השבוע קיבל ליאור בן ארי פינצ'בסקי, בעל חברה לשיווק מערכות סולאריות, שיחת טלפון שלא ציפה לה. על הקו - מהנדס מטעם חברת החשמל, שעדכן אותו שהמערכת הסולארית שתכנן להקים במושב שרונה, לא תקום. בדומה לו, יזמים רבים בתחום האנרגיה המתחדשת ואזרחים שמבקשים להקים על גגותיהם מערכות, מעידים שבתקופה האחרונה ישנו 'מבול' של תשובות שליליות מצד חברת החשמל לבקשות ההקמה, בכל הארץ. ליזמים אף נאמר שעקב מגבלות ההולכה בקווי חברת החשמל, לא ניתן לחבר יותר מתקני ייצור לרשת בגליל ובגולן עד ינואר 2023, כך שפרויקטים רבים עתידים להיכנס להקפאה ממושכת.
היזמים מלינים על כך שלאחר ששילמו אגרה, הגישו מסמכים והחלו את התהליך - כעת הם אלו שנותרים להתמודד עם לקוחות מאוכזבים. "הם אומרים לנו שהרשת מלאה", מספר בן ארי פינצ'בסקי, הבעלים של חברת פרינרג'י המתמחה ביזמות, ייעוץ והקמה של מערכות סולאריות. "זה יכול לגרום לעשרות חוזים להתבטל בבת אחת. ברקס רציני כזה ישפיע על הרבה מאוד חברות בשוק. אנחנו מחכים לתשובות ל-30 מערכות, ואם זו תהיה התשובה לגבי כולן, זה יהיה מאוד עצוב.
"מצד אחד כולם מדברים על זה שצריך לעשות מערכות סולאריות ומביאים את ג'יין בורדו לטלוויזיה לספר לצרכנים שכדאי להם, ומצד שני אנחנו חווים בשנה האחרונה לא מעט ריג'קטים. במשך שנים הכל התנהל באפלה ובלי מידע לגבי מה אפשר לחבר ואיפה. בסוף שחררו טבלה של אזורים 'אדומים', וכבר באותו יום היא לא הייתה עדכנית - קיבלנו חמישה סירובים אחרי הפרסום שלה, על אזורים שהיו ירוקים כשהיא פורסמה. בסוף מרץ פורסם עדכון, וגם הוא כבר לא עדכני אם כל אזור הגליל והגולן נכנס להקפאה".
אורי גנני, בעלי קבוצת תדמיר שיאון אנרגיה, קיבל אף הוא הודעה כי עד 2023 לא יקומו מערכות סולאריות בנפת גליל גולן. לדבריו, "יזם מתחיל את הדרך כשהאזור ירוק, ולאורך הביורוקרטיה, אחרי שכבר השקענו כסף, אנחנו מגלים שהאזור הפך אדום. קיבלנו בחודש האחרון לפחות 10 תשובות שליליות, וזה גורם לנו לנזק כספי אדיר. אנחנו משקיעים בתהליכים האלו מיליוני שקלים.
"מצד אחד המדינה אומרת 'אנחנו רוצים פאנלים סולאריים על גגות', ומצד שני היא אומרת 'הרשת עמוסה'. זה עניין של כסף, כוח אדם וסדר עדיפויות. אפשר לטפל באזורים האלו בפרק זמן קצר משנתיים. אם המדינה הגדירה יעד לאנרגיה מתחדשת, היא צריכה לייצר תוכנית עבודה באזורים בהם יש פוטנציאל הקמה, ולאפשר את השגתו".
יש רצון, אין ביצוע
תלונות היזמים על עיכובים בפריסת התשתיות הסולאריות בישראל משתקפות גם בנתוני רשות החשמל, שהופקו לבקשת גלובס. הנתונים מעידים על כך שדווקא הפתרון הסביבתי, שיכול לייצר הכנסה נוספת לאזרחים רבים, נתקע בצנרת של בירוקרטיה ותשתיות מיושנות.
מתוך 2,500 מגוואט של פאנלים סולאריים על גגות שהצרכנים ביקשו מחברת החשמל להקים מאז שנת 2018 (אז החלה אסדרת הגגות), רק 1417 מגוואט קיבלו אישור, ורק 314 מגוואט הוקמו עד כה. בפועל, להערכת איגוד האנרגיה המתחדשת, משמעות הנתונים היא שמתוך כ-20 אלף בקשות להקמת גגות סולאריים, קיבלו אישור להקמה רק כ-13 אלף, והוקמו עד כה רק כ-2,500 גגות.
