בחזרה לחיים אחרי אסון מירון וקריסת הטריבונה בגבעת זאב – מי יטפל ביתומים?

על המחדל במירון ובגבעת זאב ברור לכל בר-דעת שצריכה להיות ועדת חקירה ממלכתית, אך מה עם ועדת חקירה ממלכתית למען יתומי המחדל? מי יעזור לאותם עשרות יתומים שנותרו לבד בבועת יתמותם?

צעיר משקיף מלמעלה על אחת הלוויות של צעיר שנספה באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit
צעיר משקיף מלמעלה על אחת הלוויות של צעיר שנספה באסון הר מירון / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

על המחדל במירון וקריסת הטריבונה בגבעת זאב, שהתרחשה ממש ביום ראשון האחרון ברור לכל בר-דעת שצריכה להיות ועדת חקירה ממלכתית, אך מה עם ועדת חקירה ממלכתית למען יתומי המחדלים? מי יעזור לאותם עשרות יתומים שנותרו לבד בבועת יתמותם?

ברצף האירועים המזעזעים נדמה שאסון מירון נשכח, כולם מדברים על האסון, אף אחד לא מדבר על הנותרים. בסיום השבעה על קורבנות הר מירון ומחדל הטריבונה בגבעת זאב, מצטרפים לפחות 63 יתומים טריים למשפחת השכול האזרחי. המשפחה הזו, שאף אחד לא רוצה להצטרף אליה, מונה 26,000 יתומים מהמגזר הכללי ו-4,000 ילדים יתומים חרדים. למעשה, כיום חיים בישראל למעלה מ-30 אלף יתומים מתחת לגיל 18. בעוד המדינה מספקת שירותי ליווי ותמיכה ליתומים של מערכת הבטחון (כ-500 יתומות ויתומים), מעל 30,000 יתומים מהשכול האזרחי נותרים ללא מענה, ליווי או תמיכה מוסדרים. משפחת השכול האזרחי היא משפחה בה אף אחד לא רוצה להיות.

תחילה לשבעה הגיעו אליהם ככל הנראה עובדת סוציאלית, מלווה ביועצת בית הספר. אט אט ייעלמו כולם והאלמנות והיתומים הרבים יישארו להתמודד לבד עם הכאב והצער, יישארו לבדם עם המלחמה היום-יומית, עם הכאב ועם הצורך והלחץ של הסביבה לחזור לשגרה.

מחקרים גילו כי במהלך השנים יתומים חווים קשיים רבים, ביניהם נטייה להפרעות אכילה, נטייה לדיסוציאטיביות, דכאון, הפרעות אכילה ותפקוד פסיכולוגי נמוך משמעותית בהשוואה לאלו שלא חוו אבדן.

אובדן במגזר החרדי מלווה בקשיים רבים שאינם מלווים יתומים רבים מהמגזר הכללי, מורכבויות הקשורות לשידוכים וחתונה. משיחות רבות שקיימנו עם יתומות ויתומים במגזר החרדי עלה החשש לאבד את האמונה יחד עם אובדן דמות האב. מי ייתן מקום לרגשות מורכבים אלו וילווה את היתומים הללו, מי יחזיק אותם וישמרו עליהם?

היכן ישנה תוכנית סדורה כיצד מסייעים למשפחות לאחר ששכלו את היקרים להם מכל באופן טרגי, היכן נמצאת תוכנית שתדאג למנוע אובדן מיותר כל-כך, אך לצידה גם תוכנית שתעזור ליתומי ואלמנות ישראל להמשיך לצעוד בחיים ולא להתדרדר לעוני וסיכון?

במגזר החרדי ישנה דאגה קולקטיבית התנדבותית קהילתית מהחזקות שקיימות בעם ישראל, אין לי ספק כי משפחות אלו יהיו מוקפות מצד הקהילה החרדית, אך המדינה תשכח מקיומם, אט-אט הן יהפכו שקופות, שקופות וכואבות בכל רגעי החיים: בעלייה לכיתה א', בחתונה המשפחתית, בלידת הנכד הראשון, בכל האירועים בהם תעמוד האלמנה לבד תכאב שלצד ילדיה אין אב שילווה אותם. מחלקות הרווחה ברשויות המקומיות לא ערוכות להתמודד ולסייע למשפחות אלו, מעיין חיה מוזרה שלא יודעים כיצד לתמוך בה, מצד אחד חוו אובדן ומהצד השני אינן משפחות רווחה מובהקות, משפחות שנופלות בין הכיסאות כבר 73 שנים.

מדינת ישראל צריכה להפסיק לסמוך על הקהילות המקומיות ועל המגזר החברתי שיעשו את עבודתה ולהתחיל להקצות משאבים למען יתומי ואלמנות ישראל.

ממשלת ישראל חייבת להחליף תקליט, בהקדם, בכל הקשור בטיפול ביתומים בישראל, שרי מדינת ישראל לא יכולים להרשות לעצמה להגיע לשבעה, לצלם ולהתחבק עם הקורבנות של המחדלים ולאחר מכן לשכוח מהמשפחות המתמודדות עם הכאב והחסר היום-יומי, עם העוני, הסיכון והכאב.

עד שזה יקרה, עמותת חמניות תמשיך להיות הבית היחיד עבור אותם מאות מיתומות ויתומי ישראל ותמשיך להעניק תמיכה חברתית, רגשית, משפחתית ומונעת סיכון. כמו כן, תמשיך ללוות מאות יתומים ולסייע לאלמנים, אלמנות ואפוטרופוסים בהענקת הנחיה הורית ומימוש זכויותיהם ומיצוי משאבי קהילה.

הכותבת היא מקימת ומנכ"לית "עמותת חמניות" התומכת ביתומי ישראל

צרו איתנו קשר *5988