אנטישמיות | ניתוח

האם אפשר באמת לשפוט פושעים אנטישמיים מחו"ל בארץ?

אחרי שרוצח שרה חלימי ניצל מהדין בצרפת, מואטי מציעה משפט בארץ • איך זה אפשרי? • המשרוקית של גלובס

אמילי מואטי, העבודה / צילום: איל יצהר
אמילי מואטי, העבודה / צילום: איל יצהר

ההחלטה בצרפת לפטור מאחריות פלילית את קובילי טראורה, רוצחה של שרה חלימי, עוררה הרבה זעם. נשיא צרפת עימנואל מקרון למשל הבטיח לקדם שינוי בחוק הצרפתי. ח"כ אמילי מואטי (העבודה) הציעה כיוון פעולה אחר. "אסור שרצח שרה אלימי ישאר בגבולות צרפת", היא כתבה בפייסבוק בעברית ובצרפתית. "לפי החוק הישראלי, אזרח ישראלי יכול לפנות לבית משפט על עבירה על רקע אנטישמי. אני מתכוונת להשתמש בכל האמצעים הקיימים בחוק כדי שזה יקרה וכדי שהרוצח לא יסתובב חופשי".

היוזמה המשפטית של מואטי הפתיעה אותנו. בית המשפט לערעורים בצרפת, שאישר החלטה בערכאה קודמת, לא הכחיש שטראורה רצח את חלימי ב-2017 ממניעים אנטישמיים. אבל מאחר שהרצח נעשה בזמן התקף פסיכוטי, הוא הורה לאשפז אותו במוסד פסיכיאטרי. באיזו סמכות אפשר לשפוט בארץ צרפתי מוסלמי, יליד מאלי, שרצח צרפתייה בפריז?

החוק הישראלי מגדיר כמה עבירות שדיני העונשין חלים עליהן גם אם הן "עבירות חוץ", כלומר נעשו בחו"ל. המקרים הבולטים הם פגיעה באזרחים או תושבים ישראלים, וברשויות ועובדי הציבור של ישראל. כשאזרח זר מבצע עבירות כאלה בחו"ל, אפשר להעמידו לדין בארץ.

המנגנון הזה נקרא "תחולה מגוננת", ומצוי גם במדינות אחרות. אבל שרה חלימי לא הייתה אזרחית או תושבת ישראל. לכאורה אין למערכת המשפט בארץ סמכות לשפוט את מי שרצח אותה.

ובכן, הפתעה. בתיקון שנעשה בחוק העונשין ב-1994, נוספה לרשימת עבירות החוץ כל פגיעה ב"חיי יהודי, גופו, בריאותו, חירותו או רכושו, באשר הוא יהודי, או רכוש מוסד יהודי, באשר הוא כזה". פרופ' מרדכי קרמניצר, איש המכון הישראלי לדמוקרטיה שעבודתו הובילה לתיקון הזה, אומר שלמיטב ידיעתו, הגנה כזו לאנשים שאין להם קשר ישיר עם המדינה לא קיימת בשום מקום אחר. בדברי ההסבר לחוק מופיע הצידוק הבא: פשע אנטישמי (נגד יהודי "באשר הוא יהודי") נועד למעשה לפגוע בישראל בתור "מדינת העם היהודי".

במאמר שפרסם השבוע טען קרמניצר שמכוח הסעיף הזה "ניתן היה להעמיד לדין את טראורה מלכתחילה בישראל". הבעיה היא שטראורה כבר נשפט בצרפת, בשתי ערכאות. האם לא מאוחר מדי? בשיחה עם המשרוקית, קרמניצר אומר שלחוק הישראלי זה לא משנה. ביטול המשפט בצרפת לא מבטל את האפשרות להגיש כתב אישום בארץ.
אבל יש קושי מעשי. ראשית, עד היום לא נעשה כנראה שום שימוש בסעיף הייחודי, אומר קרמניצר. שום פושע אנטישמי מחו"ל לא הועמד למשפט בארץ. שנית, טראורה נמצא בצרפת, וההגנה המיוחדת ליהודים לא קיימת בחוק הצרפתי. בהנחה שטראורה לא יטוס לישראל מרצונו, ממשלת צרפת תימנע כנראה מלהסגיר אותו.

בשורה התחתונה: דברי מואטי נכונים. סעיף ייחודי בחוק הישראלי מאפשר לשפוט כל עבריין בעולם שפגע באדם או מוסד יהודי "באשר הוא יהודי". אלא שהסעיף טרם הופעל, וספק אם מדינות זרות ישתפו פעולה איתו.

תחקיר: ארן רונדל | קשבות: מריה נוביצקי