"הגיע הזמן להקים משרד תעסוקה בישראל"

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרן למדיניות כלכלית ודיקן בית ספר טיומקין לכלכלה במרכז הבינתחומי הרצליה, ומי שעמד בראש הוועדה לקידום תחום התעסוקה לקראת 2030, דיבר על הצורך הדחוף לשפר באופן משמעותי את מערך ההכשרות כדי לשלב אוכלוסיות מגוונות. הוועדה הגישה את המלצותיה ונמצאת כרגע בהכנה לקראת התקציב הבא.

"החזון שלנו הוא צמצום העוני, שדרוג ההון האנושי של העובדים, להעלאת הפריון והשכר וגיבוש מטרות מעשיות לממשלה למדיניות שתשיג יעדים מדידים קדימה, וזה נכתב לפני משבר הקורונה", הדגיש פרופ' אקשטיין. לדבריו, "שוק התעסוקה היה בעלייה דרמטית בשנים 2003-2019 בגילים 25-64. הגענו לשיא של 78% ואבטלה בשפל היסטורי של 3.4%. הגידול היה בכל הרמות: יותר אנשים עבדו, והייתה אף ירידה בשיעור העוני והראינו שהגורם המרכזי הוא מדיניות ממשלתית עקבית להגדלת התמריצים ותוכניות מוכוונות לאוכלוסייה חרדית וערבית".

פערי השכר נסגרים, אבל באטיות, הוא אמר. "לכן המלצנו על יעדי תעסוקה תוך התמקדות באוכלוסיות מודרות. היעד שהצבנו ל-2030 הוא גברים חרדים, נשים ערביות, ובפעם הראשונה בעלי מוגבלות - כל זה ייתן לנו הישג גדול שישים אותנו בקבוצת המדינות עם התעסוקה הגדולה בקרב המדינות המפותחות". 

יעד נוסף שהוחלט עליו בוועדה הוא שיעור תעסוקה גבוה יותר בעשר נקודות אחוז בגילים המאוחרים. פרופ' אקשטין מודה כי "היעדים הם שאפתניים. יש יעד נוסף ואני מקווה שהממשלה תאמץ אותו - הורדה בחצי של מספר העובדים שמדווחים שהם מקבלים מתחת לשכר המינימום".

לדברי אקשטיין, הרפורמה הכי משמעותית של הוועדה היא במערך ההכשרה המקצועית והטכנולוגית, שאינה עומד כיום בסטנדרטים של המדינות המפותחות המערביות. "ההכשרות במסגרת האגף להכשרה מקצועית והמכללות הטכנולוגיות יביאו לגידול בפריון, וצריך להתמקד באוכלוסייה שאינה מגיעה לאקדמיה.

"כל הכשרה צריכה לעמוד בקריטריון איכות - עלייה של לפחות 6% בשכר כשנתיים-שלוש אחריה, לכל הכשרה של יותר מ-400 שעות. בשביל זה צריך לזהות את התחומים שיש להם ביקושים ולהכניס סטאז' כחלק מתהליך הלימודים".

אקשטיין הדגיש כי האגף להכשרה מקצועית ומה"ט צריכים להיות גופים מפקחים בלבד. "יש לדאוג שהפרט שהולך ללמוד ירגיש שהמקום הוא איכותי, לא ללמוד בחדר ליד מוסך. יש צורך בשיפור תדמית המערכת". 

מערכת של הכשרה מקצועית היא קריטית, אומר אקשטיין. "האקדמיה היא לא המקור היחיד להון אנושי מתאים לשוק העבודה החדש. עבור החברה הערבית - תוכניות התעסוקה צריכות לבדוק אפקטיביות ולבחון אותה, צריכים לפתח תוכניות לשיפור המיומנויות בעברית כיוון שהיא לא מספקת, יש לדאוג למעונות יום שיעודדו נשים להצטרף לשוק העבודה, והרפורמה בהכשרה תאפשר להשתלב בכל הענפים במשק ולא רק בבניין. גם לאקדמאים שרוצים לעבור להייטק ממקום שאין לו ביקוש". 

לדברי אקשטיין, המשבר האחרון פגע באופן קשה במיוחד בגברים חרדים וערבים וגם בקרב נשים ערביות. "חייבים לפעול להחזרתם לשוק העבודה. לנקוט מדיניות אגרסיבית, לתת יעדי תעסוקה לטווח הקצר, ולקדם הכשרות לקבוצה של 150 אלף שנמצאים באבטלה. עם הממשלה החדשה פורק הטיפול - שירות תעסוקה במשרד הכלכלה, הכשרה מקצועית וטכנולוגית בזרוע העבודה, ועוד הכשרות ברשות החדשנות ובמשרד האוצר. אבל חייבים לתאם בין כל הגופים האלה. יש לתת נתונים זמינים לפרט ולמי שמכשירים. ואחרי שיושג התיאום, הגיע הזמן להקים משרד תעסוקה בישראל. שיהיה שר אחד שיקום כל בוקר וישאל את עצמו - כמה קידמתי את השתלבות התעסוקה של האוכלוסיות המגוונות במשק הישראלי?"

***גילוי מלא: הכנס נערך בשיתוף מינהל תעסוקת אוכלוסיות במשרד העבודה והרווחה והפורום הישראלי לגיוון בתעסוקה בחסות אמדוקס.