אזרח רוסי שנתפס בנתב"ג עם כ-130 אלף יורו בכיס במזומן, בעלת חנות תכשיטים שהסליקה על גופה 115 אלף יורו ו-30 אלף דולר כשחזרה מנסיעת עסקים כושלת בלרנקה ואזרח דני שנתפס בנתב"ג כשברשותו 25,050 דולר, 55 אירו, 230 פאונד ו- 22,000 קרונה דנית (שווה ערך לכ-103,000 שקל) שהרוויח מעבודתו כמוכר שקדים קלויים מסוכרים בדנמרק, בתקופת חג המולד ויעדם לטובת רכישת קרוון בישראל - אלה הם רק חלק מהאזרחים הזרים והישראלים שנכנסו לישראל דרך מעברי הגבול השונים בתחילת שנת 2019 כשברשותם סכומי כסף שונים, עליהם לא דיווח לרשויות המס, ובעקבות תפיסתם נדרשו לשלם עיצום כספי.
רשות המסים פרסמה היום (ה') את קובץ החלטות הוועדה להטלת עיצום כספי על מפרי דיווח שלא דיווחו למכס במחצית הראשונה של שנת 2019 על הכנסת כספים והוצאתם מגבולות המדינה. הפרסום מכיל 96 החלטות שסך העיצום הכספי בגינן עומד על סך 780,540 שקל. כשליש מהמפרים שנתפסו אינם תושבי ישראל.
על-פי חוק איסור הלבנת הון, חלה חובת דיווח על הכנסת כספים למדינת ישראל או הוצאתם ממנה בסכום העולה על 50,000 שקל במעברי הגבול האוויריים והימיים ועל 12,000 שקל במעברי הגבול היבשתיים. העברת כספים דרך מעברי הגבול היא אחד מדפוסי הפעולה המוכרים והרגישים ביותר בתחום הלבנת הון, שכן מדובר בדרך נוחה להעברת מזומנים ללא תיעוד ושחזור.
מקובץ העיצומים הכספיים עולה, כי במחצית הראשונה של שנת 2019 61% מההפרות בוצעו במעברים היבשתיים לעומת 39% שבוצעו במעבר האווירי (נתב"ג); מתוכם 44% מההפרות התרחשו במעבר נהר הירדן, 40% בנתב"ג, 8% במעבר בגין, 7% במעבר ארז ו-1% במעבר רבין; ב-24% מהתפיסות התברר כי המפרים לא דיווחו על כספים גם בעת העברתם בכיוון הנגדי.
העיצום הכספי הגבוה ביותר במחצית הראשונה של 2019, העומד על סך 140,000 שקל, הוטל על איגור רודינקו, אזרח רוסיה, שהגיע לישראל דרך נתב"ג לטענתו לצורך רכישת דירה וטיפולים רפואיים, כשבכיסיו 129,500 אירו במזומן. למרות שרודינקי מחזיק חשבון בנק בישראל, הוא לא ביצע העברה. בא כוחו טען, כי מקור הכספים הוא ממכירת נכס ברוסיה לפני כ-10 שנים, אולם לא ביסס את הקשר בין מכירת הדירה לפני כעשור, לבין המזומנים שלא הופקדו או הושקעו, בניגוד לכל הגיון כלכלי. מסיבה זו, הוועדה לא קיבלה את טענתו לעניין מקור הכספים והטילה עליו עיצום בסך 140 אלף שקלים.
במקרה אחר, מרינה פנחסוב ובעלה יצאו מישראל ללרנקה על מנת לרכוש סחורה עבור חנות התכשיטים שבבעלות בעלה - עסקה שלבסוף לא יצאה לפועל. כאשר חזרו לארץ, מרינה ובעלה עברו במסלול הירוק בנתב"ג ונקראו להתלוות לחוקרי המכס לצורך בדיקה, במהלכה נמצאו 115,000 אירו ו-30,000 דולר אמריקאי מוסלקים על גופה. לדברי פנחסוב, הכספים שייכים לבעלה והוא שביקש ממנה להסליק את הכספים, שקיבל בהלוואה מקרוב משפחתו. פנחסוב, שהכירה את חובת הדיווח, ובכל זאת לא דיווחה על הכספים הן ביציאה והן בכניסה לארץ, טענה כי הסליקה את הכספים משום שחששה מתשלום בגין ההצהרה. על פנחסוב הוטל עיצום כספי בסך 75,000 שקל.
