפטית של המשרד ציטטה את ההערכה מ-21 במרץ - וזו ההערכה שדיכטר העתיק לטוויטר.

הרבה הנחות מסתתרות בחישוב הזה. במשרד הבריאות בודקים כמה "מגעים" של החולה המאומת קיבלו הוראת בידוד במסרון; לוקחים את מקדם ההדבקה (מספר האנשים הממוצע שכל אחד מהם צפוי להדביק); מחשבים 10 דורות קדימה; ומניחים שזה המספר שניצל מהידבקות. לפי נתוני התחלואה, משערים כמה היו חולים קשה ומתים.

במשרד מודים שזו הערכה גסה ומחמירה. למשל, רבים ממקבלי המסרון ממילא לא נכנסים לבידוד ולא חוסכים אף נדבק. אבל נניח שהחישוב מדויק; האם הוא רלבנטי?

 
  

קצת רקע. איכוני השב"כ נעשו עד לא מכבר במקביל לאיתור מגעים בתשאול אנושי. התפוקה הייתה עצומה: 1.3 מיליון איש קיבלו מסרונים מאז מרץ 2020, לעומת 1.1 מיליון שאותרו בידי חוקרים אפידמיולוגיים. אבל שיטת האיכונים הייתה גסה יותר. ככל הידוע, 8% מהמאוכנים נמצאו חיוביים לעומת 18% מהמאותרים בשיטה האנושית.

הכול השתנה בראשית החודש. עתירה נגד האיכונים גרמה לבג"ץ להורות על צמצום השימוש בהם. הממשלה הגיבה ב-15 במרץ באישור מתווה מוגבל, שבו אמצעי השב"כ יופעלו רק כשהמאומת מסרב לשתף פעולה עם התחקיר האפידמיולוגי. התוצאה: מספר המאוכנים, שממילא נמצא בירידה, צנח מ-64 אלף בשבוע ל-19 אלף ואז ל-3,700.

וכאן קבור הכלב: מה שחבריו של דיכטר התבקשו להאריך לא היה השימוש הגורף באיכונים, אלא המתווה המוגבל שגובש לנוכח הוראת בג"ץ.

בשורה התחתונה: המספרים של דיכטר מטעים. חברי ועדת החוץ והביטחון סירבו להאריך מתווה איכונים מצומצם שנוגע לפחות מעשירית ממספר האנשים שאוכנו בתקופה שעליה דיכטר מוסר נתונים.

תחקיר: ארן רונדל

צרו איתנו קשר *5988