לא ברור מה יעלה בסופו של יום אבל מנסור עבאס, מנהיג הרשימה הערבית המאוחדת כבר ניצח אמש ובגדול. במה שהתנקז לקצת פחות מחמש דקות בפריים טיים הפך עבאס את סדר היום ואת כללי המשחק שהיו נהוגים בישראל מאז כינונה. החל מהעובדה שכל בית ישראל (תרתי משמע) המתין בדריכות למוצא פיו של איש התנועה האיסלאמית ששודר מנצרת בשידורים חיים בכל הערוצים (כשפרשנים ערבים, ולא פרשנים יהודים לענייני ערבים, מאיישים את האולפנים!), עבור בהגדרת עצמו כמוסלמי-ערבי-ישראלי שמתמקד במצב הכבישים, בתי חולים והפשיעה שאיתה מתמודדים מדי יום כלל אזרחי ישראל - הערבים והיהודים - ולא בנושאים הלאומיים או אלה שרלבנטיים לפלסטינאים שאינם אזרחי ישראל, כפי שנהגו כל המנהיגים הערביים לפניו (אפילו אלה שהגיעו ממק"י, בתקופה האנטי לאומנית שלה) וכלה בתוכן המכיל והרב תרבותי של דבריו: שהברכות לפסח, פסחא ורמדאן שניתנו בערבית ובעברית מסמלות אותו.
הפרדיגמה השלטת בעולם השלום ודו-הקיום בין ערבים ליהודים נשברה אמש סופית. מנוסחת אוסלו שנכתבה באותיות לטיניות פרוגרסיביות העביר אותנו עבאס לנוסחאות שמרניות שנלקחו היישר מהשיח הדתי. בצדק קבעה הרבנית יפה גיסר שהשיח הזה הרבה יותר רלבנטי וקרוב להוויה של החברה הישראלית מאשר השיח החילוני ליברלי ואפשר שהוא יצליח במקום שאוסלו כשל.
לא במקרה בחר עבאס להדגיש שרע"ם חרטה על דגלה לקדש את החיים (אחד משני הערכים השמרניים החשובים ביותר שבא לידי ביטוי במאבק על הזכות להפיל, לסיים את החיים ועוד) ולציין מתוך הקוראן דווקא את אחד הפסוקים שמדבר על 'איש ואישה' (הערך השמרני החשוב ביותר השני שמתנגד לכל סוג משפחה שאינו מורכב מגבר ואשה) . זו הלשון שמחברת אותו לרב קנייבסקי שמצדו כבר התבטא ש"מבחינת יידישקייט עדיף ללכת עם הנציגים מהציבור הערבי, מאשר עם הנציגים מהשמאל . גם הם לא רוצים לקדם כור היתוך ולעשות את כולם חילונים . וגם בנושא הגיוס, הכבוד לדת וערכי המשפחה הם הרבה יותר קרובים אלינו".
את כללי המשחק הפוליטי לפיהן הערבים נספרים אוטומטית (לא פעם בלי לשאול אותם בכלל) כחלק מהשמאל הישראלי הפר עבאס אמש. "אני לא פסלתי איש. אינני חלק מגוש הימין או השמאל, אני מייצג את מי שנתן בי אמון בציבור הערבי". בתשע עשרה מילים פורק "מחנה השמאל", שכלל תמיד ערבים בתערובת של התנשאות מחד והתמקדות בנושא אחד ויחיד - הכיבוש - מאידך. שינוי הפרדיגמות הזה, הדתי, הפוליטי והאזרחי, מסביר גם את קבלת הפנים החמה לנאום עבאס ע"י אותם אנשים שמיאנו עד כה לשמוע דברים די דומים מנציגים אחרים של הציבור הערבי ודרשו קודם לכל הכרה במדינת ישראל כמדינה יהודית.
לא ברור מה יעלה בסופו של יום ועוד יותר קשה לנבא מה תהייה ההשפעה ארוכת הטווח של ברית השמרנות הדתית על עתיד המדינה אבל אין ספק שמנסור עבאס כבר ניצח ובגדול. עכשיו נותר רק לקוות שהניצחון הזה יהיה גם של כולנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.