לא צריך להיות פיזיקאים כדי להבין: המודל הפוליטי הישראלי פשט רגל

לא צריך להיות חוקרי פיזיקה כדי להבין שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק

השבוע בהשבעת הכנסת ה-24 / צילום: דוברות הכנסת
השבוע בהשבעת הכנסת ה-24 / צילום: דוברות הכנסת

א. הדבר הבאמת מסעיר שקרה במהלך השבוע האחרון - וגם האירוע שמציג מעין משל מושלם לכל מה שקורה אצלנו ברמה הפוליטית - התרחש ברמה התת-אטומית: נראה שחלקיק אלמנטרי בשם קווארק תחתון, המכונה גם "קווארק היופי", לא מתנהג כמו שהוא אמור להתנהג לפי המודל הסטנדרטי. אל ייקל הדבר בעיניכם. המשפט האחרון מנוסח ביובש מדעי, אבל מאחוריו יכולה לעמוד מהפכה מדעית של ממש, שלא לומר פיזיקה חדשה לגמרי. "המודל הסטנדרטי" אולי נשמע כמו תו תקן לקולבים, אבל זו הדרך המקובלת שבה הפיזיקה מתארת ומסבירה את העולם בסדרי גודל קטנים מהאטום; את החלקיקים היסודיים המרכיבים את החומר, ואת הכוחות היסודיים הפועלים בעולם הזערורי והמסתורי של החלקיקים, למעט הכבידה, ואף פעם לא מיותר להזכיר שגם אתם חלקיקים שכוחות פועלים עליהם וגם אני.

"הפלונטר שלנו לא הולך לשום מקום" / איור: ורד שדמי שלמה
 "הפלונטר שלנו לא הולך לשום מקום" / איור: ורד שדמי שלמה

אם כן, אף שבסוף חייו של הקווארק הנ"ל, שנמשכים מיליוניות ספורות של שנייה, הוא אמור להתפרק לחלקיקים נוספים, אלקטרונים ומיואונים, בתדירות שווה - כך מלמד אותנו המודל, זה מה שאנחנו יודעים על העולם ועל איך שהוא פועל - הרי שבפועל, ולאחר ניתוח התוצאות של טריליוני התנגשויות חלקיקים שנערכו במאיץ החלקיקים CERN במהלך העשור האחרון, וכונסו במחקר שהתפרסם לפני שבוע, נראה שהבחור שלנו מתפרק לאלקטרונים בתדירות גבוהה בהרבה מאשר למיואונים, אף שהמסה שלהם גדולה פי 207.

"רעדנו כשראינו את התוצאות", סיפר אחד החוקרים לבי.בי.סי (ממש כמו קמיל פוקס לפני המדגם). איך זה יכול להיות? החוקרים יכולים לספק רק הסבר אחד, מלבד טעות בחישוב: אם הדבר נכון, יכול להיות שמדובר בכוח טבע לא מוכר, המתווך על ידי חלקיק שטרם נצפה, ואם כך פני הדברים, הרי שכדי להסביר אותם נזדקק לפיזיקה חדשה. לא כזו שתבטל את הקיימת, כזו שתשלים אותה. המודל הסטנדרטי, אומרים החוקרים, כבר לא מספיק.
כוח טבע לא מוכר, חלקיק לא ידוע, פיזיקה חדשה - אותי דברים כאלה מרגשים.

ב. מהרמה התת-אטומית נחזור לעולמם של בני האדם, והנה, אותו הדבר פחות או יותר קורה גם אצלנו, בישראל של 2021; לא צריך להיות חוקרים כדי לראות שהמודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית כבר לא מספיק, אולי.

המודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית הצליח לתאר ולהסביר לא רע בכלל, ולאורך עשרות ארוכות של שנים, את החלקיקים ואת הכוחות הפועלים בפיזיקה הישראלית; כל הזרמים והגושים והמגזרים והמעמדות והשבטים והסוגיות והעקרונות והמשקעים והבגידות והבריתות והפחדים והתקוות והמשותף והמפריד. למרות הבדלי ההשקפות, כולנו הבנו את החברה הישראלית פחות או יותר אותו דבר - כל מה שקרה בישראל מקום המדינה הסתדר לא רע בתוך המודל הסטנדרטי.

