איראן | טור סופ"ש

חברות גלובליות חוששות לחזור לאיראן. ספק אם אפילו חידוש הסכם הגרעין יעזור

גם אם יוסרו העיצומים על הרפובליקה האיסלאמית, חברות עולמיות לא ימהרו לחזור אליה מחשש לאי יציבות • בינתיים גורם אמריקאי אומר לגלובס כי איראן מפריזה בתיאור התקדמות המגעים ומוסיף שייתכן שארה”ב תטיל עיצומים על תמיכת טהרן בארגוני טרור

איראן השנה. הכלכלה העולמית מתקשה לתת אמון / צילום: רויטרס,  Pacific Press
איראן השנה. הכלכלה העולמית מתקשה לתת אמון / צילום: רויטרס, Pacific Press

בדיוק לפני חודש פרסמה ענקית האנרגיה הצרפתית "טוטאל" הודעה לפיה היא לא שוקלת להחזיר את עסקיה והשקעותיה עם איראן. איש הכספים הבכיר בחברה ז’אן פייר סבארייר אמר כי החברה, שבעבר הייתה מהמשקיעות הגדולות ביותר במשק האנרגיה של איראן, לא בעניין כעת למרות ההתקדמות בדיונים על חזרתן של איראן וארצות הברית להסכם הגרעין.

ההצהרה של חברת טוטאל משקפת את הלך הרוח בחברות העולמיות שחוששות לחזור לאיראן ממגוון סיבות. בין השאר, האפשרות ששינוי פוליטי בארצות הברית יביא לחידוש העיצומים האמריקאיים ויוריד לטמיון השקעות ענק. ממשל ביידן הכריז כי אם איראן תחזור להסכם הגרעין, אבל תסרב לדון על הפרקים הנוספים שארצות הברית מבקשת להוסיף כמו תמיכתה בטרור ופרויקט הטילים שלה - יחודשו העיצומים.

גורם מדיני אמריקאי אמר לגלובס, כי הנשיא ביידן ושר החוץ בלינקן, מבקשים לוודא קודם כול כי איראן תתרחק מפצצת האטום, על ידי מסירת האורניום המועשר ברמות גבוהות, והתחייבות שלא להעשיר מעבר למה שהותר לה למטרות האזרחיות בלבד. הוא סיפר כי כולם ממתינים לתשובת איראן, שטרם ניתנה, וכי דיווחי איראן, על ההתקדמות במגעים, מופרזים. עוד אמר "אנחנו נחושים לטפל גם בסוגיות האחרות ובעיקר התמיכה של איראן בארגוני טרור באזור, המהווים סכנה לשלומן של כלל המדינות במזרח התיכון". זאת אומרת שיהיו עיצומים על משלוחי טילים לחיזבאללה ולג’יהאד האסלאמי? שאלנו, "זו בהחלט אחת מהאפשרויות", הוא הודה.

מבול של צרות

הסיבה הכלכלית היא העיקרית, ואולי היחידה, להסכמת איראן לדון מחדש בחזרה להסכם הגרעין. איראן מצויה במשבר כלכלי עמוק, שהולך ומחריף מ-2018, השנה שבה עיצומי ארצות הברית של טראמפ והיציאה האמריקנית מההסכם החלו להשפיע עמוקות.
איראן ניסתה למצוא תחליפים, הצליחה לעקוף חלקית את האמברגו על ייצוא הנפט, חיזקה את קשריה הכלכליים והביטחוניים עם סין, אבל כל אלה נתנו רק מזור חלקי.

בלינקן, מחכה לתשובה על העשרת האורניום / צילום: My first value
 בלינקן, מחכה לתשובה על העשרת האורניום / צילום: My first value

בשנות הכספים 2019-2020, שהסתיימו במרץ השנה, משכה איראן יותר מ-17 מיליארד דולר מרזרבות מטבע החוץ שלה כדי לממן את הגירעון התקציבי. התקציב קוצץ בשנים אלה, משכורות עובדי הציבור ירדו, הסובסידיות פחתו וכך למשל מחיר הדלק עלה.

כל אלה גרמו להפגנות ומחאות שדוכאו באכזריות. ואם כל זה לא מספיק, הגיעה שנת הקורונה. איראן היא מהמדינות שנפגעו קשה במיוחד מהנגיף, לא מעט בגלל השארת קשרי הטיסה הישירים עם סין בחודשי המגיפה הראשונים. רשמית מתו כשבעים אלף בני אדם מהקורונה, אבל לפי הערכות ותחקירים עיתונאיים מדובר במספר גדול בהרבה. בשבועות האחרונים המגיפה בהתפרצות מחודשת ובכל יום מתגלים כעשרת אלפים מקרים חדשים.