בנוסף, גם הקמת הגגות הגדולים מתמהמהת. עד היום נרשמו 828 קילו וואט להקמת פאנלים סולאריים על גגות גדולים או מעל למאגרי מים דוגמת בריכות דגים - שטחים הנמצאים בהיקף גדול בצפון - אך אושרו להקמה רק 155 קילוואט, והוקמו וחוברו בפועל רק 9 קילוואט. כלומר, הנתונים מצביעים על מספרים גבוהים בצד ההרשמה, נמוכים יותר בצד התשובות החיוביות, ונמוכים מאוד בביצוע.
"בפועל, 60% מקבלים אישור ורק 12.5% קמים", אומר איתן פרנס, יו"ר איגוד חברות האנרגיה הירוקה. "משהו לא עובד בתוכנית של רשות החשמל והממשלה. יותר מעשר שנים שרשות החשמל לא הצליחה לייצר אופק וודאות לעוסקים בתחום. היא מפרסמת אסדרות לתקופה של שנה, או כאלה שהן תלויות כמות, מה שלא מאפשר לתחום לצמוח.
איתן פרנס / צילום: יוסי זמיר
"במעגל הנפגעים הראשון נמצאות החברות הסולאריות שמפסידות אלפי ימי עבודה, שיווק ותכנון ראשוני של מערכות שפשוט נזרקים לפח. במעגל השני - אותם צרכנים שנשארו עם החלום הסולארי ומפסידים הכנסות. אבל במעגל השלישי הציבור הוא הנפגע, פעם ראשונה מאובדן אמון בתחום, בחברת החשמל וברשות החשמל, ופעם שנייה מעצם העובדה שהיכן שלא קם גג סולארי ממשיך הזיהום בתחנות הכוח הפוסיליות ופליטות גזי החממה".
לא עומדים ביעדים
באוקטובר קבעה המועצה הארצית לתכנון ובנייה כי התקנת פאנלים סולאריים בשטחים הפתוחים תוגבל, לטובת העדפת התקנה בשטחים מבונים, תוך תעדוף של דו שימושיות בקרקע. לכן, כדי לעמוד ביעדי האנרגיה המתחדשת ולבצע מעבר מאנרגיה מזהמת לאנרגיה נקייה, יש חשיבות רבה ליכולת יזמים לפרוס תשתיות סולאריות על גגות ובאזורים שאינם גוזלים שטחי קרקע פנויים.
מטבע הדברים, עיכובי ההתקנות והאזורים הרבים בארץ שנסתמים לקליטת אנרגיה מתחדשת - בשל התשתיות המיושנות - מובילים למצב שבו ייתכן כי ישראל שוב לא תעמוד ביעדים. זאת לאחר שבשנת 2020 רק 5.7% מהחשמל יוצר באמצעות אנרגיה מתחדשת, לעומת יעד של 10%.
רשת הולכת החשמל בישראל התפתחה על סמך פיזור אוכלוסייה, ועל בסיס הטכנולוגיה שהייתה בנמצא לפני שנים רבות (תחנות כוח גדולות המזרימות לתחנות משנה וניתוב, ומשם לערים). בצפון ובדרום כמות האוכלוסייה המצומצמת מתפרסת על שטח גדול, ואילו במרכז יש מספר גדול של אנשים על תוואי שטח מצומצם. על כן, יכולת ההולכה בפריפריה נמוכה יותר. כדי שהצרכן יוכל להציב פאנלים סולאריים על הגג, ולא רק לצרוך חשמל מהרשת אלא גם לספק לה, רשת ההולכה צריכה להפוך חכמה ודו כיוונית.
תהליך השדרוג עצמו לוקח זמן רב, וזאת למרות שהגגות הסולאריים הפכו את הפריפריה לאטרקטיבית מבחינת היזמים. חברת החשמל משקיעה 4 מיליארד שקל בשנה בשדרוג הרשת, אך לפי הצפי, קפיצת המדרגה המשמעותית לא תתרחש לפני שנת 2024. בדוח מבקר המדינה שפורסם באוקטובר נקבע כי קצב שדרוג קווי ההולכה של רשת החשמל אינו מספיק, והדבר מעכב את חיבורם של חלק מהמתקנים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות אל רשת החשמל.
בשטח, ההתקדמות היא איטית. בעז פרסלר, מנכ"ל חברת גולן סולאר הפועלת בתחום אגודות המים והקיבוצים, מעיד כי לאחרונה התשובות השליליות המתקבלות בנוגע להקמת מערכות סולאריות הן מוחלטות, למרות שלחברת החשמל יש אפשרות לתת תשובות מוגבלות, באופן שיאפשר למשל רק לצרוך או רק להזרים חשמל לרשת, עד לשדרוג קווי ההולכה או האספקה.
"עכשיו אומרים לנו שבכלל אי אפשר להקים מערכת", מספר פרסלר. "אם היו אומרים שאין מה לעשות עם החשמל העודף, מילא. אבל אומרים שאי אפשר לצרוך את החשמל גם באופן עצמי. אנשים התחילו לקבל תשובות שליליות על ימין ועל שמאל, אפילו לא חלקיות. זה מרגיש כמו מכת מדינה. יש תחושה שהשוק הולך למקומות לא טובים, פרויקטים פשוט נעצרו".
