מכרזים עם טאבלטים, מודיעין עם בינה מלאכותית: המהפכה הדיגיטלית בצה"ל

הצבא הישראלי עובר שינוי דיגיטלי רוחבי שמקצר את זמני התגובה והפעולה שלו וחוסך עשרות מיליוני שקלים בשנה • כך, בין היתר, חיישנים ייעודיים מוחדרים לתוך טנקים לאיתור תקלות, קרוב ל-30 אפליקציות משפרות את ניהול כוח האדם, ומילואימניקים עורכים אימונים מהבית

קצין צה"ל במרכז שליטה דיגיטלי בחדר קרב. ניתוח המידע הופך מהיר הרבה יותר / צילום: דובר צה"ל
קצין צה"ל במרכז שליטה דיגיטלי בחדר קרב. ניתוח המידע הופך מהיר הרבה יותר / צילום: דובר צה"ל

נהוג לומר שצבאות מתכוננים למלחמה הקודמת, במקום למלחמה העתידית. בימים אלה מנסה צה"ל לשנות את הפרדיגמה הזו באמצעים דיגיטליים, ובדרך גם לחסוך לא מעט תקציבים שהוצאו בעבר על תהליכים בזבזניים.

הצבא הישראלי נהנה מעדיפות טכנולוגית על צבאות האויב, והמהפכה הדיגיטלית מגבירה את הפער הזה. אמנם לחיזבאללה יש יכולת טכנולוגית גבוהה שמספקת איראן, אך לא מעט מהחידושים הדיגיטליים הותאמו לאופי הלחימה הזה - מול אויב שיורה ומסתתר.

השינוי הדיגיטלי שעליו עובדים בצה"ל מנגיש את המידע באמצעים טכנולוגיים מתקדמים, עד לרמת המפקד בשטח. כך, למשל, כל מפקד פלוגה קרבי מצויד בטאבלט המחובר למערכת ניהול קרב, הכולל תמונת מצב מודיעינית עדכנית על הזירה שמולו. התמונה נבנית מכמה ממקורות, ובהם מודיעין חשאי שמספקים יחידות אמ"ן וגופי טכנולוגיה כמו 8200, וגם צילומי רחפנים ומל"טים - שאת חלקם הוא יכול להפעיל בעצמו בשטח.

בראיון ראשון לתקשורת חושף תא"ל זיו אבטליון, אחראי הטרנספורמציה הדיגיטלית בצה"ל - קצין דיגיטל ראשי, אם תרצו - את המהפכה שמעבירה את הצבא מברזלים לביטים. "המשמעויות של הצבא הדיגיטלי הן משרוך הנעל הצבאית ועד הפגז הנורה בקרב", הוא אומר.

תא"ל זיו אבטליון. קצין הדיגיטל הראשי / צילום: דובר צה"ל
 תא"ל זיו אבטליון. קצין הדיגיטל הראשי / צילום: דובר צה"ל

"ברמה המבצעית ישנן מערכות מבצעיות כמו ‘צי"ד 750’, המאפשרת למפקדים שליטה ובקרה דרך טאבלטים, שבהם מקבלים מידע מדויק בזמן אמת, רוכשים מטרות ומנהלים ‘מכרז’ מי יחסל אותן - הצלף שעל הגבעה, או כלי טיס התקפי שנמצא בגזרה. כדי לתפעל זאת, לכל חטיבה יש יכולות מאובטחות בשטחי האימונים ובזירות המבצעיות".

למעשה, המהפכה הדיגיטלית נותנת את המענה גם לכשלי מלחמת לבנון השנייה והפערים המודיעיניים שהתגלו בה - החל מכוונות חיזבאללה לחטוף חיילים וכלה במידע על "שמורות הטבע", אותן מנהרות מוסתרות היטב שבנה חיזבאללה בדרום לבנון. רוב הכוחות בשטח לא ידעו מזה, והופתעו יותר מפעם אחת.

תקלת המודיעין של מלחמת לבנון השנייה לא תחזור?

"המידע שהמפקד בשטח יקבל יהיה הכי עדכני והכי רלוונטי לתמונת הקרב שלו. זה לא רק המידע, אלא גם תפריט של הפתרונות ההתקפיים לאויב שנמצא ממול, כולל כלים ויכולות מיחידות וחילות אחרים.

"אפליקציה ייעודית בשם ‘דרור’ תבנה לו את תמונת המצב, תאסוף את המידע ותיתן פתרונות. השילוב הבין זרועי הוא קריטי, ובאמצעים הטכנולוגיים איחדנו את ‘בנקי המטרות’ מהמקורות השונים. מה שקודם לקח שבועות, כעת קורה בשניות. זה חשוב במיוחד לנוכח אופי העימותים עם חוליות משגרי רקטות, למשל, או חוליות נ"ט של חיזבאללה".

בד בבד, צה"ל מסב את הפלוגות המסייעות בחי"ר ובשריון לפלוגות "חשיפת תקיפה" עם יכולות איסוף ותקיפה מתקדמות, שיהיו מורכבות מצוותי הפעלת רחפנים מסוגים שונים, לרבות להקות רחפנים ורחפנים מתאבדים, וצוותי איסוף מידע באמצעות יכולות טכנולוגיות שחלקן מסווגות, שיסייעו לסגירת מעגלי אש במהירות רבה יותר.
לדברי אבטליון, מגוון היכולות הטכנולוגיות העלה את הצורך במקצועות חדשים בצבא, כמו חיילי עזר טכנולוגיים למפקדים, אחראי ומנתחי מידע בצבא כולו.