והנה, גם אצלנו קורים דברים לא צפויים. ארבע מערכות הבחירות שעברנו, והחמישית שמתקרבת, היו מאיץ החלקיקים הישראלי שלנו, ניסוי מדעי חברתי תוצרת בית. והנה, נראה שהמודל הסטנדרטי כבר לא תמיד עובד, כבר לא תמיד מצליח להסביר הכול. אפילו לא המודל שלפיו אין מודל והכול זה רק לא ביבי או רק ביבי. כוחות לא מוסברים משבשים את הדינמיקות המוכרות, מאפילים על בריתות קודמות, שנאות עתיקות ואהבות ותיקות, משפיעים על הניסוי ועלולים לגרום לתוצאות משונות ומפתיעות, כמו בנט בראשות הממשלה עם שבעה מנדטים.

כמו שהחלקיקים קוראים לפיזיקה חדשה, נראה שגם הישראלים צריכים פוליטיקה חדשה, זאת למרות העובדה שאין צמד מילים מאוס יותר מ"פוליטיקה חדשה".

בעצם, לא יודע אם צריך פוליטיקה חדשה, אולי כל מה שצריך זה סבלנות. נכון שנראה שחזרנו לאותה נקודה, אבל אי אפשר לומר שאנחנו באותו מצב. בפברואר 2020, בין הבחירות השניות לשלישיות, כתבתי: "צריך לכבד את הפלונטר, להתגאות בקיר שנתקענו בו. אחרי הכול, זה קיר שבנינו בעצמנו. ואם הצלחנו לבנות קיר, נצליח גם לפתוח דלת, או ללכת מסביב, או לקפוץ מעל, או לחפור מתחת. ואם לא בבחירות האלה, אולי בבחירות הבאות, ואם לא בהן, אז באלה שאחריהן, מה בוער לכם? אתם צריכים להיות איפשהו?" - ונראה לי שדי צדקתי. לא תמיד צריך לדעת הכול, לא כל הבעיות נפתרות בניסיונות הראשונים. ב-CERN נתנו לחלקיקים להתנגש טריליוני פעמים, מה זה ארבע-חמש-שש מערכות בחירות? כלום.

ובכלל, חייבים להודות שתוצאות הבחירות האלה היו הרבה יותר טובות מהבחירות הקודמות, לאו דווקא במובן הערכי - על הכנסת הזו כבר הוטל קלון עם כניסת הכהניזם - אלא במובן שהן משקפות בצורה הרבה יותר נכונה מהבחירות הקודמות את המרקם הישראלי כפי שאני מכיר אותו. בבחירות הבאות אולי נתקרב עוד יותר.
כל מה שצריך לעשות זה לכבד את הפלונטר. הי, זה הפלונטר שלנו.

ג. אם כבר פלונטר, הזכרתי קודם את נפתלי בנט. חשבתי עליו הרבה השבוע, או לפחות הרבה יותר משבוע ממוצע; האמת שהדילמה שהוא עומד בפניה, אותו פלונטר העשוי מהבטחות סותרות שנתן, ציפיות שיש לאחרים ממנו, משקעים מהעבר וציפיות מהעתיד, נגעה לליבי. אם התוצאות משקפות בעיניי טוב יותר את החברה הישראלית, הרי שהדילמה של בנט די מזקקת אותן: עד עכשיו הוא לא נוהג לפי המודל הסטנדרטי של הפוליטיקה הישראלית, ובטח לפי הסטנדרט הנמוך שהציבו מערכות הבחירות הקודמות. לפי המודל שכולנו מכירים, הוא כבר מזמן היה אמור להישבר וללכת עם נתניהו. והנה, במקום זה הוא הולך וממליץ על עצמו לראשות הממשלה. איך זה שחלקיק אחד מעז.

קראתי, האזנתי וצפיתי בהרבה אנשים, כולם ידעו טוב מאוד מה הוא צריך לעשות ומה יקרה לו אם יעשה אחרת, ולהפך - עשו חישובי-חישובים לפרטי-הפרטים של כל תוצאה אפשרית לכל צעד שבו יבחר - אבל אף אחד שאני ראיתי לא נתן מספיק כבוד לפלונטר ואמר את האמת הפשוטה: וואלה, אין לי מושג מה הייתי עושה, בחיים שלי לא הייתי בכזה מצב, אפילו לא במצב דומה, וכל מה שאני צריך לעשות זה לחזור על פרשנויות של אחרים.

אני לא רוצה שנפתלי בנט יהיה ראש ממשלה, נראה לי מוזר מדי שראש ממשלת ישראל יהיה אדם צעיר ממני. זה ממש יכול להרוס את היחסים שלי עם המדינה - אבל מצד שני, מה אני יודע, אם יש פיזיקה חדשה, אולי אפילו נפתלי בנט יכול להקים ממשלה עם מפלגה של שבעה מנדטים.

צריך לשמור על ראש פתוח להמשיך לכבד את הפלונטר. הוא לא הולך לשומקום.

צרו איתנו קשר *5988