ללמוד מקליפורניה
בשבוע שעבר נאם נתניהו בפסגת האקלים של נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. ראש הממשלה אמר כי עד 2050 תשלים המדינה את המעבר מדלקים פוסיליים לאנרגיה מתחדשת. אלא שעד כה ישראל לא רק כשלה בהשגת יעדי האנרגיה המתחדשת הצנועים שהציבה לעצמה, אלא שאין לה כל תוכנית למעבר מלא לאנרגיה מתחדשת ב-2050. בזמן שבשנת 2030 היא שואפת לייצר רק 30% מהחשמל באמצעים נקיים (באותה שנה בפורטוגל 80% מהחשמל ייוצר באמצעים נקיים, באוסטריה 100%, ובמרוקו 52%), המצב בשטח מעורר תהיות בקרב היזמים באשר ליכולתה להשיג את היעדים.
"ביידן דוחף את כל העולם קדימה. כל ההשקעה בתשתיות בארה"ב תהיה השקעה בתשתיות ירוקות. 100 שנות זוהמה של נפט וגז טבעי עומדות להסתיים", אומר היזם הדר גולדמן, הפועל בקליפורניה ובישראל. "נתניהו ניסה ליישר קו כדי לצאת בסדר, אבל זה מס שפתיים שאין לו שום אחיזה במציאות.
"ישראל מכורה להסכמים עם טייקונים לשעבר בתחום הגז. גז הוא זוהמה פוסילית, גם אם הוא פחות מזהם מנפט. אנחנו מביאים מימון מהבית, ואז בחברת החשמל אומרים לנו לחכות חודשים. בסוף, העובדות מדברות בעד עצמן: פחות מ-6% מהאנרגיה שאנחנו משתמשים בה היא לא מלוכלכת, והממשלה מספרת צ'יזבטים משנות ה-80 על הגז הטבעי".
לפי גולדמן, בקליפורניה העסקים נראים לגמרי אחרת. "מה שאנחנו עושים בישראל בשנה, עשינו בפחות מחודש וחצי בקליפורניה. בשנתיים האחרונות אנחנו עם פיתוח והקמות בישראל של 130 מגה. בארה"ב אנחנו רק חצי שנה, רבע מהזמן, ואנחנו ב-195 מגוואט. קצב של כפול חמש, למרות שהשמש בישראל יעילה יותר מבלוס אנג'לס בגלל פחות שעות אובך.
"בחוק מדינה, עד 2045 קליפורניה מחויבת להגיע ל-100% אנרגיה ירוקה. היום, הם כבר ב-45%. רשת החשמל בקליפורניה לא טובה יותר מבישראל. הרשת היא החלטה אסטרטגית, ואת הרשת בישראל דווקא הצליחו לחבר מהר לגז המזהם של הטייקונים. זה עניין של החלטה ושל סדר עדיפויות.
"העולם הולך למקום של נייטרליות פחמנית. מדינות שמדדות מאחור ישלמו קנסות. מדינה כמו ישראל, שהיא מדינה מזוהמת, תקנה ממדינות כמו הולנד את יתרות הפחמן שלה. תהיה 'בורסה' שהמטרה שלה לייצר אפס פליטות. אנחנו נשלם על החידלון שלנו".
מחברת החשמל נמסר בתגובה כי "על אף האתגרים הרבים ברבעון הראשון של 2021, כ-90% מיזמי המתקנים הפוטו-וולטאיים קבלו תשובות חיוביות. אכן, נכון להיום, יותר ויותר יזמים מקבלים תשובות שליליות, וזאת על רקע מגבלות ההולכה של הרשת כפי שקבעה חברת ניהול המערכת ל-2021.
"השקעות מאסיביות של 4 מיליארד בשנה על בסיס תכניות הפיתוח שאושרו במשרד האנרגיה, יביאו לשחרור חסמים משמעותיים רק ב-2024. ב-2020 חוברו 5,000 מתקני פי.וי חדשים בהספק של 366 מגוואט, וברבעון הראשון של 2021 עוד 1,350 מתקנים בהספק של כ-87 מגוואט. בסך הכול, נכון להיום ההספק הכולל של יצרני הפי.וי בישראל עומד על כ-2,400 מגוואט - שווה ערך לשש תחנות כוח גדולות.
"במטרה להקל ולשפר את התהליכים, חברת החשמל משתפת בשקיפות מלאה את היזמים והרגולטורים בתמונת מצב רבעונית של מגבלות ההולכה וההשנאה שנקבעות ע"י ניהול המערכת לנקודת זמן נתונה. מדובר במידע אינדיקטיבי בלבד, ולא באישור גורף".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.