בצה"ל גם מתחילים להשתמש בבינה מלאכותית לעיבוד מידע מודיעיני. "קח, למשל, את חקירת רצח אסתר הורגן בשומרון", מסביר אבטליון. "בעבר היינו מקבצים 9,000 חשודים כמפגעים, ובעבודת נמלים ידנית ארוכה מסננים, ומתקרבים לפענוח. בפיגוע הזה, באמצעות בינה מלאכותית ניתחנו את המידע, ובתוך זמן קצר עלו 8 חשודים בלבד. אחד מהם אכן היה המפגע שנתפס".

דור הפלייסטיישן

אבטליון החל את דרכו הצבאית כקצין שריון, ובין השאר היה ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה, וראש פרויקט מיזוג זרוע היבשה ואגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. הוא בוגר לימודי מינהל ציבורי בהרווארד במסגרת קרן ווקסנר, בוגר תואר ראשון בהנדסת מכונות מהטכניון, ובעל שני תארים שניים: במדעי המדינה מאוניברסיטת חיפה, ובמינהל עסקים עם התמחות בשיווק מאוניברסיטת בר אילן.

לדבריו, "אנחנו עובדים המון אינהאוז, כלומר מפתחים בעצמנו תוכנות ואפליקציות בתחומים מבצעיים, מנהליים וטכנולוגיים. רק מעט נרכש מבחוץ". כך, למשל, במקום אינספור שעות ותסכולים על אבחון תקלות ותיקונן בטנקים ובכלים משוריינים כבדים אחרים, חיילי השריון של העתיד יוכלו לעבוד עם חיישנים ייעודיים שיוחדרו לתוך הינעי הטנקים והכלים המשוריינים, ויאפשרו לאתר תקלות בזמן.

גם הסימולטורים ומדמי הלחימה השתכללו, והם מאפשרים חיסכון כספי בשעות הפעלת הכלים ובימי גיוס מילואים. כך, למשל, עלות תרגיל חטיבת טנקים מוערכת ביותר מ-20 מיליון שקל, ועלות תרגיל חטיבת חי"ר היא כ-7 מיליון שקל. חלק לא קטן מהסכום נחסך באמצעות ימי קרב במדמים דיגיטליים.

בצה"ל מודעים לכך שאין מדובר בתחליף ללוחמה בתנאי אבק או גשם אמיתיים, אבל האימונים הללו משפרים יכולות צבאיות, ומסייעים לעקוב אחר היכולות של המתאמנים ולשפר נקודות חולשה . ב-2020 ביצע צה"ל שישה תרגילים חטיבתיים מלאים של חי"ר ושריון באמצעות סימולטורים ואמצעים דיגיטליים אחרים, שאפשרו חיסכון של יותר מ-60 מיליון שקל. השנה מתוכננים 13 אימוני חטיבות כאלה. גם חלק ניכר מהתרגיל הצה"לי הגדול בקיץ הקרוב, אמור להתבצע באופן דיגיטלי.

החיילים של היום נדרשים ליכולות דיגיטליות.

"לגמרי. אנחנו משלבים את הקניית היכולות הללו בכל קורס אפשרי. לחיילים הצעירים מדור הפלייסטיישן והטלפון החכם זה טבעי יותר, בקורסי התא"לים ומעלה זה הכי קשה".
שנת הקורונה שינתה גם את קורסי ההכשרה. אבטליון מספר כי כבר במרץ 2020 החלה תוכנית הקמפוס הדיגיטלי, שכללה העברת חלק ניכר מההכשרות הלא מסווגות ללמידה מרחוק במחשבים הביתיים של החיילים. כיום 14 בסיסי הדרכה בצה"ל משתמשים בלימוד מרחוק ובתוכנות לימוד דיגיטליות.

גם התקשורת הפנימית בצה"ל עברה מהפכה בזמן הקורונה: שיעור השיחות בסקייפ הצבאי עלה פי 500 בין 2019 ל-2020, ושיעור המשתתפים בדיונים באמצעות תוכנות וידיאו עלה ב-200%. השימוש במערכת העברת ההודעות הצבאית, מעין רשת חברתית פנימית, זינק מ-200 הודעות בלבד ב-2019 ל-2 מיליון ב-2020.

החיסכון במילואים

בכוח האדם השינוי הוא דרמטי, עם לא פחות מ-27 אפליקציות ייעודיות שפותחו בתחום. כך, למשל, כל חייל "חותם" דיגיטלית באפליקציה על הגעה לבסיס ויציאה ממנו.
מערך המילואים הוא סעיף תקציב כבד במיוחד בצה"ל, וגם כאן הדיגיטציה מובילה לחיסכון - קודם כל בימי האימונים, שמתבצעים בסימולטורים במקום בשטח. הבשורה האמיתית, לפי אבטליון, היא הפיילוט שמתקיים בימים אלה: אימון מהבית. מפקדי גדוד חי"ר במילואים קיבלו תוכנת אימון המדמה תרחישי קרב, והם מתקדמים במה שנראה כמשחק מחשב - ובפועל בוחן את יכולותיהם, ומאמן אותם למצבי לחימה.

לצד החיסכון שמאפשרת המהפכה הדיגיטלית, היא גם מצריכה הצטיידות בכלים מתקדמים, מדויקים ויקרים יותר. הגידול בתקציב הביטחון בשנים האחרונות מעיד לא רק על רכש חמקנים ומערכות נשק חדישות, אלא גם על עלויות הדיגיטציה. 

צרו איתנו קשר *5988