התמיכה של רע"מ בממשלת בנט ולפיד היא תקדימית? תלוי למה מתכוונים

האם בנט יפר טאבו היסטורי בכך ש"יסתמך על תמיכה מערבים"? זו שאלה מורכבת • המשרוקית של גלובס

שלמה קרעי, הליכוד אולפן ynet, 9.5.21 / צילום: דוברות הכנסת
שלמה קרעי, הליכוד אולפן ynet, 9.5.21 / צילום: דוברות הכנסת

האפשרות שנפתלי בנט יסכים להישען על חברי רע"מ כדי להתמנות לראש הממשלה זיכתה אותו באחד הגינויים החריפים בארסנל הליכוד: יו"ר ימינה יותר גרוע משמאלני. "להקים ממשלה שהולכת להסתמך על תמיכה ישירה שלהם!?" נזעק ח"כ שלמה קרעי מהליכוד בראיון לאולפן ynet, "אפילו לא הימנעות? ועל הימנעות של הרשימה המשותפת? זה דבר שאף ממשלת שמאל לא העזה לעשות".

האם בנט עומד לשבור טאבו שאפילו פוליטיקאים יהודים משמאל לא העזו להפר? הספקולציות האחרונות מספרות שהקואליציה של מתנגדי נתניהו, שתמנה 57 חברי כנסת (בניכוי עמיחי שיקלי מימינה), "תשלים מניין" של 61 בזכות ארבעה תומכים מרע"מ. אם אנשי רע"מ או המשותפת יצטרפו למתנגדים, הרוב יתפוגג. קרעי לא הסביר לנו למה התכוון כשטען ששום ממשלה משמאל לא קמה בנסיבות כאלה. דוברו הסתפק במילה אחת: "תבדקו". ניסינו לבדוק.

אם מתעלמים מהתמיכה שקיבלה מפא"י בעבר הרחוק ממפלגות הלוויין שטיפחה ביישובים ערביים, היו בישראל שתי ממשלות שהוקמו בתמיכת מפלגות ערביות: ממשלת רבין השנייה ב-1992, וממשלת פרס שהחליפה אותה ב-1995 בעקבות רצח רבין. כשהוקמו שתי הממשלות האלה, המצביעים בעד כללו את נציגי חד"ש ומד"ע: הראשונה הפכה מאז לחלק מהרשימה המשותפת, והשנייה נטמעה ב-1999 ברע"ם.

נציגי שתי המפלגות הדגישו שהבחירה לתמוך בממשלה היתה רבת משמעות. איש מד"ע עבד-אלוהאב דראושה, שמפלגתו ביקשה בתחילה להצטרף לקואליציה אבל התחרטה כשלא מולאו דרישותיה, אמר בכנסת: "אחרי מחשבה מעמיקה ומתוך אחריות ציבורית, וכדי לתת הזדמנות לממשלה החדשה [...] החלטנו להצביע בעד".

אז יש תקדים לתמיכה המסתמנת של רע"מ בממשלת בנט ולפיד? זו שאלה מורכבת. ב-1992 הצביעו בעד ממשלת רבין 67 תומכים מול 53 מתנגדים. לקואליציה של העבודה, מרצ וש"ס היו 62 אצבעות גם בלי חמשת התומכים מחד"ש וממד"ע. רק אחרי שש"ס פרשה ב-1993, חברי חד"ש ומד"ע היו חיוניים כדי להבטיח לממשלה רוב. ב-1995 הצביעו בעד ממשלת פרס רק 62 תומכים, חמישה מהם מהסיעות הערביות. אבל גם אז הרוב היה מושג בלעדיהם: כדי לא לנצל את הרצח לניצחון פוליטי, רוב חברי האופוזיציה נמנעו או נעדרו מההצבעה. רק 8 הצביעו נגד.

במילים אחרות, רבין ופרס נעזרו במפלגות הערביות, אבל ברגע ההצבעה יכלו להסתדר בלעדיהן. ישנו תסריט אחד שבו לפיד ובנט לא יוכלו להסתדר בלי רע"מ: אם חברי הרשימה המשותפת יצביעו נגד הממשלה שתתגבש, יהיו למתנגדים 58 אצבעות. במקרה כזה, הימנעות של רע"מ לא תספיק, והממשלה תהיה תלויה בתמיכתה הישירה.

בשורה התחתונה: דברי קרעי דורשים הקשר. חברי מפלגות ערביות הצביעו בעד ממשלות רבין ופרס בשנות ה-90, אך לא היו חיוניים להשגת רוב. לא ידוע מה יהיו יחסי הכוחות בהצבעה עתידית על ממשלת "גוש השינוי".

תחקיר: אוריה בר-מאיר

צרו איתנו קשר *5988