האם שקד היא המחסום של בנט בדרך לראשות הממשלה

בגזרת "ימינה" שומרים על שקט מאז יום הבחירות ומנהלים את המשא-ומתן על הרכבת הממשלה הרחק מעין התקשורת. לפגישות המשא-ומתן יוצא אחד: יו"ר המפלגה נפתלי בנט, ומאחורי הקלעים של קבלת ההחלטות נמצאים שלושה נוספים: ח"כ איילת שקד, יועצו של בנט טל גן צבי והיועץ הפוליטי שלום שלמה, שליווה את המפלגה גם במהלך הקמפיין לבחירות לכנסת.

אגב מדובר בהתנהלות זהה לגמרי למערכות בחירות קודמות בגזרת ימינה (הימין החדש), גם כאשר שקד עמדה בראשות המפלגה, היה זה בנט שמנהל את המגעים ואילו היא נותרה מאחורי הקלעים.

שקד, מספר שתיים דומיננטית במפלגה, מנהלת מערכת יחסים מורכבת עם בנט. אף שמאחורי הקלעים יש לא מעט חילוקי דעות בין השניים, כשהם יוצאים החוצה זה תמיד בתיאום מוחלט. בכל שנותיהם בפוליטיקה לא קרה שאחד מהם קיבל החלטה והאחר נטש את המערכת, ולראיה, למרות הערכות עבר על כך שהשניים הגיעו לסוף דרכם המשותפת - הם עדיין צועדים יחד.

כך למשל בעת ההחלטה על הקמת הימין החדש והפרידה מהבית היהודי, מאחורי הקלעים הרוחות סערו. דעתה של שקד הייתה אז לא נוחה מההחלטה בלשון המעטה, ולתקשורת אז דלפו רשמים לפיהם היא אף רצתה לחזור בה. בנוסף במהלך השנתיים האחרונות שבהם היא הובילה את גישת האיחוד והריצה המשותפת עם הציונות הדתית ואף פלרטטה עם הרעיון להוביל את מפלגת הציונות הדתית בעצמה, לבסוף בכל הצמתים - היא בחרה להמשיך לצדו של בנט.

בדומה, נפתלי בנט שהתנגד לרעיון הריצה המשותפת בבחירות לכנסת ה-22 שהובילה שקד, זז להיות מספר שתיים שלה - בהתאם לסקרים שניבאו שהיא תצליח יותר ממנו.

וזו כמובן לא הייתה הפעם הראשונה. ב-2013 במשא-ומתן על הרכבת הממשלה מול נתניהו, בנט דרש בשבילה את תפקיד שרת המשפטים ולקח עבור עצמו את התפקיד הבכיר פחות - שר החינוך.

בהמשך, הסימביוזה בין השניים המשיכה לעבוד כאשר לפני למעלה משנה - שקד זזה הצדה ולא דרשה תפקיד שרה, כדי לאפשר לבנט לקבל את תפקיד שר הביטחון ואילו היא נותרה ללא מינוי.

שוב בצומת: לאן שקד מושכת

היום עומדים שקד ובנט מול ההכרעה הבאה: ממשלת ימין בראשות נתניהו וגם שריונים בליכוד ומינוי לשרים בכירים, או הקמת ממשלה יחד עם גוש רק לא ביבי, כשבנט עומד בראש, שתישען על בסיס פריטטי של ימין ושמאל.

אם להתבסס על ניסיון העבר - נטיית ליבה של שקד בהכרעה הזו תהיה לטובת ריצה במסגרת הליכוד. לא פעם היא אמרה כי הדרך להנהגת המדינה עוברת בהשתלבות בליכוד וההצעה שהניח נתניהו לפתחם של השניים - זה הכי קרוב שהם הגיעו לכך מעולם.

יש רק שני סייגים למימוש הבטחות נתניהו: האחד אין כל התכנות להקמת ממשלת ימין נוכח הווטו שהטיל סמוטריץ' על הקמת ממשלה בסיוע של מפלגת רע"ם. והשאלה היא האם כדאי להם לעבור לליכוד רק כדי לצאת לבחירות נוספות (ויש מי שתומכים בכך בימינה).

השני הוא היכולת של נתניהו להעביר את השריונים לאישור מרכז הליכוד. בכירים במפלגה טוענים כי מדובר בהבטחת בחירות מרחיקת לכת שאיש לא ייתן שתעבור, אלא אם ישוריינו בנט ושקד בלבד.

שקד גם פעלה בעבר כדי לפקוד לליכוד ולייצר לעצמה בסיס כוח להמשך, אולם מאחר שהדרך לקיצור תקופת ההכשרה להתמודדות בליכוד עברה דרך נתניהו - המהלך לא הבשיל כל עוד הוא עומד בראש.

כעת, כשהוא עצמו פותח את הדלת לליכוד עבור שניהם, גם אם תוך זמן קצר יהיו בחירות נוספות, יהיה זה קיצור דרך משמעותי לשניהם. הזדמנות פז. האם שקד תטיל וטו אם תתקבל החלטה אחרת לטובת בנט שיעמוד בראשות הממשלה - יהיה זה צעד דרסטי שלא קרה מעולם. מצד שני, זו גם תהיה הפעם הראשונה שהיא תידרש להכרעה כזו כשמולה עומדת הכניסה לארץ המובטחת.

מטעמה של איילת שקד נמסר: "נפתלי בנט הוא ראש המפלגה ואנחנו עובדים בתיאום מלא על כל צעד".