הצוללת | פודקאסט

"האסון הבא של ישראל יגיע, ושוב לא נהיה מוכנים. זו רק שאלה של זמן"

צבי ורטיקובסקי, לשעבר המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה, ראה כיצד כמחצית מההמלצות ביותר מ-150 דוחות מבקר שכתב לא התממשו • מה לדעתו צריך לעשות כדי לחזק את מעמדו של המבקר, ומה עלול להיות האסון הבא? • "הצוללת" עושה סדר • האזינו

פינוי הנפגעים באסון הר מירון / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS
פינוי הנפגעים באסון הר מירון / צילום: Associated Press, ASSOCIATED PRESS

"לאורך שנים זלזלו במוסד מבקר המדינה ואמרו: אז מה אם המבקר אמר? בסוף זה מתפוצץ לכולם בפנים. האסון הבא של ישראל עלול להגיע מרעידות האדמה ומהסייבר. זו רק שאלה של זמן", כך אומר מי שהיה עד 2016 המשנה למנכ"ל משרד מבקר המדינה ומנהל החטיבה לביקורת כלכלית לתשתיות לאומיות, צבי ורטיקובסקי. דוחות מבקר שהתריעו לגבי הסכנה שטמונה בחגיגות ל"ג בעומר המסורתיות שבהר מירון התפרסמו ב-2008 וב-2011. בשל המלצות הדוחות לתיקון הליקויים במקום שלא יושמו - כפי שקרה גם עם דוחות נוספים רבים לאורך השנים - אחזה בורטיקובסקי חרדה עזה מכך שיתרחש אסון במירון, מה שאכן קרה.

ביום שישי בבוקר כאשר התבשר על האסון הכבד שאירע בחמישי בלילה, ועל 45 האנשים שקיפחו את חייהם ביציאה מן האירוע כי נמחצו זה תחת זה, הוא מספר ש"זה לא הפתיע אותי, ומצד שני זה גם ציער אותי. בכל פעם שהגענו לזמן בשנה שבו עתיד להתקיים האירוע, אמרתי לאשתי - 'יכול לקרות פה אסון'. התשתיות לא מספיקות. הבנייה היא ללא היתרים וללא פיקוח. סכנת נפשות".

ורטיקובסקי החל לעבוד במשרד המבקר ב-1973 ולאורך השנים שימש בשורת תפקידים כמו סגן מנהל האגף לביקורת בתעשיות הביטחוניות ומנהל האגף לביקורת על מערכת ההשכלה הגבוהה. לדבריו, עברו תחת ידיו לאורך השנים לפחות 150 דוחות מבקרים בנושאים שונים ועבד תחת כמעט כל ראשי הממשלה שהיו כאן מאז 1973, כולל מנחם בגין, יצחק רבין, שמעון פרס ובנימין נתניהו. לדבריו - וכהערכה, לא על בסיס חישוב אמפירי - כמחצית מכלל ההמלצות בדוחות המבקר שעברו תחת ידיו לאורך עשרות שנים, לא יושמו. לכן הוא אומר: "האסון הבא הוא רק שאלה של זמן. והוא עלול להיות הרבה יותר גדול".

מהו האסון הבא?
"הוא עלול לבוא מעוד אירוע של הילולת ל"ג בעומר במירון, כי אני לצערי לא בטוח שיפיקו לקחים ויארגנו אותה טוב יותר בשנים הבאות. ועלולים לקרות אסונות בתחום הבטיחות של הרכבות. רכבת ישראל נמצאת בתהליך של פיתוח מואץ והיא מקבלת כלים חדשים ומערכות חדשות כמו חשמול. היא צריכה לקבל ולהפעיל מערכות ניהול ובקרה של תנועת הרכבות. הן צריכות להיות מאוד משוכללות. נדרשת הכשרה של כוח אדם מיומן ומוכשר כדי לשלוט על כל המערכת האלה. היו כמה וכמה דוחות מבקר על הרכבת, שנגעו לעניינים בטיחותיים". לאחר פרסום הדוח בסוף 2017 ובעקבות בקשת המשטרה ופרסום של עמירם ברקת ב"גלובס" על בעיות בטיחות, השקתו של קו הרכבת החדש ירושלים-תל אביב נדחתה.

ורטיקובסקי מוסיף כי התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה עלול להתרחש אסון חסר תקדים כתוצאה מהפגזה באזור הזה. "זה עלול להיות אסון גדול מאוד, אך שאסון לא פחות גדול שהולך ומתגבש והוא נושא הסייבר. אם חלילה גורמים עוינים יצליחו לחדור למערכות תשתית ממוחשבות של ישראל - חשמל, מים, רכבות - ולשבש אותן, זה עלול להיות אסון גדול מאוד".

