האלימות הפנים ישראלית: בשלב זה גם פלסטר עדיף על כלום

את ההישגים הרבים שעשתה החברה הישראלית מאיים גל האלימות להשיג לאחור ואפילו לרסק לגמרי • נדרש לפיכך לנקוט צעדים אקטיביים לבלימת ההידרדרות ואולי אפילו לנצל את המשבר להתקדמות נוספת • לשם כך חייבים לפעול מהר ולחשוב מחוץ לקופסא

רכב משטרתי עולה באש לאחר שהציתו אותו בתוך המהומות בלוד / צילום: Reuters, Ammar Awad
רכב משטרתי עולה באש לאחר שהציתו אותו בתוך המהומות בלוד / צילום: Reuters, Ammar Awad

האירועים האלימים של הימים האחרונים הם הוכחה נוספת לנפיצות של המציאות בזירה הפלסטינית. היא גם ממחישה את הקושי לנתק בין הזירה הפלסטינית לזירה הפנים ישראלית ואת המלכוד שבו מצויים הערבים (או הפלסטינים - תלוי את מי שואלים) אזרחי המדינה. חמאס, שמצא הזדמנות לחזק את מעמדו, לאחר ביטול הבחירות למוסדות הפלסטינים, מבקש לייצר משוואה חדשה שבה הוא מייצג לא רק את תושבי עזה, ובמקרה הטוב את תושבי יהודה ושומרון, אלא גם את תושבי מזרח ירושלים ואפילו את אזרחי מדינת ישראל הפלסטינים.

חשוב מאוד למנוע התפתחות זו. לשם כך יש להפעיל מדיניות שונה מאוד מול המתרחש ברצועת עזה ומול המתרחש במזרח ירושלים ובמדינת ישראל. בתמצית ניתן לומר שאם בחזית עזה יש להשתמש, בשלב זה, בעיקר במקלות, בחזית הפנימית יש להשתמש הרבה יותר בגזרים.

שנת הקורונה התאפיינה, בין היתר, בהתקרבות שחלה בין הציבור היהודי והערבי במדינה - הן ברמה האישית, בשל האיום המשותף וכן המספר הרב של ערבים המספקים שירותי בריאות, והן ברמה הלאומית, כפי שניתן לראות מהמהלכים הפוליטיים, בהם מפלגת רע"ם הפכה שותפה אפשרית בממשלות בהובלת הימין. גם הפלסטינים תושבי מזרח ירושלים נמצאים בתהליכים של התקרבות מסוימת לרשויות בישראל, בין היתר, לאור ההשקעה הרבה יותר של ראש העיר הנוכחי, הימני, בתשתיות ובשירותים לתושבים אלה.

להפריד בין עזה לגבולות ישראל

את ההישגים הללו מאיים גל האלימות הנוכחי להשיג לאחור ואפילו לרסק לגמרי. נדרש לפיכך לנקוט צעדים אקטיביים לבלימת ההידרדרות ואולי אפילו לנצל את המשבר להתקדמות נוספת. לשם כך נחוץ לחשוב מחוץ לקופסא. בשלב ראשון - יש להפריד באופן מוחלט, אפילו ברמת ההצהרות והשיח, בין המתרחש בעזה למתרחש בגבולות ישראל ובמזרח ירושלים ולא להסכים לכריכתם יחד. בשלב שני - נדרש שההנהגה הערבית בישראל, ובפרט מפלגת רע"ם, אך גם חברי הכנסת של הרשימה המשותפת, ייקחו תפקיד פעיל בהרגעת הרוחות, ככל שיוכלו. זוהי ההזדמנות שלהם להראות שהם יכולים לשמש כגשר וכגורם המשכך את האלימות במקום להוות גורם המלבה אותה. במקביל יש להיעזר בהנהגה הערבית ברמה המוניציפלית. להתייעץ עם גורמים אלה ולראות כיצד יוכלו לסייע בהרגעת המצב.

במזרח ירושלים קשה יותר להיעזר בהנהגה הממוסדת, שאינה בעלת השפעה על הצעירים הנמצאים בחזית ההתפרעויות. לפיכך, יש לנסות לאתר נציגים של צעירים אלה. אכן יש להעניש את מי שנקט באלימות, אך במקביל יש לחפש את מי שמוכן לשוחח. להבין מה רוצים הצעירים, להציע הצעות מעשיות שיוכלו לעקר לפחות חלק מהמרמור.

את הצעדים הללו יכולים לנקוט גם אלה שמחזיקים באג'נדה ימנית. אין כאן כניעה לטרור, אלא שימוש במלוא סל הצעדים העומדים לרשותנו כדי למנוע אלימות וטרור. המחשבה שעל אלימות ניתן להגיב רק באלימות היא מחשבה שבלונית. דווקא מי שדוגל באג'נדה ימנית של חיבור, שאינו כולל הפרדה ומסירת שטחים, צריך לתמוך בשיח וביצירת חיבורים בין האוכלוסיות היהודית והערבית כדי לאפשר חיים משותפים.

ברור כי כדי לתת פתרון מהותי למשבר, המבוסס על רגשות לאומיים חזקים והכולל גם מרכיבים דתיים, נדרשים תהליכי עומק. אבל בשלב זה - גם פלסטר עדיף על כלום, ובוודאי שעדיף על שפיכת עוד שמן למדורה. 

הכותבת היא חוקרת במכון למחקרי ביטחון לאומי וראשת התוכנית למשפט וביטחון לאומי. שירתה במחלקת הדין הבינלאומי בפרקליטות הצבאית, בין השאר כראש המחלקה, מפקדת מערך הייעוץ המשפטי האופרטיבי למפקדי צה"ל. השתתפה כיועצת משפטית במשלחות למשא ומתן עם הפלסטינים, וכן במשלחת למו"מ עם סוריה

צרו איתנו קשר *5988