הריאל האירני, מדד חשוב ליציבות הכלכלית, צנח משער של 31 אלף ריאל לדולר ב-2018 ל-260 אלף כעת בשוק השחור.

תעשיית הרכב היא ענף התעשייה השני בגודלו באיראן אחרי הנפט. שתי החברות השולטות בשוק, סאיפה וח’ודרו, הן חברות ממשלתיות המפרנסות מאות אלפי משפחות. ב-2018, בעקבות העיצומים, הודיעו שתי החברות הצרפתיות רנו ופיג’ו על הפסקת ייצור מכוניות וחלפים באיראן וגדעו באחת כמעט 40% מהפעילות בתעשיית הרכב האיראנית. התחליף שניסו באיראן היה חברות רכב מסין, ובשנים 2018-2019 הסחר בתחום הרכב בין המדינות עלה בעשרות אחוזים. חברת ח’ודרו החלה לייצר את המכונית הסינית H 30, אבל בשל התדמית השלילית של מכונית זו באיראן, המכירות שם היו נמוכות מהצפוי וגם היצוא של מכוניות אלה לא התרומם.

העיצום שגרם להפסד הכספי הגדול ביותר לאיראן היה זה שאסר רכישת נפט ומוצריו ממנה באופן ישיר. ב-2011 הכנסותיה של איראן ממכירת נפט ומוצריו הגיעו ל-120 מיליארד דולרים, אלה ירדו ל-25 מיליארד ב-2015, השנה בה היו על איראן עיצומים והופעל עליה לחץ חזק לחתום על הסכם הגרעין. בשלוש השנים שלאחר ההסכם, ממוצע ההכנסות מנפט ומוצריו עלה ל-60 מיליארד דולר בשנה ונפל בשנת 2019 לכ-20 מיליארד דולר, בשל העיצומים והאמברגו שהטיל טראמפ. איראן הפיקה בשנים שאחרי ההסכם כ-2.5 מיליון חביות נפט ביום, ובחודשי השפל לאחר עיצומי טראמפ ירדה ל-600 אלף בלבד.

כלומר זה הענף בו לטהרן הכי חשוב להסיר מוקדם ככל האפשר את העיצומים.
אין ספק שבטהרן להוטים להסיר את העיצומים על שוק הנפט, אך חזרת איראן לשוק צפויה להביא לירידת מחירים. משמע ההכנסות לא יחזרו לסדר הגודל של השנים שאחרי ההסכם. ואולי המגעים שהתחדשו עם ערב הסעודית נועדו להגיע להסדר שלפיו הממלכה השולטת בפועל על אופ"ק תווסת את הפקת הנפט כדי למנוע ירידת מחירים גדולה מדי.

הבחירות מבריחות

החשש של החברות הבינלאומיות נובע גם מהשינוי המסתמן בהנהגה האיראנית לכיוון השמרני-תוקפני. לקראת הבחירות הצפויות לנשיאות נפסלה מועמדותם של כל המועמדים שהיו עשויים לאיים על המועמד השמרני ביותר אברהים ראיסי, נשיא בית המשפט העליון של איראן.

ד"ר רז צימט מומחה לאיראן מהמכון למחקרי בטחון לאומי אומר כי הבחירות הקרבות הן פארסה אפילו במונחים של איראן. לדבריו, מאז בחירת הנשיא חאתמי מהמחנה הרפורמיסטי בעשור שעבר, השמרנים החלו במסע חיסול של המחנה ולא רק רפורמיסטים או פרגמטיים כמו רוחאני. וכך למשל נפסלה מועמדותו של עלי לריג’אני השמרן, שהיה יו"ר פרלמנט ונציגו של השליט העליון חמינאי במועצה העליונה לביטחון לאומי, בשר מבשרה של המהפכה.

ואיך זה משפיע על יחסי החוץ? לפי צימט מי שמקבל החלטות בנושאי מדיניות חוץ הוא המנהיג העליון. שר החוץ זריף מנהל מו"מ, אבל מי שמקבל את ההחלטה הוא חמינאי. בחירתו הצפויה של ראיסי משמעותה שהקו השמרני יהיה יותר דומיננטי, ללא המיתון היחסי של רוחאני. ועם זאת, צימט מעריך כי חמינאי כן רוצה לחזור להסכם הגרעין.

צרו איתנו קשר *5988