מי אחראי ליישום הדוחות ולמעקב אחריהם?
"ראש הממשלה ומשרד ראש הממשלה".

למה זה לא קורה?
"כי המבוקרים נוטים לזלזל בדוחות; 'המבקר אמר - אז מה אם המבקר אמר?' אם מישהו משלה את עצמו שהוא יכול לבוא ולהתעלם מהדוחות, קורה אסון כמו מירון וזה מתפוצץ לכולנו בפנים. זה לא עניין של מבקר המדינה אמר כך או אחרת, אלא עניין של דיני נפשות. עניין של שמירה על שלום הציבור".

מה הפתרון?
"צריך להשיב את הגישה שבה נקט מבקר המדינה המנוח מיכה לינדנשטראוס (מבקר המדינה בין השנים 2012-2005) שהחל לפרסם בדוחות את שמותיהם של הנושאים באחריות. אני עד לזה שכשהדבר נעשה, אנשים נלחצו מהפרסום. חלקם אפילו פנו למשרד המבקר בבקשה שנמחק את שמות, וכשזה לא קרה, היה יחס עוין כלפי משרד המבקר. אך זה כלי שהוכיח את עצמו. בתקופת לינדנשטראוס הייתה התעוררות ויותר נכונות ליישם את ההמלצות שלנו. הייתה יותר רתיעה מפני זלזול בדוחות המבקר.

"פתרון נוסף הוא לתת סמכות חוקית למבקר להביא את האחראים לדין אם הם לא מתקנים את הליקויים שפירט, מסיבה שהיא לא עניינית ולא משכנעת את ביקורת המדינה".

לדברי ורטיקובסקי, מכיוון שהמדינה מתנהלת "כמו רפובליקת בננות, אז צריך לתת למבקר המדינה יותר שיניים. זה בנפשנו, כי פרויקטים מתעכבים, פרויקטים הם בסטנדרטים לא ראויים, ויש חריגות מקציב והתנהלות שהיא לא ראויה וגם מושחתת לפעמים. זה עולה לציבור מכל היבט אפשרי, ולא רק הכספי".

המשבר הפוליטי הנוכחי שאנחנו מצויים בו - עד כמה יש לו קשר למה שראינו במירון ובהקשר של הדוחות?
"הוא לא מוסיף בריאות לשום תחום. גם לא למוסד מבקר המדינה וגם לא לעניין האסון שאירע במתחם קבר הרשב"י. אנחנו שומעים בימים האחרונים על בעלי תפקידים שהיו נתונים תחת לחצים מצד גורמים פוליטיים לקיים את האירוע בכל מחיר. חשיבה על הטווח הקצר הופכת לרולטת משחק מסוכנת בשלום הציבור. המדינה חייבת להתעשת. אני לא אופטימי".

התייחסותו של צבי ורטיקובסקי למפעלים פטרוכימיים הייתה כללית לעניין פעילות בתחום המוצרים הכימיים שמצויה באזור מפרץ חיפה. גם מבזן - בתי זיקוק לנפט - נמסר כי: "מתחם בזן מבוקר ומפוקח על ידי כל הגורמים הביטחוניים הרלוונטיים, בראשם פיקוד העורף, המשרד להגנת הסביבה ורשות הכבאות. החברה פועלת בשקיפות מלאה אל מול אותם גורמים. קבוצת בזן פועלת לפי הסטנדרטים המחמירים ביותר בישראל ומהמחמירים בעולם המערבי. יתר על כן בזן הקימה צוות בטיחות ובטחון בראשות אלוף פיקוד העורף במיל' אייל אייזנברג. הוא בחן מספר תרחישים בטיחותיים וביטחוניים ביחס למפרץ חיפה וקבע כי הסתברות לאירוע קיצון ממתחם בזן, המסכן חיי אדם במפרץ חיפה, נמוכה".

ברכבת ישראל מציינים שכל הפעילות של הרכבת מפוקחת על ידי גורמים חיצוניים ובלתי תלויים לרבות חברות בקרה בינלאומיות. כך גם בנושא החשמול והקו המהיר המוזכרים. כמו כן כמובן שהרכבת פועלת באישור כל גורמי החירום וההצלה ומשרד התחבורה. כמו כן לפי הרכבת, סטטיסטית מדובר באמצעי התחבורה הבטוח ביותר מבין כל אמצעי התחבורה האחרים, במונחי כמות נפגעים לק"מ נסועה. עוד צוין שדוח מעקב של המבקר שפורסם באוקטובר 2020 העלה שחלק מהממצאים מהדוח הקודם תוקנו. ממצאים שלא תוקנו, טופלו כמה שבועות אחר כך, כמו הצטיידות ברכבי חירום שיכולים לנוע על המסילות שכבר קיימים ומבצעיים.