מקרה נוסף הוא של ניר ילוז, אזרח דנמרק, שנכנס לישראל כשברשותו 25,050 דולר ארה"ב, 55 אירו, 230 פאונד ו-22,000 קרונה דנית. ילוז טען כי מקור הכספים מעבודתו כמוכרן שקדים קלויים בתקופת חג המולד בדנמרק, ויעדם הוא רכישת קרוואן בישראל. הוועדה קיבלה את טענותיו למקור ויעד הכספים והטילה עליו עיצום בגובה 5,000 שקל. לאחר כחודשיים, ילוז נכנס בשנית לישראל ועבר במסלול הירוק בנתב"ג מבלי שדיווח על 20,000 דולר ארה"ב, 17,200 קרונות דניות ו-50 אירו שהיו ברשותו מעבודתו בדנמרק. שוב הסביר ילוז כי מדובר בכספים לצורך רכישת קרוואן. מאחר שמדובר בעבירה חוזרת, פחות מחודשיים לאחר העבירה הקודמת, החליטה הוועדה להטיל עליו עיצום כספי בסך 20,000 שקל.
במקרה אחר, ארול נחמן נתפס כשהוא נכנס לישראל דרך נתב"ג וברשותו במזומנים בשווי של כ-300,000 שקל, אשר לטענתו חסך במשך 15 שנה מעבודתו כסוכן נסיעות. לדברי נחמן, נהג לצאת מספר פעמים בשנה לאוקראינה במסגרת עבודתו, ובכל פעם הוציא עמו אלפי דולרים בודדים, עד לסכום שהצטבר לכדי 100,000 דולר ארה"ב. לדבריו, את הכסף אחסן בכספת של נאמן מטעמו. הבעיה של נחמן היתה שבא כוחו סתר את טענתו, וטען כי מדובר בכספים מעסקה שבוצעה מטעם החברה בה נחמן מועסק. לאור סתירות בין הגרסאות וכן חוסר הסבירות לחיסכון סכומים בגובה כזה לאור גובה המשכורות של נחמן, הוועדה התרשמה כי מקור הכספים הוא בפעילות עסקית באומן ובהכנסות שאינן מדווחות לרשות המסים בישראל. מהסיבות הללו, השיתה הוועדה על המפר עיצום כספי בסך 104,000 שקלים.
מקרה נוסף המתואר בדוח מתייחס לולדימיר שפירא, אזרח ישראלי בעל תושבות רוסית, שעבר בינואר 2019 במסלול הירוק בנתב"ג כשברשותו 30,700 דולר ארה"ב (שווה ערך ל-112,269 שקל) מבלי שדווח על הכנסתם. שפירא, המצוי בימים אלו בהליך של תושב חוזר, עובד כשכיר בחברה ישראלית המשווקת מכונות שטיפה ומרוויח 6,000 שקל ברוטו לחודש. שפירא טען, כי מקור הכספים מהלוואה חברית ללא ריבית בסך של 100,000 שקל שנטל במזומן מחברו שברוסיה בנובמבר 2018 למשך שנה.
הסכם ההלוואה המתורגם שנערך בשפה הרוסית הוצג בפני הוועדה. לטענת שפירא, הכספים נועדו לשם החזר הלוואה בעלת ריבית גבוהה שנטל בבנק לאומי, והוא אף דיווח על הוצאת הכספים ביציאתו מרוסיה שכן סף הדיווח ברוסיה עומד על 10,000 דולר ארה"ב. לדבריו, חשב כי סף הדיווח בישראל עומד על 100,000 שקל. הוועדה קיבלה את טענות שפירא לעניין מקור ויעד הכספים, והוחלט להטיל עליו עיצום כספי בסך של 7,000 שקל.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
